אלמוות דיגיטלי (Digital Immortality)
הגדרה
מושג היפותטי שעניינו שמירת אישיותו של אדם במצע דיגיטלי, ובניית דמות ממוחשבת שמתנהגת כמותו על סמך הארכיון הדיגיטלי שהותיר אחריו.
מה זה אלמוות דיגיטלי, ומה זה בפועל אומר
אלמוות דיגיטלי הוא מושג היפותטי שעניינו שמירה או שכפול של תודעתו של אדם — או לכל הפחות של אישיותו — במצע דיגיטלי: מחשב, רובוט או מרחב מקוון. הרעיון המעשי שנגזר ממנו צנוע מן השם: בניית דמות ממוחשבת שמתנהגת כמו אדם מסוים, על סמך הארכיון הדיגיטלי שהוא הותיר אחריו. בספרות המקצועית מתוארת דמות כזו כסוכן-שיחה אינטראקטיבי שמציג אשליה של זיכרונות, מחשבות ואמונות של האדם המקורי — ניסוח שמדגיש שמדובר בהדמיה של התנהגות ולא בהמשך אותה תודעה.
מושג היפותטי זה שונה מן החייאה דיגיטלית של נפטרים, שהיא כבר היום שירות מסחרי קיים עם ספקים בשמם, מחירון ולקוחות משלמים.
"mindfile" ו"mindware": ההצעה של מרטין רותבלט
המשפטנית והיזמית מרטין רותבלט הציעה את המונח mindfile — אוסף הנתונים שאדם מייצר לאורך חייו, ובכללם תצלומים, רשומות ברשתות חברתיות ובלוגים — ואת רעיון ה-mindware, תוכנה שתפיק ממנו העתק אישיות. היא הציעה גם שהתחום יידרש לאישור ממשלתי, בדומה לאישור הנדרש למוצרים רפואיים, לשם בקרת איכות.
יוזמת 2045 ומענק-המדע-הלאומי
יוזמת 2045, שמוביל דמיטרי איצקוב, הציבה לעצמה מטרה מוצהרת לפתח טכנולוגיות שיאפשרו העתקת אישיותו של אדם לנשא שאינו ביולוגי. הדיון אינו חדש: כבר במרץ 2001 פרסמו גורדון בל וג'ים גריי, ממיקרוסופט ריסרץ', מאמר בשם Digital Immortality בכתב-העת Communications of the ACM. הקרן הלאומית למדע בארצות הברית העניקה מענק של חצי מיליון דולר לאוניברסיטת מרכז פלורידה באורלנדו ולאוניברסיטת אילינוי בשיקגו, לבחינת השילוב בין בינה מלאכותית, אִרכוב ועיבוד תמונה ליצירת גרסאות דיגיטליות של בני-אדם.
השאלות האתיות הפתוחות
זמינותם של כלים גנרטיביים הפכה את השאלה למעשית יותר, והדיון האתי והמשפטי סביבה מיוחס לחוקרים בשמם. רותבלט עוסקת בזהות ובאותנטיות — האם העתק הוא אותו אדם — ובשאלה אם דמות כזו מפריעה לתהליך האבל. ויניסיוס פררה גלוואו עוסק בבעלות על נתונים לאחר המוות ובמעמדם המשפטי של העתקים דיגיטליים. פיורנצה גמבה עוסקת בפרטיות שלאחר המוות ובשאלת האוטונומיה של ההעתק. מלודי פרקר בוחנת אם דמות כזו מנחמת את המתאבלים או דווקא מקשה עליהם, ויהושע הורטדו עוסק בשימור הקשר החברתי עם מי שנפטר.
אין הכרעה — גם לא בשאלה המשפטית הבסיסית
אין הכרעה מקובלת באף אחת מן השאלות האלה, ובכללן השאלה המשפטית הבסיסית: מי רשאי להפעיל דמות של אדם שנפטר, ואיזה תוקף יש להסכמה שנתן בעודו בחיים.
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
שאלות נפוצות ❓
מה ההבדל בין "שכפול תודעה" לבניית "דמות ממוחשבת שמתנהגת כמו אדם"?
אלמוות דיגיטלי כמושג היפותטי עוסק בשמירת תודעתו או אישיותו של אדם עצמה; הרעיון המעשי שנגזר ממנו צנוע בהרבה — בניית דמות ממוחשבת שמדמה את התנהגותו על סמך הארכיון הדיגיטלי שהותיר, בלי לטעון שמדובר בהמשך אותה תודעה.
מה זה mindfile?
מונח שהציעה המשפטנית והיזמית מרטין רותבלט לאוסף הנתונים שאדם מייצר לאורך חייו — תצלומים, רשומות ברשתות חברתיות ובלוגים — שממנו אמורה תוכנת mindware להפיק העתק-אישיות.
מתי פורסם מאמר-היסוד על הנושא, ובידי מי?
במרץ 2001 פרסמו גורדון בל וג'ים גריי, חוקרים ממיקרוסופט, את המאמר Digital Immortality בכתב-העת Communications of the ACM.
אילו שאלות אתיות עדיין פתוחות בנושא?
בין השאר: זהות ואותנטיות (האם העתק הוא אותו אדם), בעלות על נתונים לאחר המוות, פרטיות ואוטונומיה של ההעתק, האם דמות כזו מנחמת מתאבלים או מקשה עליהם, ומי רשאי מבחינה משפטית להפעיל דמות של אדם שנפטר.