גל ההנפקות של תשתיות הבינה המלאכותית (AI Infrastructure IPO Wave)

מה מאפיין את הגל הזה, ולמה זה לא ערך של חברה אחת

גל ההנפקות של תשתיות-AI הוא התופעה שבה שתי חברות שונות לחלוטין בתחומן — CoreWeave, ספקית-ענן להשכרת מעבדים-גרפיים, ו-Cerebras, יצרנית-שבבי-AI ייעודיים — פנו לשוק-ההון הציבורי, הראשונה במרץ 2025 והשנייה במאי 2026. עד לגל הזה, מימון תשתיות-בינה-מלאכותית התבסס כמעט כולו על סבבי-גיוס פרטיים (ראו הרחבה בערך הנפרד "גל שווי-הענק של סטארטאפי הבינה המלאכותית") או על הוצאה-הונית מתוך רווחי ענקיות-הטכנולוגיה הציבוריות הוותיקות (ראו "גל בניית תשתיות הענק לבינה מלאכותית"). שתי החברות האלה בחנו שאלה אחרת: האם משקיעים בבורסה הרגילה, לא רק קרנות-הון-סיכון וממשלות, מוכנים לשלם פרמיה על מניה של חברת-תשתית-AI טהורה, שאין לה עדיין רווחיות יציבה.

CoreWeave: החברה הראשונה שסגרה את המעגל

ב-27 במרץ 2025 תמחרה CoreWeave, שנוסדה כספקית-ענן ייעודית להרצת עומסי-AI על מעבדים גרפיים (הפרטים המלאים על החברה עצמה בערך הנפרד שלה באתר הזה), את הנפקתה בנאסד״ק במחיר של 40 דולר למניה — מתחת לטווח שהוצג קודם-לכן (47 עד 55 דולר למניה) — ומכרה 37.5 מיליון מניות שגייסו יחד 1.5 מיליארד דולר. המניה נפתחה למסחר ב-28 במרץ 2025 ונסגרה באותו יום שטוחה, במחיר-ההנפקה עצמו; לפי CNBC, זו הייתה ההנפקה-הטכנולוגית הגדולה ביותר בארצות-הברית מבחינת סכום-הגיוס מאז 2021, אף שהמסחר הראשוני היה מהוסס.

Cerebras: מסלול הפוך — משיכה, בדיקת-ביטחון-לאומי, וחזרה

מסלולה של Cerebras הראה שהתשוקה לשוק-ההון הציבורי לא הייתה מובנת-מאליה. החברה הגישה טופס-S-1 לרשות-ניירות-הערך האמריקאית (SEC) עוד בספטמבר 2024, אך משכה אותו באוקטובר 2025 — זמן קצר אחרי שגייסה סבב-מימון פרטי של 1.1 מיליארד דולר לפי שווי של 8.1 מיליארד דולר. ההנפקה נתקעה תחילה בגלל בדיקה ממושכת של ועדת ה-CFIUS (הוועדה הפדרלית לבדיקת השקעות-זרות) סביב הקשר של Cerebras עם G42, חברת-בינה-מלאכותית מאיחוד-האמירויות שהיוותה כ-87 אחוזים מהכנסות Cerebras במחצית הראשונה של 2024; הוועדה אישרה את העסקה במרץ 2025, אך החברה בכל זאת משכה את הטופס באוקטובר 2025, מיד אחרי הגיוס הפרטי, בלי לנמק. באפריל 2026 הגישה מחדש טופס-S-1, וסיימה בפועל את הנפקתה ב-15 במאי 2026 במחיר של 185 דולר למניה, בהיקף של 34.5 מיליון מניות (כולל אופציית-החיתום) — לפי דיווח שהחברה עצמה הגישה ל-SEC, שבו דווחה גם תמורה נטו לחברה של כ-6.2 מיליארד דולר; לפי הערך "Cerebras", ההנפקה תמחרה את החברה בכ-95 מיליארד דולר.

מה משותף לשתי החברות, ומה שונה ביניהן

שתי החברות תלויות במספר-קטן-של-לקוחות-ענק (CoreWeave — בעיקר OpenAI ו-Microsoft; Cerebras — בעיקר גופים מאיחוד-האמירויות: G42, ובהמשך MBZUAI), ושתיהן עברו קודם דרך סבבי-גיוס פרטיים לפני שבחנו את שוק-המניות. אבל המודל-העסקי שונה מהותית: CoreWeave משכירה קיבולת-מחשוב קיימת (הרחבה על כך בערך הנפרד "גל שוק השכרת ה-GPU"), ואילו Cerebras מייצרת ומוכרת חומרה משלה — שבבים ייעודיים במקום מעבדים גרפיים כלליים. גם התגובה-הראשונית של המשקיעים הייתה שונה: מניית CoreWeave נסגרה שטוחה ביום המסחר הראשון אך זינקה מעל 42 אחוזים תוך יומיים נוספים בלבד, בעוד שהדרך של Cerebras לשוק — מהגשת טופס-S-1 בספטמבר 2024 ועד ההנפקה במאי 2026 — עברה דרך בדיקת-ביטחון-לאומי פדרלית.

