AI לרופאים ולאחיות: רק העבודה שמסביב לטיפול — ובלי מידע על מטופלים
היקף המדריך: העבודה המשרדית בלבד. המדריך לא עוסק באבחון, בהחלטות טיפול, בתיעוד רפואי, במכתבי שחרור או בהצגת מקרים, ואף משימה בו לא כוללת מידע על מטופל — גם לא מותמם. נבדק 27.9.2026: הנחיית משרד הבריאות ממרץ 2026 ידועה לנו מציטוטים ב-ynet ומתגובת המשרד מ-26.6.2026, לא ממסמך רשמי שמצאנו. בדקו את נוהלי הארגון שלכם — הם עשויים להיות מחמירים יותר.
קודם כל, הכלל שעליו המדריך הזה בנוי: שום מידע על מטופלים לא נכנס לכלי AI ציבורי. לא שם, לא מספר זהות, לא ״מקרה מעניין מהמחלקה״ בלי שם, לא צילום של בדיקה ולא סיכום שחרור. חוק זכויות החולה (סעיף 19) מחייב כל ״מטפל״, כולל אחים ואחיות, לשמור בסוד ״כל מידע הנוגע למטופל״ — לא רק מידע רפואי. חוק הגנת הפרטיות מגדיר מידע על בריאות כ״מידע בעל רגישות מיוחדת״.
המשימות
למידה ומחקר — מחומר שפורסם
1לסכם מאמר שפורסם — לקראת ג׳ורנל קלאב או ישיבת מחלקה
מומלץ: Gemini Notebook (לשעבר NotebookLM)חלופות: קלוד
עונה רק מתוך המקורות שהעליתם, עם הפניות במקום לכל טענה — נוח לבדוק שהסיכום לא ״המציא״. בחשבון Google אישי, לפי Google, מה שהעליתם לא משמש לאימון אלא אם שלחתם משוב.
עברית: אפשר לבקש את הסיכום בעברית, אבל השאירו מונחים, שמות מדדים ושמות תרופות באנגלית — כך קל להשוות למאמר ולא נוצרים תרגומים שגויים.
לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם
החליטו שרק מאמר שכבר פורסם נכנס לכלי — לא טיוטה של מחקר מהמחלקה, לא נתוני מטופלים ולא מצגת פנימית. בדקו את רישיון המאמר: מאמר בגישה פתוחה הוא הבחירה הבטוחה; מאמר שהורדתם דרך מנוי של הספרייה עשוי להיות כפוף לתנאי הרישיון שלה.
ממה להיזהר
- סיכום של מאמר אינו המלצה טיפולית. אם המאמר ״מתאים בדיוק למטופל שלכם״ — זו כבר שאלה קלינית, והיא מחוץ למדריך הזה ומחוץ לכלי ציבורי.
- אל תעלו ״ליד״ המאמר את נתוני המחלקה להשוואה, גם אם הם מסוכמים. לפי ציטוט המכתב של משרד הבריאות, ״נתונים ארגוניים״ אסורים בממשקי AI ציבוריים.
- בסיכומי תוצאות מודלים נוטים לעגל או להחליף בין ״סיכון יחסי״ ל״סיכון מוחלט״. בדקו כל מספר מול הטבלה.
נשען על: חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 — סעיף 19 (שמירת סודיות רפואית) וסעיף 20
איך מתחילים
- פתחו מחברת חדשה ב-Gemini Notebook (או שיחה חדשה בקלוד) והעלו את קובץ ה-PDF של המאמר בלבד.
- הדביקו את הפרומפט ובקשו סיכום לפי המבנה שבו: שאלה, אוכלוסייה, התערבות, השוואה, תוצאים, מגבלות ומי מימן — עם מספר עמוד או ציטוט קצר לכל סעיף.
- לחצו על ההפניות ובדקו מול המאמר כל מספר (גודל מדגם, יחס סיכון, רווח סמך, ערך p) לפני שהוא נכנס לשקף.
