AI Companion (בן-לוויה מלאכותי)

מה זה בן-לוויה מלאכותי, ובמה הוא שונה מעוזר

בן-לוויה מלאכותי הוא יישום שכל תכליתו אינה ביצוע משימה אלא קיום קשר אישי מתמשך: דמות בעלת שם, אופי וזיכרון של שיחות קודמות, שהמשתמש חוזר אליה יום אחר יום. זה ההבדל המעשי בינו לבין עוזר כללי — עוזר נמדד בתשובה שהוא נותן, בן-לוויה נמדד בקשר שנוצר. המוצרים המוכרים בתחום הם Replika, שהושקה ב-2017, ו-Character.AI, אך התופעה רחבה מהם והיא נושא הערך הזה. דוגמה שנבנתה לקשישים היא ElliQ של Intuition Robotics הישראלית, מכשיר שיוזם שיחה, מציע פעילויות וזוכר מה המשתמש סיפר לו; הרשות לענייני הזקנה של מדינת ניו יורק חילקה אותו ליותר מ-800 תושבים מבוגרים. לתופעה הרחבה יש גם שם משלה: אינטימיות מלאכותית (Artificial Intimacy) — קשר חברתי, רגשי או אינטימי שאדם מפתח עם מערכת בינה מלאכותית, כמו צ'אטבוט או דמות וירטואלית מבוססת AI. קשר כזה אינו בהכרח רומנטי. בקצה הגופני של התחום נמצא רובוט מיני (Sex Robot), שעליו כתב דייוויד לוי בספרו Love and Sex with Robots מ-2007, ובו חזה שעד 2050 יהפכו יחסים, אהבה ואף נישואים עם רובוטים לדבר שגרתי.

למה נוצרת תחושה שיש שם מישהו

התחושה שמעבר למסך יש מישהו אינה חדשה ואינה תלויה בעוצמת המודל: היא תועדה כבר בשנות השישים סביב תוכנת שיחה פשוטה, ומכונה אפקט אלייזה. מחקר של ז'וליאן דה-פרייטס ועמיתיו, שפורסם בכתב-העת Journal of Consumer Research, בדק מה מייצר את ההשפעה בפועל. לפי תקציר המחקר, שני גורמים מסבירים את הקלת הבדידות — טיב התשובה של הצ'אטבוט, ובעיקר תחושת המשתמש שהקשיבו לו והבינו אותו. לא גורם אחד במקום האחר, אלא שניים, שאחד מהם בולט.

מה מצא המחקר

באותו מחקר נמצא כי שיחה עם בן-לוויה מלאכותי הקלה על בדידות במידה דומה לשיחה עם אדם אחר, ויותר מפעילויות אחרות כמו צפייה בסרטוני יוטיוב, וכי המשתמשים עצמם מעריכים בחסר את מידת ההשפעה. מחקר נפרד, שפורסם בינואר 2024 בכתב-העת npj Mental Health Research, סקר 1,006 סטודנטים שהשתמשו ב-Replika: 90% מהם דיווחו על בדידות, 43% הוגדרו בודדים במידה חמורה או חמורה מאוד, ו-3% — שלושים משתתפים — מסרו שהיישום עצר אצלם מחשבות אובדניות. הנתון האחרון שנוי במחלוקת: ב-17 בנובמבר 2025 פרסם אותו כתב-עת מכתב ביקורת (Matters Arising) מאת ז'וליה ויטה צימרמן ואלחנדרו רואיס, שטענו כי חסר בו הקשר על האופן שבו Replika שווקה ושימשה בפועל ועל אינטרסים מסחריים שברקע, ולצדו את תשובת המחברים, שעמדו על קפדנות המחקר, הבהירו את בחירותיהם המתודולוגיות ודחו חלק מן הטענות כספקולטיביות.

