מיזם שיזם יואב שהם בתוך AI100
את דוח מדד ה-AI יזם יואב שהם, פרופסור-אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד, בתוך מיזם-המחקר 'מאה שנות מחקר בבינה מלאכותית' (AI100) — מיזם רב-שנתי שסטנפורד השיקה ב-2014. הדוח הראשון פורסם באופן פומבי בסוף 2017, כניסיון ליצור כלי-מדידה שיטתי ל'עד כמה הבינה המלאכותית התקדמה השנה' — במקום להסתמך על רושם עיתונאי או על הצהרות שיווקיות של חברות. הרעיון המרכזי מאז הקמתו לא השתנה: לאסוף, לעבד ולהציג נתונים כמותיים על התחום מתוך מקורות מגוונים, ולתת לחוקרים, לקובעי-מדיניות ולתקשורת בסיס עובדתי משותף לדיון.
מ-AI100 למוסד עצמאי בתוך HAI
עד 2019 פעל הדוח כפרויקט עצמאי תחת מטריית AI100, בלי מוסד-אם קבוע שמפעיל אותו לצד המיזם המקורי. עם השקת המכון לבינה מלאכותית ממוקדת-אדם באוניברסיטת סטנפורד (HAI) ב-2019, עבר הדוח לפעול במסגרתו והפך לפרסום-הדגל שלו, תוך שמירה על קשר מתמשך גם עם AI100 שבתוכו נולד. המעבר הזה נתן לדוח משאבים מוסדיים קבועים וצוות-מחקר ייעודי, במקום להסתמך על מתנדבים מתוך קהילת AI100 בלבד. הדוח מופק כיום בידי 'ועדת-ההיגוי של מדד ה-AI' — קבוצה בין-תחומית של מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה שאחראית על בחירת הנושאים ואימות הנתונים מדי מהדורה — יולנדה גיל (Yolanda Gil) מ-USC עומדת בראש ועדת-ההיגוי של מהדורת 2026, לצד ריי פרו (Ray Perrault) כיושב-ראש משותף.
מבנה הדוח: ממחקר ופיתוח ועד דעת-קהל
מהדורת 2025 של הדוח בנויה משמונה פרקים מרכזיים: מחקר ופיתוח (פרסומים, פטנטים ומערכות בולטות); ביצועים טכניים (קפיצות-היכולת של השנה שחלפה); בינה מלאכותית אחראית (שילוב AI בחינוך, בפיננסים ובבריאות); כלכלה (מגמות ההשקעה הפרטית הגלובלית); מדע ורפואה; מדיניות וממשל; חינוך (ההשפעה של AI גנרטיבי על למידה ועבודה); ודעת-קהל (עמדות הציבור כלפי הטכנולוגיה). מהדורת 2026 הרחיבה את המבנה לתשעה פרקים, כשמדע ורפואה הופרדו לשני פרקים נפרדים — פרק המדע הוא החדש מביניהם, ובוחן את חדירת ה-AI לביולוגיה, לכימיה, לפיזיקה ולאסטרונומיה. המבנה הזה — שילוב של נתוני-מחקר טכניים לצד נתונים כלכליים, חברתיים ומדיניים באותו דוח — הוא מה שמבדיל אותו מדוחות-תעשייה צרים יותר שמתמקדים בממד אחד בלבד.
דוגמה למה שהדוח בפועל עוקב אחריו: מהדורת 2026
מהדורת 2026, שמכסה את נתוני 2025, ממחישה את סוג הפערים שהדוח נועד לתעד: התעשייה, ולא האקדמיה, ייצרה למעלה מ-90 אחוז ממודלי-החזית הבולטים שפורסמו ב-2025; ביצועי מודלים באמות-מידה של תכנות קפצו מכ-60 אחוז להשלמה כמעט מלאה תוך שנה אחת; ההשקעה הפרטית האמריקאית בבינה מלאכותית הגיעה ב-2025 ל-285.9 מיליארד דולר; ומספר תקריות-הבינה-המלאכותית המתועדות עלה מ-233 ב-2024 ל-362. לצד זאת מדגיש הדוח גם את מגבלות המודלים המובילים — למשל דיוק של 50.1 אחוז בלבד במשימה הבסיסית של קריאת שעון אנלוגי, חרף ביצועים גבוהים במתמטיקה מתקדמת. שילוב כזה של הישג ומגבלה באותה מהדורה הוא אופייני לדוח.
מקור-ההתייחסות המרכזי לתקשורת, לממשלות ולחוקרים
HAI מתאר את הדוח כ'מקור אמין ומוסמך' שעליו נשענים תקשורת גלובלית, ממשלות וחברות מובילות; הוא צוטט בפרסומים כמו הניו-יורק טיימס, בלומברג והגארדיין, והשפיע על קובעי-מדיניות בארצות-הברית, בבריטניה, באיחוד-האירופי ובמדינות נוספות. גם בתוך אתר זה משמש הדוח מקור-ייחוס חוזר: הערך על נתוני-ההשקעה בבינה מלאכותית מתאר אותו כ'המקור המצוטט ביותר' לשאלת היקף ההשקעה השנתית בתחום. מעמדו נובע בעיקר משילוב בין היקף-הכיסוי הרחב לבין שקיפות-המתודולוגיה: כל נתון בדוח מלווה בהפניה למקור המקורי שממנו נשאב.
תמונת-מצב שנתית אחת, לא מעקב-רציף
מגבלה מובנית של הדוח היא תדירות-הפרסום שלו: הוא יוצא לאור פעם בשנה, באביב, ומרכז את נתוני השנה הקלנדרית שקדמה לו. משמעות הדבר היא שבין מהדורה למהדורה — בתחום שמשתנה מדי חודשים ספורים — משמש הדוח תמונת-מצב תקופתית ולא כלי-מעקב שוטף, וחלק מהנתונים שבו כבר מיושנים בעת שנעשה בהם שימוש בדיונים ציבוריים. מגבלה נוספת נובעת מכך שהדוח מסתמך על ריבוי מקורות-משנה חיצוניים בעלי איכות-שקיפות משתנה — סקרי-חברות, מאגרי-פטנטים, מאגרי-פרסומים אקדמיים ודוחות-השקעות מסחריים — ולא רק על מדידה עצמאית שנעשית בידי הצוות עצמו. המשמעות המעשית היא שקורא ביקורתי צריך להתייחס לכל נתון בודד בדוח לפי איכות המקור שממנו הוא נשאב, ולא להתייחס לדוח כמקשה אחת אחידת-אמינות.