פרומפט להעתקה
לפניך מאמר מדעי שפורסם. סכם אותו בעברית לצורך הצגה בג׳ורנל קלאב, לפי המבנה הבא: 1. שאלת המחקר (משפט אחד) 2. סוג המחקר ואוכלוסייה (P) 3. התערבות והשוואה (I, C) 4. התוצאים העיקריים — עם המספרים בדיוק כפי שהם במאמר (O) 5. מגבלות שהכותבים עצמם ציינו 6. מגבלות נוספות שכדאי לשאול עליהן בדיון 7. מקור המימון וניגודי עניינים מוצהרים כללים: השאר מונחים מקצועיים באנגלית. לכל מספר ציין את העמוד או את הטבלה שממנה הוא לקוח. אם משהו לא מופיע במאמר — כתוב ״לא מדווח״, אל תשלים מהידע שלך. קהל היעד: [מתמחים / צוות סיעודי / ישיבת מחלקה].
2לחפש ספרות על שאלה כללית — עם מקורות שאפשר לבדוק
מומלץ: Perplexity חינם / $20חלופות: צ׳אט-GPT (מחקר מעמיק)
זו נקודת התחלה לחיפוש ב-PubMed, לא תחליף לו.
מצב Deep research מריץ חיפוש ארוך ומחזיר דוח עם הפניות — מתאים לסקירת רקע להרצאה או להצעת מחקר.
עברית: כתבו את השאלה בעברית אם נוח, אבל בקשו שמות מונחים ומילות חיפוש באנגלית — הספרות הרפואית באנגלית, וכך תוכלו להריץ את אותו חיפוש ב-PubMed.
לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם
החליטו שהשאלה כללית ולא נולדה ממטופל שנמצא עכשיו בטיפולכם — נושא להרצאה, לסקירת רקע או ללמידה. שאלה על מטופל מסוים, גם בלי שם ובלי פרטים, היא שאלה קלינית: היא מחוץ למדריך הזה ומחוץ לכלי ציבורי. גם בשאלה כללית — בלי גיל מדויק, תאריכים, מחלקה או יישוב.
ממה להיזהר
- מודלי שפה מייצרים מראי מקום שנראים אמינים ואינם קיימים — שם כתב עת אמיתי, שנה ומחברים מומצאים. מקור שלא נמצא ב-PubMed לא נכנס להרצאה או למאמר.
- ״מקרה שהיה אתמול במחלקה״ עם גיל, מין ותלונה נדירה עלול לזהות את המטופל גם בלי שם. ״מידע אישי״ בחוק הגנת הפרטיות כולל אדם ״שניתן לזהותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין״.
- התשובה היא סקירה, לא הנחיה. היא לא מחליפה הנחיות של משרד הבריאות, של האיגוד המקצועי או את נוהלי המחלקה.
נשען על: חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, כנוסחו בתיקון 13
איך מתחילים
- נסחו את השאלה בכתב לפני שפותחים את הכלי, כנושא כללי (״מה ידוע היום על...״), ובדקו שאין בה אף פרט שנלקח ממקרה אמיתי — גיל, מקצוע, יישוב או תאריכים.
- הריצו אותה ב-Perplexity או במצב Deep research של ChatGPT, ובקשו בפירוש: רק מאמרים שפיטים או הנחיות של איגודים מקצועיים, עם DOI או PMID.
- חפשו כל מקור ב-PubMed לפי ה-PMID או ה-DOI, ופתחו לפחות את התקציר. מקור שלא נמצא — נמחק מהרשימה.
פרומפט להעתקה
אני [רופא/ה / אח/ות] ומכין/ה סקירת רקע כללית, לא החלטה על מטופל. השאלה: מה ידוע היום על [נושא] ב[אוכלוסייה כללית, בלי פרטים מזהים]? כללים: - הסתמך רק על מאמרים שפיטים, סקירות שיטתיות והנחיות של איגודים מקצועיים. - לכל טענה צרף מקור עם PMID או DOI. - ציין את שנת הפרסום, והבחן בין ראיות חזקות (RCT, מטה-אנליזה) לחלשות. - אם אין ראיות טובות — אמור זאת במפורש. - בסוף תן 5 מילות חיפוש באנגלית להמשך ב-PubMed.
3להתכונן למבחן או להשתלמות — שאלות תרגול מתוך הנחיה שפורסמה
מומלץ: Gemini Notebook (לשעבר NotebookLM)חלופות: צ׳אט-GPT
מתאים לבחינות שלב, למבחני רישוי ולהשתלמויות.
בונה מהמקורות שהעליתם מדריך למידה, כרטיסיות ושאלות תרגול — ונשען רק עליהם.
