תשעה מייסדים ושם שהגתה אישה אחת
מלאנוקס הוקמה במאי 1999 ביוקנעם עילית בידי תשעה מייסדים — מספר גבוה יחסית לסטארטאפ ישראלי טיפוסי — רובם מהנדסים לשעבר באינטל ובחברת Galileo Technology המקומית: אייל וולדמן (מנכ"ל), שי כהן, רוני אשורי, מיכאל כגן, אוולין לנדמן, איתן זהבי, שמעון רוטנברג, אודי כץ ואלון וובמן. לפי הסיפור שמתועד בתולדות החברה, את השם "מלאנוקס" הגתה אשתו של וולדמן, משילוב בין המילה "מילניום" (שנת ההקמה הייתה קרובה לתחילת שנות ה-2000) לבין הסיומת "אוקס" שנשמעת טכנולוגית וקלה-לזכירה. הבחירה בקבוצת-מייסדים גדולה כל כך שיקפה את אופי הפרויקט: פיתוח שבב-תקשורת מורכב דורש התמחויות רבות במקביל — עיצוב-שבבים, תוכנה, ותשתיות-רשת — ולא רק רעיון-מוצר אחד.
InfiniBand: הטכנולוגיה שמלאנוקס הימרה עליה
מלאנוקס בחרה להתמקד ב-InfiniBand — פרוטוקול-תקשורת מהיר במיוחד בין שרתים, שפותח כחלופה לאת'רנט הרגיל עבור סביבות שבהן כל מילישנייה של השהיה חשובה: מחשוב-על מדעי, ומאוחר יותר גם מרכזי-נתונים גדולים של ענקיות-טכנולוגיה. ההימור הזה על טכנולוגיה נישתית יחסית, במקום להתחרות ישירות בשוק-הרשתות הכללי והגדול יותר של אתרנט, התברר כמוצלח: InfiniBand הפכה לתקן-בפועל בעולם מחשבי-העל, ועד אמצע העשור השני של המאה-21 הייתה מותקנת בכמעט מחצית ממחשבי-העל המובילים בעולם ברשימת TOP500 — רשימה מקצועית שמדרגת את מחשבי-העל המהירים ביותר בעולם.
הנפקה כפולה: נאסד"ק ותל אביב
מלאנוקס הונפקה בנאסד"ק בפברואר 2007 תחת הסימול MLNX, וגייסה כ-102 מיליון דולר לפי שווי-חברה של מעל חצי מיליארד דולר. עוד באותה שנה נרשמה למסחר גם בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב — דפוס רישום-כפול שנפוץ בקרב חברות-טכנולוגיה ישראליות גדולות, ומאפשר גישה גם למשקיעים מוסדיים אמריקאים וגם לציבור המשקיעים המקומי. בעשור שאחרי ההנפקה הרחיבה החברה את קו-המוצרים שלה משמעותית: מכרטיסי-רשת בודדים למשפחת מתאמים שלמה בשם ConnectX, מתגי-רשת בשמות Quantum (InfiniBand) ו-Spectrum (אתרנט), וגם כבלים ומשדרים אופטיים תחת המותג LinkX — כך שהפכה מספקית-רכיב בודד לספקית פתרון-רשת מקיף.
6.9 מיליארד דולר: איך נראתה עסקת NVIDIA
ב-11 במרץ 2019 הודיעה NVIDIA על הסכם לרכישת מלאנוקס בעסקה בשווי כולל של כ-6.9 מיליארד דולר, לפי 125 דולר במזומן על כל מניה. לפי ההודעה הרשמית של NVIDIA, המטרה הייתה לשלב את פלטפורמת המחשוב שלה עם פתרונות-הרשת של מלאנוקס וליצור יחד תשתית אחודה למרכזי-נתונים בקנה-מידה-על. ידוע כי גם אינטל, Xilinx ומיקרוסופט התעניינו ברכישת מלאנוקס לפני שההסכם עם NVIDIA נחתם. בניגוד להנחה נפוצה, ההודעה על ההסכם באמצע 2019 לא הייתה סוף הסיפור: העסקה נדרשה לעבור בדיקה רגולטורית מקיפה, וכ-13 חודשים חלפו עד שנסגרה בפועל, ב-27 באפריל 2020, אחרי אישורי רשויות-ההגבלים באיחוד האירופי, בארצות הברית ובסין.
מה קרה למייסדים אחרי הרכישה
אייל וולדמן, שהוביל את מלאנוקס כמנכ"ל במשך כל 21 שנות קיומה כחברה עצמאית, עזב את NVIDIA באפריל 2020, זמן קצר לאחר סגירת העסקה, ולפי דיווחים הרוויח מהמכירה כ-240 מיליון דולר. בהמשך המשיך וולדמן כיזם ובמימון סטארטאפים נוספים בתעשיית ההייטק הישראלית. מיכאל כגן, אחד המייסדים המקוריים ומי שהוביל את הפיתוח הטכנולוגי של החברה, בחר בכיוון שונה: הוא נשאר בתוך NVIDIA לאחר הרכישה, ובהמשך התמנה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של החברה כולה — דוגמה יחסית נדירה של מייסד-חברה נרכשת שממשיך לתפקיד בכיר ומשפיע בחברה הרוכשת, ולא רק כיועץ זמני.
למה זה חשוב היום: InfiniBand וה-AI
הרכישה, שבזמנה תוארה בעיקר כמהלך של NVIDIA להתחזק בתחום מחשוב-העל המדעי, התבררה בדיעבד כצעד קריטי בהיערכות החברה לגל הבינה-המלאכותית שהתפתח מיד אחריה. אימון מודלי-שפה גדולים דורש חיבור בין עשרות-אלפי מעבדי-גרפיקה בו-זמנית, במהירות ובהשהיה נמוכה ביותר — בדיוק הבעיה ש-InfiniBand נבנתה לפתור עוד לפני שמישהו דיבר על "בינה מלאכותית יוצרת". הטכנולוגיה, ויורשתה Spectrum-X שפותחה בתוך NVIDIA על בסיס הידע של מלאנוקס, הפכה לעמוד-השדרה של רשתות-האימון הענקיות שמפעילות חברות כמו OpenAI, מטא וגוגל — כך שחברת-רשתות ישראלית שהוקמה ב-1999 נמצאת כיום, דרך הטכנולוגיה שהמציאה, בליבת התשתית הפיזית של מהפכת ה-AI.