צ'אטבוט טיפולי (AI Therapist)

תמיכה, לא טיפול

צ'אטבוט טיפולי — באנגלית AI therapist, ולעיתים גם therapy chatbot או mental health chatbot — הוא מערכת בינה מלאכותית שנועדה לתת תמיכה נפשית בשיחה כתובה או קולית. לפי ויקיפדיה האנגלית, כלים כאלה משלבים לעיתים קרובות רכיבים מטיפולים מובנים, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מעקב אחר מצב הרוח והקניית ידע על בריאות הנפש, והם מוצגים בדרך כלל ככלי לעזרה עצמית או כתוספת שמרחיבה את הנגישות לתמיכה — לא כתחליף לאנשי מקצוע מוסמכים.

ההבחנה הזו היא לב הערך. שיחה מרגיעה, תרגיל או תזכורת אינם טיפול נפשי במובן המקצועי. אותו מקור מציין שבניגוד למטפלים אנושיים, למערכות האלה אין רישיון מקצועי, ולכן לא ברור מי נושא באחריות המשפטית והמוסרית כשהן נותנות עצה שגויה או מזיקה; וגופים מקצועיים הזהירו שהמילים "מטפל" או "פסיכולוג" עלולות להטעות כשהן מוצמדות לצ'אטבוט שאינו עומד בסטנדרטים החוקיים והקליניים.

מ-ELIZA ועד Woebot

הרעיון ותיק מהצ'אטבוטים של היום. ELIZA, שפותחה ב-1966, כללה תסריט בשם DOCTOR שחיקה את סגנונו של מטפל בגישה הרוג'ריאנית.

ביוני 2017 פורסם בכתב-העת JMIR Mental Health ניסוי מבוקר אקראי בצ'אטבוט Woebot, שהציע תוכנית עזרה עצמית המבוססת על עקרונות CBT. השתתפו בו 70 צעירים בגילי 18 עד 28 מקהילה אוניברסיטאית, שדיווחו בעצמם על תסמיני חרדה ודיכאון. קבוצה אחת השתמשה בצ'אטבוט במשך שבועיים, וקבוצת הביקורת הופנתה לספר מידע של המכון הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש. לפי תקציר המחקר, קבוצת Woebot הפחיתה באופן מובהק את תסמיני הדיכאון לאורך תקופת המחקר, ואילו קבוצת הביקורת לא. זה היה מחקר קטן וקצר, שהשווה את הצ'אטבוט לספר מידע ולא לטיפול מקצועי. החוקרים ציינו שהניסוי לא היה סמוי, ובהצהרת ניגוד העניינים צוין שהמחברת השנייה, אליסון דארסי, היא מייסדת החברה שפיתחה את Woebot.

Woebot המקורי לא השתמש בבינה מלאכותית יוצרת: לפי STAT, התגובות שלו היו כתובות מראש. ביולי 2025 דיווח STAT שהחברה סגרה את מוצר הליבה שלה, ודארסי ייחסה זאת בעיקר לעלות ולקושי של עמידה בדרישות ה-FDA לאישור שיווק.

מה מצא הניסוי ב-Therabot

ב-27 במרץ 2025 פורסמו בכתב-העת NEJM AI תוצאות ניסוי ב-Therabot, צ'אטבוט שפותח באוניברסיטת דארטמות'. לפי האוניברסיטה, זה היה הניסוי הקליני הראשון בצ'אטבוט טיפולי המבוסס על בינה מלאכותית יוצרת. בניסוי השתתפו 106 משתתפים עם דיכאון מג'ורי, חרדה מוכללת או סיכון להפרעות אכילה, וקבוצת ביקורת של 104 משתתפים במצבים דומים לא קיבלה גישה לכלי.

לפי ההודעה, בניסוי שנמשך שמונה שבועות, ושבו צוות המחקר עקב אחר השיחות כדי לוודא שהתגובות תואמות פרקטיקה טיפולית מקובלת, נמדדה אצל המשתתפים עם דיכאון ירידה ממוצעת של 51% בתסמינים, אצל בעלי חרדה מוכללת ירידה ממוצעת של 31%, ואצל מי שבסיכון להפרעות אכילה ירידה ממוצעת של 19% בדאגות סביב מראה הגוף והמשקל. אלה תוצאות של ניסוי מבוקר אחד בפיקוח צמוד, לא תוצאה צפויה למשתמשים באפליקציות. כשהמערכת מזהה תוכן בסיכון גבוה, היא מציגה כפתור לפנייה לשירותי חירום או לקו סיוע.

החוקרים עצמם הסתייגו. הפסיכיאטר מייקל היינץ, המחבר הראשון, אמר: "אף סוכן של בינה מלאכותית יוצרת אינו מוכן לפעול באופן אוטונומי לחלוטין בבריאות הנפש", והוסיף שצוות המחקר היה צריך להיות ערוך להתערב, אולי מיד, אם משתתף מביע חשש בטיחותי חריף.