עברית: שאלות תרגול בעברית יוצאות קריאות; כדאי לבקש שהמונחים יופיעו גם באנגלית בסוגריים, כמו בספרות.
לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם
החליטו על מקור אחד מוסמך שממנו נבנות השאלות — הנחיה של משרד הבריאות, של האיגוד המקצועי או פרק מספר לימוד — ושהשאלות לא יוצאות ממנו. חומר של מחלקה או של בית חולים (נהלים פנימיים) לא נכנס לכלי ציבורי.
ממה להיזהר
- שאלת תרגול עם מינון או ערך סף שגוי מלמדת טעות שתזכרו. כל מספר נבדק מול המקור.
- הנחיות מתעדכנות. בדקו שהגרסה שהעליתם היא העדכנית, ושהשאלות לא נשענות על ״ידע כללי״ של המודל שעשוי להיות ישן.
- אל תעלו נהלים פנימיים של המחלקה או של בית החולים כדי ״להתאים את השאלות״. לפי ציטוט המכתב של משרד הבריאות, נתונים ארגוניים אסורים בממשקי AI ציבוריים.
איך מתחילים
- העלו את ההנחיה או הפרק (PDF) למחברת חדשה ב-Gemini Notebook, או לשיחה חדשה ב-ChatGPT.
- הדביקו את הפרומפט ובקשו 10 שאלות בכל פעם, עם הסבר קצר והפניה לסעיף במקור לכל תשובה נכונה.
- כל שאלה שההסבר שלה לא נמצא במקור — מחקו. שאלה שנראית לכם שגויה — בדקו מול המקור, לא מול הכלי.
פרומפט להעתקה
לפניך [הנחיה / פרק] בנושא [נושא]. כתוב 10 שאלות אמריקאיות ברמת [בחינת שלב / מבחן רישוי / השתלמות], בעברית, עם המונחים באנגלית בסוגריים. לכל שאלה: 4 תשובות, סמן את הנכונה, הסבר בשני משפטים למה היא נכונה ולמה האחרות לא, וציין את הסעיף או העמוד במקור. כללים: שאל רק על מה שכתוב במקור. אל תוסיף מינונים, ערכים או המלצות שלא מופיעים בו. אם אי אפשר לנסח 10 שאלות טובות — כתוב פחות.
הוראה והסברה
4להכין הרצאה או ישיבת צוות — מתוך ספרות, בלי מקרים
מומלץ: קלוד חינם / $20חלופות: צ׳אט-GPT
המקרים והתמונות הקליניות לא עוברים דרך הכלי.
עברית: מבנה והערות דובר בעברית יוצאים שוטפים; שמות מחקרים, מדדים ותרופות השאירו באנגלית כמו שהם בשקף.
לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם
החליטו שההרצאה נבנית בכלי רק מספרות שפורסמה. אם תרצו להציג מקרה — הוא נכתב ומוכן מחוץ לכלי, לפי נוהל בית החולים ובאישור הנדרש שם, ולא ״מותמם״ בצ׳אט. גם הדמיות לא עולות לכלי: בקובץ תמונה רפואית יכולים להסתתר פרטים מזהים.
ממה להיזהר
- סעיף 20(א)(7) לחוק זכויות החולה מתיר מסירת מידע רפואי ״למטרות מחקר או הוראה״ רק לפי הוראות השר ״ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל״. לקריאתנו, זה לא היתר להדביק מקרה לכלי ציבורי — ובוודאי לא בזמן שמשרד הבריאות אוסר להזין מידע רפואי לכלים האלה. לא מצאנו פסיקה בשאלה.
- צילום מסך ממערכת ההדמיה או מהרשומה, גם עם שם מוסתר, עלול לכלול מספר מקרה, תאריך או פרטים אחרים שמזהים. לא מעלים אותו לכלי ציבורי.
- שקף שהכלי ניסח ״לפי מחקר X״ — בדקו שהמחקר אכן אומר את זה. הרצאה לצוות היא מקור ידע, וטעות בה עוברת הלאה.
נשען על: חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 — סעיף 19 (שמירת סודיות רפואית) וסעיף 20 · חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, כנוסחו בתיקון 13
איך מתחילים
- הכינו רשימה של 5–10 מקורות שכבר בדקתם (למשל ממשימות 1–2), עם משפט אחד על כל אחד.
