מה בדיוק עומד להכרעה
החברה החרדית בנתה במשך שנים תשתית שלמה של סינון מול האינטרנט — טלפונים כשרים, מסנני תוכן, חדרי מחשבים קהילתיים — וכלי בינה מלאכותית מציבים בפניה שאלה שהתשתית הזאת לא נבנתה עבורה. כפי שנוסח באתר החרדי "בחדרי חרדים": אינטרנט אפשר לסנן לפי אתרים, קטגוריות ומילות מפתח, אבל ה-AI "אינו מקום, אלא תהליך מתפתח".
הערך הזה עוסק בהכרעה על עצם הגישה לטכנולוגיה כללית בתוך קהילה. השימוש בטכנולוגיה לצורך דתי ותגובת מוסדות הדת אליו הם נושא נפרד — הערך בינה מלאכותית בדת.
צד האיסור
במאי 2023 דיווח ערוץ היהדות של ynet על פשקוויל שהתפרסם בניו יורק, ועליו חתומים שבעה-עשר רבנים חרדים, רובם מחסידות סקווירא. הפשקוויל, שנכתב ביידיש, קובע כי הבינה המלאכותית "מאפשרת תועבה, כפירה ובגידה ללא גבולות", ומזהיר: "הדבר הזה יהווה מלכודת לכולנו, צעירים ומבוגרים – לכן, השימוש ב'AI' אסור בהחלט בכל צורה וצורה, אפילו בטלפון". בישראל, לפי דיווח בערוץ החרדי "הפרגוד" שהובא בתחקיר שומרים, נאסר בחסידות גור דו-שיח עם מערכות בינה מלאכותית בטלפון, וכן קבלת שירות בשיחה רובוטית; עבודה בתוכנות המאפשרות שיח חופשי נאסרה אף לצורכי פרנסה, ואילו כלים ליצירת תוצרים טכניים בלי שיח חופשי הותרו בשימוש מוגבל ומסונן.
הנימוק שנשמע מבפנים
הרב בנימין חותה, פוסק חרדי ספרדי, רב קהילה וראש כולל, מנמק מדוע לדעתו הנזק כאן חמור יותר: "בחברה החרדית זה נזק הרבה יותר גדול", הוא אומר לשומרים, "כי כל דבר כאן מתנהל על פי דעת תורה, ואם נכנסת דעה חיצונית – הנזק גדול הרבה יותר מאשר בציבור הכללי". טענתו ההלכתית: "בהלכה היא עובדת עם מאגרי מידע, ואם תשאל שאלה – היא תציג לך את כל הדעות: יש מי שאומר כך יש מי שאומר אחרת. ואז בעצם תעשה מה שנוח לך. בהלכה אין דבר כזה". הוא מסכם: "כתוב 'עשה לך רב', והוא לא יכול להיות רב".
צד השימוש: "בינה כשרה"
באותה כתבה מספר הרב חותה עצמו שבנותיו, העוסקות בגרפיקה ובהנהלת חשבונות, משתמשות בכלים באופן שוטף. במקביל נבנו מוצרים ייעודיים: "בחדרי חרדים" מונה את Kosher.Chat, את KosherGPT ואת "בינה פלוס", מבית נתיב, כגרסאות מסוננות לציבור החרדי, שעונות לדבריו מתוך מסד נתונים מבוקר ולא מרשת פתוחה. כתבה מקדמת באותו אתר מתארת את "בינה פלוס" אחרת: שכבת גישה מסוננת אל המחוללים המסחריים עצמם — צ'אט GPT, קלוד ומחולל התמונות flux — הפתוחה גם אצל ספקי אינטרנט כשר, בחינם, ובתשלום של 39.9 שקלים לחודש לגרסה המשודרגת. "ישראל היום" תיעד ב-2026 כלי תמלול וסיכום הרצאות של מירי וחיליק רוזנברג, שמתמודד עם עברית מתורגמת מיידיש ועם ארמית, ואת עמותת "בבאדע", שמלמדת נוער חרדי כיצד בינה מלאכותית פועלת בלי אינטרנט פתוח.
גבולות הסינון והדרישה שנולדה מהם
שומרים ניסה את הסינון בפועל מחדר מחשבים בבני ברק, והשיחה נפתחה לנושאים שהמסנן נועד לחסום. חברת הסינון עצמה מציינת שהיא מסננת תוכן בחלק מאתרי הבינה "באמצעות הזרקת הוראות סינון ישירות למנוע ה-AI עצמו". דוד, בן 32 מקהילה חרדית גדולה, מתאר את התוצאה: "מנסים לסנן את הבינה וגורמים לזה שהיא לא מספיק אפקטיבית עבור מי שנזקק לה מקצועית, וזה גורם לאנשים לוותר על הסינון". התחקיר מביא גם את מלכי, בת 21 מרמת גן, שגדלה בקהילה חסידית סגורה ויצאה בשאלה, ומספרת שהכלי היה "במה לחופש לחשוב"; ואת פרשת "הרב מנחם גולדברג", דמות שהעבירה שיעורים ברשת ומכרה מדריכים דיגיטליים, והתגלתה כדמות שנוצרה בבינה מלאכותית — וזהות מפעיליה, כותב התחקיר, אינה ידועה. מבפנים נשמעת מסקנה אחרת: לפי "בחדרי חרדים", הדרישה הגוברת בציבור החרדי היא לא רק לסינון אלא ל"פיקוח ערכי" — שהכלי יידע גם לומר "לא יודע" ולהפנות לרב.