איפה זה נכשל: המחקר של סטנפורד

ביוני 2025 פרסמה אוניברסיטת סטנפורד הודעה על מחקר של חוקריה שבחן את מגבלותיהם של צ'אטבוטים בתפקיד טיפולי. בבדיקה אחת בחנו החוקרים אם מודלי שפה מפגינים סטיגמה כלפי מצבים נפשיים, ומצאו יותר סטיגמה כלפי מצבים כמו תלות באלכוהול וסכיזופרניה מאשר כלפי דיכאון, בדפוס שחזר במודלים שונים. "מודלים גדולים יותר וחדשים יותר מפגינים סטיגמה באותה מידה כמו מודלים ישנים", אמר המחבר הראשי ג'ארד מור.

בבדיקה נוספת בחנו החוקרים חמישה בוטים טיפוליים מסחריים — ובהם Pi של Inflection AI, ‏Noni של 7cups ו-Therapist של Character.AI — ואת תגובותיהם לשיחות שבהן הופיעו סימנים למחשבות אובדניות או למחשבות שווא. לפי ההודעה, בחלק מהתגובות ובחלק מהכלים לא זוהה הסיכון, ובמקום לעזור לאדם לחשוב אחרת, כפי שהיה מצופה ממטפל, התגובות "אפשרו התנהגות מסוכנת". החוקרים לא שללו את הטכנולוגיה כולה: הם הציעו תפקידים בסיכון נמוך יותר, כמו סיוע למטפלים במשימות לוגיסטיות, תרגול של מטפלים בהכשרה מול "מטופל מדומה", או תמיכה בכתיבת יומן ובהתבוננות עצמית.

מה עושים הרגולטורים

במדינת אילינוי חתם המושל ג'יי בי פריצקר באוגוסט 2025 על חוק בשם Wellness and Oversight for Psychological Resources Act. לפי הודעת המחלקה להסדרה פיננסית ומקצועית של המדינה, החוק אוסר על כל אדם להשתמש בבינה מלאכותית כדי לספק טיפול נפשי ולקבל החלטות טיפוליות, ומתיר לאנשי מקצוע מורשים להשתמש בה לתמיכה מנהלית ומשלימה.

ברמה הפדרלית, ועדה מייעצת של ה-FDA לבריאות דיגיטלית התכנסה ב-6 בנובמבר 2025 לדיון ייעודי במכשירים רפואיים דיגיטליים לבריאות הנפש המבוססים על בינה מלאכותית יוצרת. המלצות של ועדות כאלה אינן מחייבות את ה-FDA. בקליפורניה נחתם באוקטובר 2025 חוק הצ'אטבוטים הנלווים, שמחייב מפעילים בין היתר בנוהל למצבי אובדנות — אבל הוא עוסק בצ'אטבוטים נלווים ולא בטיפול.

קושי מובנה בכל ההסדרים האלה מתואר בוויקיפדיה: גם מודלים כלליים, שלא תוכנתו ולא שווקו כמטפלים, עלולים לתת עצות בתחום בריאות הנפש אם מבקשים מהם.

עמדת איגוד הפסיכולוגים האמריקאי

ב-13 בנובמבר 2025 פרסם איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) התרעה בריאותית על שימוש בצ'אטבוטים של בינה מלאכותית יוצרת ובאפליקציות רווחה לבריאות הנפש. אחת ההמלצות בה חד-משמעית: לא להשתמש בצ'אטבוטים ובאפליקציות רווחה כתחליף לטיפול של איש מקצוע מוסמך בבריאות הנפש. לפי הדיווח, האיגוד קבע שאין עדיין די ראיות שהכלים האלה יעילים או בטוחים לשימוש בטיפול נפשי.

האיגוד קרא גם למנוע תלות לא בריאה של משתמשים בכלים האלה, לקבוע אמצעי הגנה מיוחדים לילדים, לבני נוער ולאוכלוסיות פגיעות אחרות, ולקדם חקיקה שתאסור על צ'אטבוטים להציג את עצמם כאנשי מקצוע מורשים, לצד חקיקת פרטיות מקיפה והגדרות "בטוחות כברירת מחדל".

הגבול מול ערכים סמוכים

הערך הזה עוסק בכלי שמציג את עצמו כתמיכה נפשית. בן-לוויה מלאכותי הוא מוצר אחר: לפי ויקיפדיה, בני-לוויה נועדו בעיקר לאינטראקציה חברתית, ולעיתים משווקים בדומה למטפלים, אך בדרך כלל אינם מאומנים, נבדקים או מפוקחים ככלים טיפוליים. טיפול דיגיטלי, המתואר בערך נפרד, הוא קטגוריה אחרת: תוכנה שהיא עצמה ההתערבות הטיפולית.

הסיכונים שהערך נוגע בהם מתוארים בהרחבה בערכים נפרדים: חנופה, כלומר נטייה של צ'אטבוט להסכים עם המשתמש; פסיכוזת בינה מלאכותית; ומקרי מוות שנקשרו לצ'אטבוטים.