- הדביקו את הרשימה והפרומפט בקלוד או ב-ChatGPT, ובקשו מבנה של 12–15 שקפים עם מסר אחד לכל שקף והמקור שלו.
- העבירו את המבנה לתוכנת המצגות של הארגון, והוסיפו שם — לא בכלי — מקרים ותמונות שקיבלתם עליהם אישור.
פרומפט להעתקה
אני מכין/ה הרצאה של [משך] דקות בנושא [נושא] ל[קהל: מתמחים / צוות סיעודי / ישיבת בוקר]. להלן רשימת המקורות שבדקתי, עם משפט על כל אחד: [רשימה] בנה מבנה של 12–15 שקפים: כותרת, מסר אחד לכל שקף (עד 15 מילים), המקור שעליו הוא נשען מתוך הרשימה, והערות דובר של 2–3 משפטים. כללים: השתמש רק במקורות שברשימה. אל תמציא מספרים. בסוף הצע 3 שאלות לדיון. אל תכלול מקרי מטופלים — אוסיף אותם בעצמי.
5לכתוב הרצאה או דף הסבר לציבור — במונחים כלליים
מומלץ: קלוד חינם / $20חלופות: ג׳מיני
לא הסבר למטופל מסוים.
מפשט טקסט מקצועי לעברית יומיומית ומציית להוראות כמו ״משפטים קצרים, בלי מונחים לועזיים״.
עברית: העברית הפשוטה טובה, אבל המודלים נוטים לשלב מונחים באנגלית ולנסח ״גבוה״ — בקשו במפורש רמת קריאה פשוטה. תרגום לערבית, לרוסית או לאמהרית חייב בדיקה של דובר/ת השפה.
לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם
החליטו מה המקור המוסמך שעליו נשען התוכן (למשל עמוד של משרד הבריאות או הנחיה של איגוד מקצועי), ושהתוכן כללי — לא מותאם לאדם מסוים. בדקו אם בארגון שלכם יש נוהל אישור לחומרי הסברה לפני שהם מופצים בשמו.
ממה להיזהר
- דף הסבר ״כללי״ שנכתב אחרי שיחה עם מטופל מסוים ומכיל את הפרטים שלו — כבר אינו כללי. אם אתם צריכים הסבר למטופל מסוים, הוא נכתב מחוץ לכלי ציבורי.
- פישוט עלול לשנות משמעות (״בדרך כלל״ הופך ל״תמיד״). האחריות המקצועית לתוכן היא שלכם גם כשהטקסט נכתב בכלי — כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית (2026) משאירים את האחריות בידי הרופא.
- תרגום מכונה של מידע רפואי לשפה שאינכם קוראים — לא יוצא בלי בדיקה של דובר/ת השפה בעל רקע מתאים.
נשען על: כללי אתיקה בשימוש בבינה מלאכותית ברפואה
איך מתחילים
- אספו את המקור המוסמך (קישור או טקסט) ורשמו 3–5 מסרים שאתם רוצים שהקהל ייקח הביתה.
- הדביקו את המקור, המסרים והפרומפט בקלוד או בג׳מיני, ובקשו טקסט ברמת קריאה פשוטה ורשימת ״מתי לפנות לרופא/ה״ שנלקחת רק מהמקור.
- קראו כל משפט מול המקור, תקנו, ואם החומר יוצא בשם הארגון — העבירו לאישור לפי הנוהל שלו.
פרומפט להעתקה
כתוב [דף מידע של עמוד אחד / תסריט להרצאה של 20 דקות] לציבור הרחב בנושא [נושא], בעברית פשוטה: משפטים קצרים, בלי מונחים לועזיים (ואם אין ברירה — עם הסבר), פנייה בלשון רבים. המקור היחיד שעליו מותר להסתמך: [הדבק טקסט או תמצית מהמקור המוסמך] המסרים המרכזיים: [3–5 מסרים] כללים: אל תוסיף מינונים, ערכים או המלצות שלא מופיעים במקור. אל תפנה לאדם מסוים. סיים ב״מתי לפנות לרופא/ה או לאחות״ — רק לפי המקור. בסוף, תחת ״לבדיקה״, רשום כל משפט שבו פישטת את המקור באופן שעלול לשנות את המשמעות.
