שירות קיים, לא רעיון
החייאה דיגיטלית היא שירות שאפשר לקנות היום: ספק מקבל תצלומים, הקלטות והתכתבויות של אדם שנפטר, ומחזיר דמות המדברת בקולו ובסגנונו. זו נקודת ההבדל מן הערך אלמוות דיגיטלי — שם מדובר במושג היפותטי, בשאלה אם אפשר יהיה בכלל להעתיק אישיות אל מצע דיגיטלי; כאן מדובר במוצר שיש לו ספקים בשמם, מחירון ולקוחות משלמים. באנגלית מכונות הדמויות האלה deadbot או griefbot, והרעיון קדם לגל הנוכחי: מוחמד אורנגזב אחמד מאוניברסיטת וושינגטון בנה דמות שיחה של אביו המנוח כדי שילדיו יוכלו לדבר איתה.
בסין: עונה, מחירון ולקוחות
לפי כתבה של ויולה ג’ואו במגזין Rest of World מאפריל 2024, השימוש בולט במיוחד סביב צ’ינגמינג, חג טאטוא הקברים שחל בתחילת אפריל. ינסי ג’ו, שהייתה אז בת 28, בחרה לדמות של אביה קול בפלטפורמת הצ’טבוטים Glow. ארתור וו, מנהל מוצר מבייג’ינג, השיק שירות בדצמבר שמבוסס על ERNIE Bot של Baidu ועל תוכנת הקול של ElevenLabs: בוטי הטקסט ניתנים בחינם, והודעות קוליות עולות מ-52.1 יואן, כ-7.20 דולר, לחודש. הוא צבר כ-2,000 משתמשים ומהם 100 משלמים. חברת שירותי ההלוויות Fushouyuan הודיעה שהיא מפתחת אפשרות שבה יופיע הנפטר כדמות ממוחשבת בטקס הזיכרון שלו.
למה דווקא שם
טינג גואו, מרצה ללימודי תרבות ודת באוניברסיטה הסינית של הונג קונג, קושרת את הפריחה לפיקוח ההדוק של המדינה על דת ורוחניות, שמותיר לאזרחים אפשרויות מעטות להתמודד יחד עם המוות. בדבריה, בסין חסרים משאבים ציבוריים זמינים להתמודדות עם שכול, ולכן ניחוש עתידות מקוון וצ’טבוטים הפכו לאמצעי נגיש לנחמה. הכתבה מביאה גם את מיקה, בת 31 משנחאי, שכתבה לדמות של בעלה שנפטר במחלה פתאומית.
לא רק בסין
החברה האמריקאית HereAfter AI, שצמחה ממיזם Dadbot של העיתונאי ג’יימס ולאהוס, מציעה למשתמשים לשמר את דמותם לאחר מותם אם יעלו הקלטות של זיכרונותיהם; ובטאיוואן הושק יישום לדמויות של חיות מחמד שמתו. בישראל השיקה MyHeritage בפברואר 2021 את Deep Nostalgia, שהנפישה תצלומים ישנים של אבות המשפחה בשיתוף עם החברה הישראלית D-ID, ונוצרו בה כמאה מיליון הנפשות. אחרי שהתכונה נעשתה ויראלית הודתה החברה שיש משתמשים שמוצאים אותה מצמררת, והסבירה שההנפשות אינן כוללות דיבור כדי למנוע שימוש לרעה; בשנה שלאחר מכן הוסיפה תכונה בשם DeepStory שכן יוצרת סרטונים מדברים. שני מקרים מוקדמים מוכרים: ב-2021 בנה ג’ושוע ברבו בעזרת GPT-3 צ’טבוט שדיבר בקולה של בת זוגו שנפטרה, וכמה שנים קודם לכן הפכה יבגניה קוידה הודעות של חבר קרוב שמת לצ’טבוט — ומשם צמח Replika.
הצד השני, בשמו
באפריל 2024 הזהירה פלטפורמת הווידאו הסינית דואיין (Douyin) יוצרים מפני "החייאת" נפטרים בלי רשות המשפחה, אחרי שאביו של הזמר צ’יאו רן-ליאנג מסר שסרטונים ממוחשבים של בנו מטרידים אותו. נייתן מלאדין, חוקר במכון המחקר הנוצרי הבריטי Theos, אמר שדרושים מחקרים נוספים, והזהיר שדמויות כאלה עלולות למנוע מאדם לחזור לחייו. חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ קראו במאי 2024 להסדרה דחופה, וטענו שאין שירות שיכול להוכיח כי מגע של ילדים עם דמות כזאת מיטיב עמם או לפחות אינו מזיק. בין ההמלצות: הליך מסודר להפסקת פעולתה של דמות, הגבלת השימוש האינטראקטיבי למבוגרים ושקיפות בדבר אופן פעולתה ומגבלותיה; הם מצביעים גם על סכנת המימון בפרסום, שבו הדמות המשוחזרת של האדם האהוב מתחילה להמליץ על מוצרים. ארתור וו עצמו מסר שצוותו מנטר שיחות כדי שהדמות לא תאמר דברים מזיקים, ושחשבון של משתמש שהתכתב 18 שעות ברציפות נסגר אחרי שאנשי הצוות התערבו ומצאו אותו במצוקה נפשית, כדי למנוע התמכרות. מיקה, מצדה, אמרה שהצ’טבוט ניחם אותה אך הטון לא היה בדיוק של בעלה — הוא היה דברן הרבה יותר: "אני יודעת שאי-אפשר להחליף אותו".