בינה מלאכותית בדת (Artificial Intelligence in Religion)

תופעה מתועדת, לא ניסוי מחשבתי

מאז 2023 מתועדים בעולם ניסיונות ממשיים לשלב כלי בינה מלאכותית יוצרת בחיי הדת: טקסים שהורכבו בידי מכונה, מיצגים שמדברים בשמה של דמות קדושה, וכלים שעונים על שאלות בענייני פסיקה. השאלה שחוזרת בכולם אינה טכנולוגית אלא שאלת סמכות — מי רשאי לדבר בשם המסורת — ומולה מגיבים גם מוסדות הדת עצמם.

הערך הזה עוסק בשימוש בטכנולוגיה לצורך דתי ובתגובת מוסדות הדת אליו; השאלה הנפרדת של עצם הגישה לטכנולוגיה כללית בתוך קהילה נדונה בערך אימוץ בינה מלאכותית בחברה החרדית.

פיורט 2023: טקס פרוטסטנטי שהורכב בכלי בינה מלאכותית

ב-9 ביוני 2023, במסגרת כנס הכנסייה הפרוטסטנטית בגרמניה, נערך בכנסיית סנט פאול שבעיר פיורט (Fürth) שבבוואריה טקס בן ארבעים דקות שהדרשה, התפילות, הברכות והמוזיקה בו הופקו בכלי בינה מלאכותית, וארבעה אווטרים על מסך גדול מעל למזבח הובילו אותו במקום אדם. לפי דיווח סוכנות הידיעות AP נכחו בטקס יותר משלוש מאות איש. התאולוג יונאס זימרליין מאוניברסיטת וינה, שהרכיב את הטקס יחד עם ChatGPT, אמר ל-AP: "אני הגיתי את הטקס הזה — אבל למעשה יותר ליוויתי אותו, כי הייתי אומר שכ-98 אחוזים מגיעים מן המכונה". זימרליין פרסם מחקר מלווה בכתב-העת Review of Religious Research, ובו סקר כמותי אחד ושני שאלונים איכותניים שמילאו הנוכחים. לפי המחקר רוב התגובות היו ספקניות, אך היו משתתפים שדיווחו בכל זאת על חוויה רוחנית; ההסתייגויות העיקריות היו מגבלות טכניות, חשש מהחלפת בני-אדם, הטיות תאולוגיות במודל-השפה שבבסיס, והיעדר אישיות ורגש.

לוצרן 2024: מיצג בתא הווידוי

המיצג Deus in Machina הוצב בתא הווידוי של קפלת פטרוס בלוצרן שבשווייץ, בשיתוף מעבדת מחקר של האוניברסיטה למדעים שימושיים ולאמנויות בלוצרן והפקולטה לתאולוגיה פסטורלית באוניברסיטת לוצרן. הוא היה פתוח לציבור בין 23 באוגוסט ל-20 באוקטובר 2024 והשיב ביותר ממאה שפות. לפי הדיווח נרשמו כ-900 שיחות. התאולוג מרקו שמיד הדגיש כי אין מדובר בווידוי וכי המטרה אינה לשחזר וידוי מסורתי, וחלק מהתגובות ברשת היו חריפות וכינו את המיצג חילול-קודש.

תגובת המוסדות: הוותיקן ודאר אל-איפתא

ב-28 בינואר 2025 פרסמו שתי מחלקות של הכס הקדוש — הדיקסטריה לתורת האמונה והדיקסטריה לתרבות ולחינוך — את המסמך Antiqua et Nova, העוסק ביחס שבין בינה מלאכותית לבינה אנושית. המסמך קובע כי אין לראות בבינה מלאכותית צורה מלאכותית של בינה אנושית אלא תוצר שלה, ומזהיר מפני יחס אליה כאל תחליף לאל. דאר אל-איפתא המצרית, הגוף הממשלתי המוסמך לפסיקה אסלאמית במצרים, קבעה כי אין להסתמך באופן עצמאי או בלעדי על פרשנות לקוראן שמייצרת בינה מלאכותית, בנימוק שהמודלים אינם מבינים את הטקסט לעומקו ועלולים לייצר טעויות, והפנתה את המבקשים להבין את הקוראן לפרשנות המסורתית ולמלומדים מוסמכים. הדיווח על הפסיקה מדגיש במפורש כי אין לקרוא בה התנגדות לשימוש במערכות דיגיטליות ככלל.

AI ויהדות

גם בעולם היהודי מתועדת התייחסות רבנית לשאלת הבינה המלאכותית, במקביל למה שתועד בנצרות ובאסלאם, והיא אינה אחידה בין הזרמים. חלק מהדיון קדם לגל הבינה המלאכותית היוצרת: ב-19 ביוני 2019 אישרה ועדת ההלכה והתקנים (CJLS) של התנועה הקונסרבטיבית תשובה של הרב דניאל נווינס בשם "Artificial Intelligence, Moral Machines and Halakhah". לפי תקציר התשובה, בינה מלאכותית ומכונות אוטונומיות יכולות לסייע לבני-אדם סיוע רב ערך בקבלת הכרעות כבדות משקל ובביצוען, אך האחריות צריכה להישאר בידי אדם, "בייחוד בעניינים של חיים ומוות"; והגבול בין חיים אנושיים לחיים מלאכותיים "משמעותי, ויש לשמור עליו".