מנהלה וכתיבה מקצועית
6לנסח מכתב מנהלי — בלי מטופלים, בלי עובדים ובלי נתוני הארגון
מומלץ: צ׳אט-GPT חינם / $20חלופות: קלוד
הצעה לשינוי נוהל פנימי לא כאן — היא מתארת את הארגון. ה-AI מנסח; התוכן הרגיש לא נכנס.
עברית: מכתבים רשמיים בעברית יוצאים תקינים; בדקו פנייה נכונה לנמען ולנמענת ושמות תפקידים מדויקים.
לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם
החליטו מה נשאר מחוץ לכלי ויושלם ידנית אחר כך: שמות של מטופלים ושל אנשי צוות, סידורי עבודה, נתוני תפוסה, תקציבים, תקלות ואירועים חריגים. אם המכתב לא מובן בלעדיהם — הוא לא מתאים לכלי ציבורי, וכותבים אותו בכלי שהארגון אישר או בלי AI.
ממה להיזהר
- לפי ציטוט המכתב של משרד הבריאות, האיסור בממשקי AI ציבוריים כולל ״נתונים ארגוניים״ ו״פרטי כוח אדם״ — לא רק מידע רפואי. תלונה על עמית, סידור משמרות או נתוני עומס של המחלקה לא נכנסים לכלי.
- מכתב על אירוע חריג או תקלה בטיפול עוסק, גם בעקיפין, במטופל. הוא מחוץ למדריך הזה — סעיף 19 לחוק זכויות החולה חל על ״כל מידע הנוגע למטופל״.
- מכתב שיוצא בשם הארגון עשוי להיות כפוף לנוהל אישור. ה-AI לא יודע מה הנוהל.
נשען על: חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 — סעיף 19 (שמירת סודיות רפואית) וסעיף 20
איך מתחילים
- כתבו בנקודות את מטרת המכתב, הנמען והטיעונים — בניסוח כללי, עם שדות ריקים כמו [סכום] או [שם הקורס].
- הדביקו את הנקודות והפרומפט בשיחה חדשה ב-ChatGPT או בקלוד, ובקשו שתי גרסאות: קצרה ומפורטת.
- העתיקו את הגרסה הנבחרת למסמך של הארגון, והשלימו שם את השדות הריקים — לא בצ׳אט.
פרומפט להעתקה
נסח מכתב רשמי בעברית מ[תפקיד — בלי שם] אל [תפקיד הנמען], בנושא [בקשה למימון השתתפות בכנס / הזמנת מרצה אורח / פנייה לוועדה]. הטיעונים: [נקודות, בניסוח כללי] כללים: טון ענייני ומכבד, עד 200 מילים. השאר שדות ריקים בסוגריים מרובעים לכל שם, תאריך, סכום או נתון ([סכום], [תאריך], [שם הקורס]). אל תמציא נתונים או הישגים. תן גרסה קצרה (עד 100 מילים) וגרסה מפורטת.
7לשפר את האנגלית של מבוא או מכתב נלווה — הטקסט שלכם, בלי התוצאות
מומלץ: קלוד חינם / $20חלופות: צ׳אט-GPT
ה-AI משפר ניסוח; טבלאות, נתונים גולמיים ותוצאות שטרם פורסמו לא נכנסים לכלי ציבורי.
עברית: המשימה באנגלית; אפשר לכתוב את ההוראות בעברית. אם כתבתם טיוטה בעברית, תרגום ועריכה הם שני שלבים — בדקו את התרגום לפני העריכה.
לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם
החליטו אילו חלקים עולים: מבוא ומכתב נלווה שאין בהם תוצאות — כן. תקציר, תוצאות ודיון מכילים את ממצאי המחקר שטרם פורסמו, גם כשהם כתובים בפרוזה; הם, השיטות, הטבלאות והנתונים — לא לכלי ציבורי. אם צריך, רק בכלי שהארגון אישר ובתיאום עם יחידת המחקר. בדקו גם את מדיניות כתב העת לגבי AI.
ממה להיזהר
- לפי המלצות ICMJE, כתבי עת צריכים לדרוש מהמחברים לגלות בהגשה אם השתמשו ב-AI, ו-ChatGPT ״should not be listed as authors״. האחריות לדיוק, לשלמות ולמקוריות — של המחברים.
- נתוני מחקר שנאספו ממטופלים הם מידע רפואי גם כשהם בטבלה. אל תעלו אותם לכלי ציבורי ״רק לעריכה״ — ההיתר של ועדת הלסינקי לא כולל שליחה לשירות AI חיצוני, לקריאתנו, אלא אם נאמר בו במפורש.