מה קרה אחרי ההנפקה: צמיחה מהירה, לצד תביעה וריכוזיות מתמשכת

הדוחות הרבעוניים העדכניים ביותר של שתי החברות, שהוגשו ל-SEC ב-12 באוגוסט 2026, מראים תמונה כפולה. CoreWeave דיווחה על הכנסות של 2.575 מיליארד דולר ברבעון השני של 2026 — עלייה של 112 אחוזים לעומת 1.212 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2025, כלשון הדוח עצמו — וצבר-הזמנות בלתי-ממומש (RPO) שטיפס ל-103.7 מיליארד דולר עד סוף יוני 2026. יחד עם זאת, תלות-הלקוח-הבודד פחתה: לפי אותו דוח, "לקוח A" היווה 36 אחוזים מהכנסות הרבעון — ירידה מ-71 אחוזים ברבעון המקביל אשתקד. במקביל, ב-12 בינואר 2026 הוגשה נגד CoreWeave ונגד חלק מבכיריה תביעה-ייצוגית בבית-המשפט הפדרלי במחוז ניו-ג'רזי (Masaitis v. CoreWeave), בטענה להצגת מצגים כוזבים או מטעים למשקיעים; החברה גם דיווחה, נכון ליוני 2026, על "חולשות מהותיות" (material weaknesses) בבקרה הפנימית שלה על הדיווח הכספי. גם ב-Cerebras נמשכה ריכוזיות-לקוחות אחרי ההנפקה, גם אם שם-הלקוח המרכזי השתנה: לפי דוח הרבעון השני של 2026 של החברה, אוניברסיטת מוחמד בן זאיד לבינה מלאכותית (MBZUAI), מאיחוד-האמירויות, היוותה 49 אחוזים מהכנסות המחצית הראשונה של 2026 — אחרי ש-G42, לקוח קשור אחר מאותה מדינה, היווה כ-87 אחוזים מהכנסות החברה במחצית הראשונה של 2024. הכנסות Cerebras עצמן המשיכו לצמוח: 180.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2026, לעומת 103.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד — עלייה של 74 אחוזים, כלשון הדוח עצמו.

למה זה גל, לא סיפור של חברה אחת

התופעה עומדת בקריטריון-הקטגוריה כי אי-אפשר להסביר אותה על-ידי הצבעה על מיזם בודד: שתי חברות עצמאיות לגמרי, מתחומי-משנה שונים לחלוטין בתוך תעשיית-תשתיות-ה-AI, הגיעו למסקנה דומה — שהזמן להיבחן מול משקיעי-הבורסה הכללית הגיע — בתוך אותו חלון-זמן רחב יחסית. אף אחת מהן לא המתינה שהאחרת תוכיח שהדרך עובדת; שתיהן פעלו במקביל, מנקודות-מוצא שונות וקצב שונה לגמרי.

מה זה אומר על שוק-ההון והבינה-המלאכותית

הגל הזה מסמן שלב חדש בבגרות-הפיננסית של תשתיות-AI: מעבר ממימון שכולו פרטי (הון-סיכון, ממשלות, קרנות ריבוניות) לחשיפה ישירה של הציבור הרחב, דרך קרנות-פנסיה וקרנות-מדד, לתחום הזה. יחד עם זאת, שתי החברות עדיין תלויות בקומץ-לקוחות-ענק, כך שהתלהבות המשקיעים בהנפקה אינה בהכרח ערובה ליציבות ארוכת-טווח — שאלה שקשורה ישירות לוויכוח הרחב-יותר על "בועת-ה-AI" (ראו הערך הנפרד). השאלה אם הגל הזה יימשך עודנה פתוחה: לפי דיווח מינואר 2026 (The Tech Capital, בעקבות The Information), Lambda, ניאו-ענן מתחרה, תכננה אז הנפקה עוד ב-2026; אך לפי דיווח של Bloomberg מאוגוסט 2026 (כפי שצוטט באתר w.media), היא נמצאה באותו חודש בשיחות על גיוס פרטי נוסף של עד 3 מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר ומעלה — סבב שיכול להקדים הנפקה אפשרית רק ב-2027. Lambda עצמה לא אישרה רשמית תוכנית-הנפקה.

הגל הגיע גם לשכבה אחרת של תעשיית ה-AI: ב-26 באוקטובר 2026 הגישה Anthropic, מעבדה שמפתחת מודלים ולא ספקית תשתית כמו CoreWeave או Cerebras, טופס S-1 פומבי לקראת הנפקה בנאסד״ק. השאלה שעומדת מולה דומה: האם משקיעי הבורסה מוכנים לתמחר חברת AI מובילה שעדיין מפסידה כסף. הפירוט בערך על Anthropic.