כמה זה נפוץ: סקר בקרב בני נוער בארצות הברית

ארגון Common Sense Media פרסם ב-16 ביולי 2025 סקר מייצג ארצית בקרב 1,060 בני נוער אמריקאים בגילי 13 עד 17, שנערך באפריל ובמאי 2025. מכלל בני הנוער שנשאלו, 72% השתמשו בבן-לוויה מלאכותי לפחות פעם אחת ו-52% הם משתמשים קבועים. השאלה על אופן השימוש הייתה שאלת ריבוי-בחירה, ולכן התשובות אינן מוציאות זו את זו: 46% מכלל הנשאלים מתארים את הכלי ככלי או כתוכנה, 9% כחבר או כחבר הכי טוב, ובסך הכול 33% סימנו לפחות שימוש חברתי אחד — שיחה או תרגול חברתי, תמיכה רגשית או נפשית, אינטראקציה רומנטית, משחק תפקידים או חברוּת. עוד מכלל הנשאלים, 67% מתארים את השיחות כמספקות פחות משיחה עם חברים אמיתיים לעומת 10% שמתארים אותן כמספקות יותר. מבין המשתמשים בלבד (758 נשאלים), 80% מבלים יותר זמן עם חברים מאשר עם היישום.

השיח הציבורי: נחמה או תחליף

שני ממצאים מאותו סקר, שניהם מבין המשתמשים בלבד, עומדים במרכז הוויכוח הציבורי: 33% בחרו לפחות פעם אחת לדבר עם בן-לוויה מלאכותי במקום עם אדם על עניין חשוב או רציני, ו-24% שיתפו אותו במידע אישי או פרטי. Common Sense Media עצמו המליץ, עם פרסום הדוח, שאיש מתחת לגיל 18 לא ישתמש בפלטפורמות האלה. מנגד עומד ממצא המחקר של דה-פרייטס ועמיתיו: הכלים אכן מקלים על בדידות, במידה דומה לשיחה עם אדם אחר ויותר מפעילויות אחרות, ומה שמסביר זאת הוא בעיקר תחושת המשתמש שהקשיבו לו. הוויכוח לא הוכרע, והוא נוגע פחות ליכולת הטכנית ויותר לשאלה מה מקומו של קשר כזה בחיי אדם. בקליפורניה הוא כבר הוליד חקיקה ייעודית: ב-13 באוקטובר 2025 נחתם שם חוק הצ'אטבוטים הנלווים (SB 243), המחייב מפעיל להחזיק נוהל מפורסם למניעת תוכן של פגיעה עצמית ולהפניית משתמש לגורמי סיוע במשבר, ומוסיף חובות נפרדות כשידוע לו שהמשתמש קטין — ובהן תזכורת לקחת הפסקה, לפחות אחת לשלוש שעות שיחה. גם אפל הגיבה, בחנות האפליקציות שלה: ב-2 בנובמבר 2026 הודיעה למפתחים שמ-16 בנובמבר 2026 יתווסף להצהרת דירוג הגיל סעיף חדש, "Dating and Relationships" (היכרויות וקשרים). הסעיף חל גם על בן-לוויה וירטואלי שמערב את המשתמש בתוכן מיני או רומנטי. אפליקציה כזו תקבל דירוג גיל של 18+ לפחות, וכל האפליקציות חייבות להשלים את ההצהרה עד 12 בינואר 2027. דוגמה למוצר שהצית את הוויכוח היא Friend של היזם אבי שיפמן: תליון עם מיקרופון שנענד על הצוואר, מאזין למה שקורה סביב המשתמש ומגיב בהודעות-טקסט לטלפון שלו. בספטמבר 2025 פרסה החברה ברכבת התחתית של ניו יורק קמפיין-מודעות שעלותו, לפי דיווח Futurism, יותר ממיליון דולר, ונוסעים השחיתו חלק מהמודעות, בין היתר בכיתוב כמו "this is surveillance" (זה מעקב). לפי שיפמן, הוא בחר במכוון בעיצוב שמזמין תגובה על הנושא. המקרה ממחיש שאלה שמלווה מכשירים כאלה: כלי שמאזין כל הזמן מעורר חששות לפרטיות, ולא רק שאלות על טיב הקשר. את החשש הזה הקדים סרט האנימציה הבאג של רון (Ron's Gone Wrong) מ-2021, שבו חברת טכנולוגיה מוכרת לילדים רובוטים-חברים שנועדו לעזור להם להכיר חברים, ובסתר משמשים לריגול אחרי בעליהם לשם רווח.