- בקשו ״עריכה לשונית בלבד״ ובדקו את רשימת השינויים: מודל שמשפר ניסוח עלול לחזק טענה (״may be associated״ הופך ל״causes״).
נשען על: חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, כנוסחו בתיקון 13
איך מתחילים
- העתיקו לשיחה חדשה רק את הפסקאות שהחלטתם להעלות, בלי טבלאות ובלי נספחים.
- הדביקו את הפרומפט ובקשו עריכה לשונית בלבד, עם רשימת שינויים.
- עברו על כל שינוי, ורשמו לעצמכם שהשתמשתם ב-AI ולמה — לפי ICMJE צריך לגלות זאת בהגשה, במכתב הנלווה ובגוף המאמר.
פרומפט להעתקה
Please edit the following text for English language and academic style only. Rules: - Do not change any claim, number, or conclusion. - Do not add references or content. - Keep medical terminology as is. - Return the edited text, then a numbered list of every change you made and why. Section: [Introduction / Cover letter] Target journal style: [journal name] [paste text]
לפני שמשתמשים ב-AI בעבודה — הרשימה המלאה
- שום מידע על מטופל לא נכנס לכלי AI ציבורי — גם לא בלי שם. ״מקרה מהמחלקה״, צילום בדיקה, מכתב שחרור או תמליל שיחה הם מידע ״הנוגע למטופל״ (סעיף 19 לחוק זכויות החולה). המשימות במדריך לא דורשות אף אחד מהם.
- גם בלי מטופלים: לא נתוני הארגון ולא פרטי עובדים. לפי ציטוט המכתב של משרד הבריאות, האיסור חל על ״נתונים ארגוניים, מידע רפואי, פרטי כוח אדם או קוד תוכנה״ — כלומר גם סידור משמרות, נתוני תפוסה, נהלים פנימיים ושמות של אנשי צוות.
- במחשב של בית החולים או הקופה — רק כלי AI שהארגון אישר. אל תעקפו חסימה בדרך אחרת — גם לא בטלפון או במחשב הנייד הפרטי באמצע משמרת — ואל תצלמו מסך של מערכת קלינית לטלפון. אם בארגון יש כלי AI פנימי, הוא הבחירה הראשונה. בספק — שאלו את ממונה אבטחת המידע.
- בחשבון פרטי כבו את האימון על השיחות: ב-ChatGPT — Settings ← Data controls ← Improve the model for everyone; בקלוד — בהגדרות הפרטיות (Privacy). גם מנוי בתשלום בחשבון פרטי (Plus, Pro) אינו ״כלי שהארגון אישר״. ההגדרה לא הופכת את הכלי למקום למידע רפואי — רק מצמצם את מה שנשמר מחומר ציבורי.
- אל תתקינו תוספי דפדפן או אפליקציות ״AI לרופאים״ שלא הארגון נתן לכם. לפי ynet, המכתב של משרד הבריאות מזהיר מתוקפים שמנסים ״לפתות״ עובדים להוריד כלי AI כמו תוספי דפדפן, אפליקציות או מודלים חיצוניים עם קוד זדוני.
- כל מספר, מינון, המלצה או מראה מקום שה-AI כתב — בודקים מול המקור לפני שהוא מגיע לשקף, לדף הסבר או למאמר. מודלים ממציאים מאמרים שלא קיימים.
- שום תשובה של הכלי לא משמשת להחלטה על מטופל מסוים. לפי כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית (2026), ״הרופא ישתמש בכלי בינה מלאכותית כעזר בקבלת ההחלטות, אך לא כתחליף לשיקול דעת קליני״ — וההחלטות הקליניות מחוץ למדריך הזה לגמרי.
רקע: מה אומרים הכללים
ומשרד הבריאות הלך רחוק יותר. במרץ 2026, על רקע איומי הסייבר במלחמה, שלח ממונה אבטחת המידע והסייבר במשרד מכתב למנהלי ארגוני הבריאות. לפי הציטוטים שפרסם ynet, ״חל איסור מוחלט על הזנת נתונים ארגוניים, מידע רפואי, פרטי כוח אדם או קוד תוכנה לממשקי AI ציבוריים (כגון ChatGPT, קלוד וג'מיני – בגרסאותיהם הפתוחות)״, והארגונים נדרשו ״לצמצם באופן משמעותי ומיידי את השימוש בכלי בינה מלאכותית גנרטיבית וביישומי ענן חיצוניים שאינם מבוקרים לצורכי עבודה״. ביוני 2026 חסם המשרד את הכלים האלה במחשבי בתי החולים הממשלתיים, ובתגובה רשמית ל-ynet כתב שזו ״הנחיה המחייבת את כלל ארגוני הבריאות״. את נוסח המכתב המלא לא מצאנו באתר המשרד.
