זיהוי מחלות-צמחים בבינה מלאכותית הוא שימוש ברשת עצבית שמאומנת לזהות סימני מחלה, נגיף או מזיק בתמונת עלה או פרי — בדרך-כלל דרך מצלמת טלפון נייד — כדי לאפשר לחקלאי לאבחן בעיה בשדה בלי לחכות למומחה שיגיע. דוגמה בולטת לגישה הזו היא Nuru ("אור" בסווהילית), אפליקציה של יוזמת PlantVillage באוניברסיטת פן-סטייט (Penn State), בראשות הפרופסור דיוויד יוז (David Hughes); לפי ויקיפדיה שמה נבחר לסמל איך האפליקציה מביאה אור לחקלאים-זעירים באפריקה שבדרך-כלל אין להם גישה למערכות ידע מקצועי. Nuru מאבחנת מחלות בארבעה יבולים: מניוק, תירס (כולל נזק מהעש הצבאי-הסתווי), תפוחי-אדמה וחיטה.
נקודה מרכזית בעיצוב הכלי היא זמינות-אופליין: לפי מאמר-המחקר שבחן את דיוקה, יכולות האבחון וההמלצה של Nuru זמינות שתיהן גם כשהמכשיר מנותק מהרשת, כך שמשתמשים מקבלים תוצאה גם באזורים מרוחקים שאין בהם שירותי-רשת. זהו הבדל מהותי עבור אזורים באפריקה שמדרום לסהרה, שבהם חיבור אינטרנט יציב אינו מובן מאליו — האפליקציה מריצה את המודל עצמו על המכשיר הנייד, ולא שולחת את התמונה לשרת מרוחק.
מחקר שפורסם ב-2020 בכתב-העת המבוקר-עמיתים Frontiers in Plant Science בדק את דיוק האבחון של Nuru מול חקלאים וקציני-הדרכה חקלאית בשטח, במזרח אפריקה. הממצא: דיוק של כ-65 אחוזים לזיהוי מחלות בקסאווה, לעומת 40 עד 58 אחוזים אצל קציני-הדרכה חקלאית מאומנים, ו-18 עד 31 אחוזים בלבד אצל חקלאים.
הדיוק אינו אחיד בין המחלות, והנתון הכולל מסתיר פערים: את מחלת הפס-החום של הקסאווה (CBSD) זיהתה Nuru ב-21 אחוזים בלבד — לא טוב יותר מהחקלאים עצמם — לעומת 52 עד 59 אחוזים במחלת-הפסיפס (CMD), ומעל 90 אחוזים בזיהוי עלה בריא. גם הבדיקה עצמה נערכה על 170 תמונות שהוצגו על מסך, ולא באבחון בשדה. לפי אותו מחקר, Nuru פותחה "כמוצר ציבורי" בשיתוף PlantVillage, ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO), המכון הבינלאומי לחקלאות טרופית (IITA) ומרכז המחקר הבינלאומי לשיפור תירס וחיטה (CIMMYT).
הפיתוח נעשה בשיתוף בין PlantVillage ל-IITA: בהודעה מיוני 2018 תיאר IITA אפליקציה שמאבחנת מחלות קסאווה וגם נזק של העש הצבאי-הסתווי בתירס, ושנמצאה אז בניסויי-שטח בטנזניה; ההרחבה לתפוחי-אדמה ולחיטה מתועדת מאוחר יותר. הכלי ממחיש דפוס רחב-יותר בבינה מלאכותית לחקלאות: בניגוד לחקלאות מדייקת (precision-agriculture), שמניחה תשתית קבועה — חיישני-שדה, איכון לוויני, חיבור-רשת יציב — כלים כמו Nuru תוכננו במפורש כדי לפעול גם בלעדיה, עבור חקלאים שאין להם גישה לאף אחת מהתשתיות האלה.