תקרית מתועדת מארצות הברית: לפי דיווח ב-The Jewish Chronicle מ-16 בינואר 2023, הרב ג'ושוע פרנקלין, מבית הכנסת Jewish Center of the Hamptons שבאיסט המפטון, ניו יורק, נשא דרשת שבת על פרשת ויגש שכתב ChatGPT, ופתח בכך שאמר לקהל כי הדברים שהוא עומד לומר "מועתקים". המתפללים ניחשו שכתבו אותה רבנים אחרים מהאזור, אביו, ואפילו הרב יונתן זקס המנוח; כשנחשף כי מכונה כתבה אותה, הקהל מחא כפיים. פרנקלין עצמו הסתייג: "אולי ChatGPT מצטיינת בלהישמע אינטליגנטית, אבל השאלה היא אם היא יכולה להיות אמפתית", והוסיף שלבינה מלאכותית "אין נפש... היא יכולה לחקות רגשות, אך לא רוחניות".

בציונות הדתית, במרכז האתיקה של ארגון רבני צהר בישראל פרסם ראש המרכז, הרב יובל שרלו, במאי 2025 תשובה שממקמת את הבינה המלאכותית כחברותא ולא כפוסק: לדבריו, "סמכות הפסיקה ההלכתית הבלעדית נמצאת בידי הרב הפוסק", ו"בינה מלאכותית אינה יכולה לתפוס את מקומו" (בתרגום מהנוסח האנגלי באתר המרכז). הוא גם מזהיר מפני ליקויים כמו המצאת מקורות ושימוש במידע לא-אמין. זו עמדה של ארגון רבני אחד, ולא הכרעה של העולם האורתודוקסי כולו. בתנועה הרפורמית, בגיליון סתיו 2025 של כתב-העת של איגוד הרבנים הרפורמים (CCAR), שנושאו המרכזי הוא בינה מלאכותית והרבנות, מופיעה תשובה מס' 5784.2 של ועדת התשובות של האיגוד, בראשות הרבה ג'ואן פרידמן, בשם "Artificial Intelligence and Authorship". מכאן שבשלושת הזרמים יש התייחסות כתובה לשאלה, אבל העמדות אינן מצטרפות לקונצנזוס אחד, וכל אחת מהן מייצגת את הגוף שפרסם אותה.

כלים ללימוד תורה כבר כוללים שכבת בינה מלאכותית: אתר Sefaria השיק "עוזר ספרייה" (Library Assistant), צ'אטבוט שלדברי האתר בנוי עם מעקות בטיחות שנועדו למנוע ממנו "ליצור פרשנויות עצמאיות" ו"להשיב בפסק הלכה", והוא מצטט ומקשר רק למקורות שבספריית Sefaria עצמה. זהו קו הפרדה בין כלי לימוד לבין פוסק, הדומה לזה שצהר מנסח באופן עצמאי. כלי בעברית שעונה בסגנון שו"ת, "הרב דיקטה" של עמותת דיקטה, נזכר בסעיף הבא; ושאלת עצם הגישה לכלי בינה מלאכותית כללית בקהילה החרדית נדונה בערך אימוץ בינה מלאכותית בחברה החרדית.

מה אמרו המעורבים עצמם על גבול השימוש

אף אחד מן המקורות אינו מנסח כלל אחיד שחל על כל המקרים, אבל בכל אחד מהם אמרו זאת המעורבים עצמם במפורש. זימרליין אמר ל-AP שבינה מלאכותית אינה יכולה להחליף אנשי דת, והציע אותה ככלי עזר לכומרים — להכנת דרשות ולעבודה מנהלית — שיפנה להם זמן לליווי רוחני. התאולוג מרקו שמיד, שליווה את המיצג בלוצרן, הדגיש כי אין מדובר בווידוי. Antiqua et Nova מזהיר מיחס לבינה מלאכותית כאל תחליף לאל, ופסיקת דאר אל-איפתא מוגבלת להסתמכות עצמאית או בלעדית ולא לשימוש במערכות דיגיטליות ככלל. גם בעולם היהודי קיים שימוש כזה: עמותת דיקטה פרסמה במרץ 2025 גרסת בטא של "הרב דיקטה", מערכת שעונה בסגנון שו"ת על שאלות בענייני הלכה מתוך ספרות רבנית קלאסית, ומוצגת במפורש כגרסת ניסוי.

סירוב לשימוש ב-AI בעבודה מטעמי אמונה

בשנת 2026 דווחו בארצות הברית שני מקרים של עובדים שקיבלו פטור מלהשתמש בעצמם בכלי בינה מלאכותית בעבודתם, מטעמי אמונה. במאי 2026 קיבלה מהנדסת תוכנה מצפון קרוליינה, שמשתייכת לזרם האוניטרי־אוניברסליסטי, אישור כזה ממעסיקה. ב-25 בספטמבר 2026 אישרה אוניברסיטת קנטקי בקשה דומה של מנהלן מחקר שמגדיר את עצמו הומניסט, כלומר מחזיק בהשקפת עולם מוסרית שאין בה אמונה באל. לפי מכתב האישור, כפי שדווח ב-Newsweek, הפטור שלו חלקי: ייתכן שעדיין יידרש להשתתף בישיבות שעוסקות בבינה מלאכותית.

הדיווחים קושרים את הבקשות לפרק השביעי (Title VII) של חוק זכויות האזרח האמריקאי, שמחייב מעסיקים להתאים את העבודה לאמונתו הדתית של עובד, אלא אם ההתאמה מטילה עליהם נטל בלתי סביר. לפי הוועדה הפדרלית לשוויון הזדמנויות בתעסוקה (EEOC), ההגנה חלה גם על השקפות מוסריות שאין בהן אל, כשהן מוחזקות בכנות ובעוצמה של אמונה דתית.