לכן זה מדריך מצומצם בכוונה: רק העבודה של הרופא או האחות שאינה טיפול — ללמוד, לסכם מאמרים שפורסמו, להכין הרצאה, לכתוב דף הסבר לציבור במונחים כלליים ולנסח מכתבים מנהליים בלי פרטי מטופלים ובלי נתוני הארגון. אין כאן אבחנה, החלטות טיפול, תיעוד רפואי, מכתבי שחרור או הצגת מקרים — גם לא ״מותממים״.
המדריך גם לא דרך לעקוף את החסימה. ההנחיה מבקשת לצמצם שימוש בכלים לא מבוקרים ״לצורכי עבודה״ — לקריאתנו, גם בטלפון או במחשב הפרטי. לכן: בעבודה — רק בכלי AI שהארגון אישר, ואם בבית החולים או בקופה יש כלי AI פנימי, הוא הבחירה הראשונה גם למשימות שכאן. בכלי ציבורי, מחוץ למשמרת — רק חומר שפורסם ורעיונות שלכם, ורק אם נוהל הארגון לא אוסר זאת. לכל משימה: הכלי, ההחלטה שצריך לקבל לפני שמתחילים, שלושה צעדים, פרומפט מוכן ואזהרות.
זה לא ייעוץ משפטי ולא ייעוץ רפואי. בשאלה על מקרה מסוים — פנו לממונה אבטחת המידע, ללשכה המשפטית או לוועדת האתיקה בארגון שלכם.
המקורות הרשמיים שהמדריך נשען עליהם
סעיף 19(א): ״מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.״ ״מטפל״ כולל רופא, אח או אחות, מיילדת ועוד. מסירה לאחר מותרת רק בנסיבות שבסעיף 20; לפרסום, מחקר או הוראה (20(א)(7)) — לפי הוראות השר ״ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל״.
״מידע בעל רגישות מיוחדת״ כולל ״מידע אישי המתייחס למצב בריאותו של אדם, ובכלל זה מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה״ וגם מידע ״שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין״. ״מידע אישי״ — כל אדם ״שניתן לזהותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין״, גם דרך נתון על מצבו הבריאותי. הפרת חובת סודיות שבדין היא פגיעה בפרטיות (סעיף 2(7)).
מסמך הלשכה לאתיקה, עם 11 המלצות. המלצה 2: ״הרופא ישתמש בכלי בינה מלאכותית כעזר בקבלת ההחלטות, אך לא כתחליף לשיקול דעת קליני.״ המלצה 6: ״בעת שימוש בכלי בינה מלאכותית יוודא הרופא, ככל יכולתו, כי הנתונים הרפואיים מוגנים היטב, וכי פרטיותו והחיסיון הרפואי של המטופל יישמרו.״ המסמך מיועד לרופאים; מסמך מקביל לאחיות לא מצאנו.
איך לקרוא את הדף
זה לא ייעוץ מקצועי. המדריך מסביר איך להשתמש בכלי AI בעבודה, לפי המקורות הרשמיים שבתחתית העמוד ובתאריך הבדיקה. הוא לא מחליף את הכללים המחייבים של המקצוע, ואם יש סתירה — הכללים הרשמיים גוברים.
"לפני שמתחילים: ההחלטה שלכם" — מה צריך להחליט לפני שמכניסים מידע לכלי. "ממה להיזהר" — הסיכונים הספציפיים למקצוע. הצעדים והפרומפט נפתחים בלחיצה.
כלים: כשכלי מופיע גם במדריך הכלים של Wiki-AI, שמו מקושר לשם, ולידו המחיר ורמת העברית. המחירים משתנים — בדקו באתר החברה.
תאריך הבדיקה מופיע בכל כרטיס. משימה שלא נבדקה יותר מ־45 יום מסומנת "לא עודכן לאחרונה".