רובוט (Robot) הוא מכונה — לרוב ניתנת-לתכנות באמצעות מחשב — שחשה את סביבתה, מחליטה מה לעשות ומבצעת פעולה פיזית בעולם באופן אוטומטי. המילה עצמה נולדה בספרות ולא במעבדה: היא הופיעה לראשונה במחזה "R.U.R." של הסופר הצ'כי קארל צ'אפק, משנת 1920. צ'אפק לא טען לבעלות עליה, וייחס אותה לאחיו יוזף; מקורה במילה הצ'כית robota — עבודת-כפייה או עמל מפרך.
מה שמבדיל רובוט מתוכנה שמריצה משימות אוטומטיות הוא הגוף. רובוט פועל במעגל חוזר של חישה, החלטה ופעולה: חיישנים אוספים מידע על הסביבה, בקר-מחשב מעבד אותו ומחליט, ומפעילים ממירים את ההחלטה לתנועה ממשית. השרשרת הזו היא שהופכת את הרובוטיקה לתחום קשה במיוחד — שגיאה בעולם הפיזי אינה ניתנת לביטול בלחיצת "בטל", והסביבה כמעט אף פעם אינה בדיוק כפי שתוכננה מראש. בעיה שנפתרה במלואה על המסך עשויה להיכשל כשמעורבים בה חיכוך, רעש חיישנים ותאורה משתנה.
הרובוט התעשייתי הראשון היה ה-Unimate, פרי פיתוחו של ג'ורג' דבול, שהגיש עליו פטנט ב-1954. ג'נרל מוטורס רכשה אותו, וב-1961 הוא הותקן במפעל בניו-ג'רזי, שם הרים חלקי-מתכת לוהטים ממכונות יציקה — עבודה חמה ומסוכנת לאדם. ב-1969 החלה ג'נרל מוטורס להשתמש ברובוטים כאלה לריתוך-נקודה, מהלך שאיפשר לה לבצע באופן אוטומטי יותר מ-90% מפעולות ריתוך המרכב. שנים ספורות קודם לכן, ב-1948–1949, בנה החוקר הבריטי ויליאם גריי וולטר את "הצבים" Elmer ו-Elsie — הרובוטים האלקטרוניים האוטונומיים הראשונים בעלי התנהגות מורכבת.
כיום נהוג למיין רובוטים לכמה משפחות: רובוטים תעשייתיים, רובוטים ניידים, רובוטי-שירות, רובוטים חינוכיים, רובוטים מודולריים ורובוטים משתפי-פעולה. פריסתם בעולם אינה אחידה — כמחצית מהם נמצאים באסיה, כשליש באירופה וכשישית בצפון-אמריקה. והרוב המכריע אינו דומה כלל לדמות אנושית: הוא זרוע מקובעת לרצפת מפעל, שחוזרת על אותה תנועה מדויקת מיליוני פעמים.