אנבידיה (NVIDIA)

מהקמה על מפית-מסעדה לשבבי-גרפיקה למשחקים

ג'נסן הואנג נולד ב-17 בפברואר 1963 בטייפיי שבטייוואן, סיים תואר-ראשון בהנדסת-חשמל באוניברסיטת מדינת אורגון ב-1984 בהצטיינות הגבוהה ביותר, והשלים תואר-שני באותו תחום באוניברסיטת סטנפורד ב-1992 בלימודי-ערב, במקביל לעבודה ולגידול שני ילדיו. לפני שייסד את NVIDIA עבד הואנג כמעצב-שבבים ב-AMD, ולאחר מכן כאיש-טכני ב-LSI Logic, שם הכיר את כריס מלכובסקי וקרטיס פרים. השלושה נהגו להיפגש ב-1992 במסעדת-דניז ליד הכביש במזרח סן-חוזה — הואנג בחר במקום כי היה שקט יותר מהבית והקפה בו זול — ובאחת הפגישות, בפינת-ארוחת-בוקר, סיכמו את התוכנית-העסקית וייסדו את NVIDIA רשמית ב-5 באפריל 1993, כשבקופתה 40 אלף דולר. החברה התמקדה במקור בשבבי-גרפיקה (GPU) למשחקי-מחשב, והונפקה לראשונה בבורסה ב-22 בינואר 1999.

GeForce 256, רכישת 3dfx, וההימור על CUDA

בסוף 1999 השיקה NVIDIA את ה-GeForce 256 — המוצר הראשון שהחברה שיווקה במפורש בתור "GPU" (Graphics Processing Unit). בדצמבר 2000 הגיעה NVIDIA להסכם לרכוש את הנכסים-הקנייניים של 3dfx, המתחרה-לשעבר שהובילה את שוק כרטיסי-הגרפיקה בשנות ה-90; העסקה הושלמה באפריל 2002, והוציאה בפועל מתחרה מרכזי מהשוק. בשנות ה-2000 המוקדמות, כשה-GPU היה עדיין מוצר-נישה למשחקים בלבד, השקיעה NVIDIA למעלה ממיליארד דולר בפיתוח CUDA, פלטפורמת-תוכנה שמאפשרת להריץ על שבבי-הגרפיקה תוכניות-מחשוב-מקבילי כלליות, לא רק גרפיקה — השקעה שנראתה מסוכנת אז, אבל הפכה למהלך המכונן שהוביל לפיבוט-החברה לתחום ה-AI כשהתברר שאותו סוג-חישוב מתאים באופן כמעט מושלם לאימון רשתות-נוירונים. פלטפורמת CUDA הפכה מאז לתקן-דה-פקטו בתעשייה, ומקשה מאוד על מתחרים חדשים להיכנס לשוק — מפני שרוב-הכלים והספריות בעולם ה-AI נכתבים ונבדקים קודם-כל עליה.

רכישות ומהלכים אסטרטגיים: PhysX, והניסיון הכושל לרכוש Arm

לא כל מהלך-הרחבה של NVIDIA הצליח. בפברואר 2008 רכשה החברה את Ageia, מפתחת מנוע-הפיזיקה PhysX ויחידת-עיבוד-פיזיקה ייעודית, ושילבה את הטכנולוגיה בתוך שבבי-הגרפיקה שלה-עצמה — הרחבה מוקדמת מעבר לגרפיקה טהורה, עוד לפני עידן ה-AI. הניסיון השאפתני יותר היה ב-13 בספטמבר 2020, כש-NVIDIA הכריזה על כוונה לרכוש את חברת-עיצוב-השבבים הבריטית Arm מידי SoftBank בעסקה של 40 מיליארד דולר — מהלך שהיה הופך אותה גם ליצרנית ארכיטקטורת-המעבדים שרוב מכשירי-הנייד בעולם מבוססים עליה. רשות-התחרות-והשווקים הבריטית (CMA) העלתה "חששות-תחרות משמעותיים" כבר באוגוסט 2021, ורגולטורים בארצות-הברית, בריטניה וסין הצטרפו לבדיקה; בתחילת פברואר 2022 הודיעו NVIDIA ו-SoftBank יחד שהן "מסכימות שלא להמשיך בעסקה" — כישלון-רכישה נדיר עבור חברה שרוב מהלכיה בעשור האחרון הצליחו.

