בינה מלאכותית כשירות (AI as a Service)

בינה מלאכותית כשירות (AI as a Service) היא מודל-עסקי שבו חברות מספקות גישה ליכולות AI — מודלי-שפה, ראייה-ממוחשבת, יצירת-דיבור — דרך API בתשלום, במקום שלקוחות יבנו ויאמנו מודלים בעצמם. במקום לגייס צוות-מחקר יקר ולאמן מודל מאפס — משימה שעשויה לעלות מאות מיליוני דולרים למודל מתקדם — חברה יכולה פשוט "לקנות" גישה ליכולת דרך כמה שורות קוד, ולשלם רק על מה שהיא בפועל משתמשת בו.

המודל הזה ממשיך מגמה ותיקה יותר מעולם התוכנה: "תוכנה כשירות" (Software as a Service, SaaS), שהתפתחה מסוף שנות ה-90 עם חברות כמו Amazon (1994), Salesforce (1999) ו-Concur (1993) שהציעו יישומים מבוססי-אינטרנט בתשלום-לפי-שימוש, במקום התקנה מקומית. Gmail, שיצא ב-2004, נחשב לאחד ממוצרי ה-SaaS הצרכניים המוקדמים והמוצלחים ביותר, ועד 2019 SaaS כבר תפס 43% משוק-מחשוב-הענן כולו. AI as a Service מיישם את אותו עיקרון בדיוק על יכולות-בינה-מלאכותית ספציפיות: זיהוי-תמונות, תרגום, ניתוח-סנטימנט, יצירת-טקסט ועוד, לרוב כשירותים נפרדים שאפשר לשלב באפליקציה קיימת בלי לגעת בשאר הקוד.

זווית ישראלית: חברת AI21 Labs, שהוקמה בתל אביב בנובמבר 2017 בידי יואב שהם, אורי גושן ואמנון שעשוע, השיקה כבר באוגוסט 2021 את AI21 Studio — פלטפורמת-API שנתנה למפתחים גישה למודל-השפה שלה Jurassic-1, דוגמה מוקדמת ומובהקת ל-AI as a Service בתחום עיבוד-שפה-טבעית, עוד לפני ש-ChatGPT הפך את הקטגוריה הזו למוכרת לציבור הרחב.

מודל זה הוריד דרמטית את מחסום-הכניסה לשילוב AI במוצרים — כמעט כל אפליקציה יכולה היום להוסיף יכולת-AI מתקדמת בלי תשתית-מחקר עצמאית, אבל המחיר הוא תלות בזמינות, במחיר ובמדיניות של הספק, וריכוז שוק משמעותי סביב חברות מעטות המסוגלות לממן אימון-מודלים מהיסוד. עבור החברה-הלקוחה, AI as a Service הופך את עלות ה-AI ממודל של השקעת-הון מראש (רכישת חומרה, גיוס-חוקרים) למודל של הוצאה תפעולית שוטפת, שגדלה ויורדת בהתאם להיקף השימוש בפועל — שינוי שמקל מאוד על תכנון-תקציב לחברות קטנות ובינוניות שלעולם לא היו יכולות לממן פיתוח-מודל עצמאי.