AMD נוסדה ב-1 במאי 1969 בסנטה-קלרה בידי ג'רי סנדרס וקבוצת עמיתים מפיירצ'יילד סמיקונדקטור. ב-1975 נכנסה לשוק המעבדים באמצעות הנדסה-לאחור של מעבד 8080 של אינטל, והסכם רישוי-הדדי מ-1981 אפשר לה לייצר מעבדים תואמי x86 באופן חוקי. ב-2009 הפרידה מעצמה את מפעלי הייצור, שהפכו ל-GlobalFoundries, ומאז היא מתכננת שבבים בלבד ומייצרת אותם אצל קבלנים. סדרת Ryzen החזירה אותה לתחרות בסוף העשור הקודם, ב-2022 עקפה לראשונה את אינטל בשווי-שוק, ובאותה שנה גם רכשה את Xilinx, יצרנית שבבי FPGA.
בבינה מלאכותית היא המתחרה הרצינית היחידה של NVIDIA בקנה-מידה גדול. מאיצי משפחת Instinct הם מקבילת ה-GPU שלה לחוות-שרתים, ולצדם היא מפתחת את ROCm — ערימת-תוכנה בקוד פתוח שנועדה לתת למפתחים חלופה ל-CUDA הסגורה של NVIDIA. הפתיחוּת היא כאן טיעון תחרותי ולא רק עמדה ערכית: היא מנסה להוריד את מחיר-המעבר עבור מי שכל הקוד שלו נכתב סביב מוצרי המתחרה. הכנסות החברה ב-2025 עמדו על 34.6 מיליארד דולר.
ההוכחה המסחרית הגדולה הגיעה באוקטובר 2025, כשנחתם הסכם עם OpenAI לאספקת מאיצים בהיקף של עד שישה ג'יגה-וואט לאורך חמש שנים. שימו לב ליחידת-המידה: התעשייה כבר לא מונה שבבים אלא צריכת-חשמל, כי החשמל והקירור הם המגבלה בפועל. העסקה כללה גם מנגנון חריג — כתבי-אופציה ל-OpenAI על עד 160 מיליון מניות AMD, כעשירית מהחברה, מותנים בעמידה ביעדים ובמחיר-המניה. לפי ההערכות היא צפויה להניב הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים עד 2027, והיא חלק מהתוכניות של מיזם סטארגייט.
המעבדים שלה מותקנים גם בקונסולות משחק, במחשבים ניידים ובשרתים, כך שהיא נשענת על בסיס עסקי רחב ולא רק על גל ה-AI. נכון ל-2026 AMD היא הראיה המרכזית לכך שהשוק הזה אינו סגור לחלוטין בפני מתחרים — ובה-בעת, שהמרחק מהמובילה עדיין גדול מאוד. מבחינת הלקוח המשמעות פשוטה: ככל שיש יותר מספקית אחת של מאיצים, מחיר החישוב נוטה לרדת.