דומיננטיות-שוק ותוצאות כספיות: מגיימינג למרכזי-נתונים

נכון לרבעון הראשון של 2025, NVIDIA שלטה ב-92% משוק שבבי-הגרפיקה למחשבים-אישיים וביותר מ-80% משוק השבבים לאימון ולהרצת מודלי-AI. ההתפלגות-הפנימית של הכנסות החברה ממחישה את היקף-ההיפוך: לפי הודעת-החברה הרשמית, בשנת-הכספים 2026 (שהסתיימה ב-25 בינואר 2026) הגיע תחום מרכזי-הנתונים (Data Center) ל-193.7 מיליארד דולר — עלייה של 68% לעומת השנה הקודמת — לעומת רק 16 מיליארד דולר בתחום המשחקים ומחשבי-AI-אישיים (Gaming and AI PC), התחום שממנו החלה החברה. במילים אחרות: תחום-הליבה ההיסטורי של NVIDIA הפך לנתח שולי מהכנסותיה. סך-כל הכנסות 2026 הסתכם ב-215.9 מיליארד דולר (עלייה של 65%), כולל רבעון-שיא רביעי של 68.1 מיליארד דולר. שווי-השוק שלה חצה טריליון דולר במאי 2023, שני טריליון דולר ב-1 במרץ 2024, ו-3.3 טריליון דולר ב-18 ביוני 2024 — כשעברה את מיקרוסופט ואפל והפכה לחברה הציבורית היקרה בעולם; ארבעה וחמישה טריליון דולר הגיעו ביולי וב-29 באוקטובר 2025 בהתאמה.

פיקוח ייצוא וסין: כשגיאופוליטיקה נוגעת בשבב

הדומיננטיות של NVIDIA הפכה אותה גם לכלי מרכזי בעימות הטכנולוגי בין ארצות-הברית לסין. באוקטובר 2022 קבע משרד-המסחר האמריקאי הגבלות-ייצוא על שבבי-בינה-מלאכותית מתקדמים לסין, ושבב-מרכזי-הנתונים של NVIDIA נוסף לרשימת-הפיקוח; כחודש לאחר מכן פיתחה NVIDIA שבב מותאם, ה-A800, שעומד בכללי-הייצוא. באוגוסט 2025 הגיעו NVIDIA והמתחרה AMD להסדר עם הממשל האמריקאי: תמורת קבלת רישיונות-ייצוא, הסכימו לשלם 15% מההכנסות ממכירות-שבבים מסוימות בסין — במקרה של NVIDIA, ספציפית ממכירות שבב ה-H20.

הזווית הישראלית: Mellanox וקמפוס קריית-טבעון

במרץ 2019 הכריזה NVIDIA על רכישת Mellanox Technologies, חברת-תקשורת-מהירה ישראלית (יוקנעם עילית) שהושלמה ב-2020, בעסקה בשווי 6.9 מיליארד דולר — עד היום אחת מרכישות-הענק הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי. בדצמבר 2025 הכריזה NVIDIA גם על תוכנית להקים קמפוס-מו"פ גדול בקריית-טבעון, שצפוי להעסיק עד 10,000 עובדים ולהיות אחד האתרים הגדולים של החברה מחוץ לארצות-הברית — עדות נוספת למעמד ישראל כמוקד-פיתוח מרכזי עבור החברה, מעבר לרכישת Mellanox עצמה, שממשיכה לפעול כחטיבה מרכזית בתוך NVIDIA לתחום התקשורת-המהירה בין-שרתים — רכיב קריטי במרכזי-הנתונים הענקיים המריצים אימון-מודלים. ג'נסן הואנג, מנכ"ל החברה, כינה את ישראל "הבית השני" של NVIDIA בהכרזה על הקמפוס.

מעבר לשבב: מערכות DGX, פלטפורמת Drive וכנס GTC

NVIDIA מוכרת לא רק שבבים אלא גם מערכות שלמות. DGX היא סדרת שרתים ותחנות-עבודה שהחברה מתכננת במיוחד ללמידה עמוקה: הדגם הראשון, DGX-1, הוכרז ב-5 באפריל 2016 וכלל שמונה מעבדים גרפיים. DGX SuperPOD היא תשתית-מחשוב של החברה שמשלבת מערכות DGX עם רשת מהירה, אחסון ותוכנת-ניהול, ובמרץ 2025 הכריזה NVIDIA גם על DGX Spark, מחשב שולחני המיועד לחוקרים ולמפתחי AI. בתחום הרכב פועלת פלטפורמת NVIDIA Drive — מחשב ותוכנה לסיוע לנהג ולנהיגה אוטונומית — שהוצגה לראשונה בינואר 2015. יצרניות-רכב בונות על גביה מערכות משלהן: הדגם DRIVE AGX Thor מבוסס על ארכיטקטורת Blackwell, ובהודעת NVIDIA ממרץ 2024 נמסר ש-BYD, XPENG ו-Li Auto הכריזו על תוכניות להשתמש בו. את ההכרזות הגדולות מציגה החברה בכנס GTC (GPU Technology Conference), שהחל ב-2009 בסן חוזה, ונאום-המפתח של ג'נסן הואנג הוא אחד ממוקדיו. ב-2025 השתתפו בו לפי הדיווחים כ-25 אלף איש, ובנאומו התייחס הואנג לכינוי "הסופרבול של הבינה המלאכותית".