וול-אי הוא סרט אנימציה של אולפני פיקסאר עבור וולט דיסני, שיצא ב-2008 בבימויו של אנדרו סטנטון. שמו של הגיבור הוא ראשי תיבות באנגלית של Waste Allocation Load Lifter: Earth-class, כלומר מנוף להעמסה ולפינוי פסולת מדגם כדור-הארץ. העלילה מתרחשת בשנת 2805, כשכדור הארץ קבור תחת אשפה והרובוט הקטן ממשיך לעבוד עליו לבדו. אליו מגיעה רובוטית סקר בשם איב, ראשי תיבות של Extraterrestrial Vegetation Evaluator, כלומר בוחנת צמחייה מחוץ לכדור הארץ, והוא עוקב אחריה אל חללית בשם אקסיום שעליה חיים בני-האדם ששרדו, שהתנוונו לחוסר אונים בזכות רובוטים שממלאים כל צורך שלהם.
הפרט המקצועי המעניין ביותר בסרט הוא הקול. חלקו הראשון כמעט נטול דיאלוג, ורוב הדמויות אינן מדברות אלא מתקשרות בשפת גוף ובצלילים. מעצב הקול בן בארט הקליט לצורך הסרט 2,500 צלילים, פי שניים מן הכמות הממוצעת בסרט "מלחמת הכוכבים", ובנה את קולו של וול-אי במשך שנתיים מסינון אלקטרוני של קולו שלו. הוא תיאר את קולות הרובוטים כקולו של פעוט שמשתמש בשפה האוניברסלית של האינטונציה. את קולה של איב הפיק מהקלטות של אליסה נייט, עובדת בפיקסאר, שאותה גם ליהק בהמשך לתפקיד.
הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר, הכניס 532.5 מיליון דולר והיה התשיעי בהכנסותיו באותה שנה. הוא הופיע ב-162 מתוך 286 רשימות עשרת הסרטים הטובים של מבקרים לאותה שנה, יותר מכל סרט אחר ב-2008, וב-2021 נבחר לשימור במרשם הלאומי לסרטים של ספריית הקונגרס האמריקאית. ב-2012 נכלל בהיכל התהילה של הרובוטים שמפעילה אוניברסיטת קרנגי מלון, ובסקירה של אזכורי רובוטים בדיוניים במאמרי מחקר הנדסיים שפרסמו עומר מובין ועמיתיו ב-2019 הוא היה הנזכר ביותר, בעשרים אזכורים. ראוי לשים לב למה שהנתון הזה אומר: דמות שאינה מדברת, שנבנתה כדי לעורר חיבה ולא כדי להדגים יכולת, היא הדימוי שמהנדסים בוחרים לצטט כשהם כותבים על רובוטים אמיתיים.