רובוט משלוחים (Delivery Robot) הוא רובוט אוטונומי שמבצע את הקטע האחרון של המשלוח — מן החנות או מן המטבח אל האדם — במרחב שבו הולכים אנשים, ולא בסביבת מפעל מבוקרת. השימושים המתועדים כוללים משלוחי מזון, משלוחי חבילות, הובלה בתוך בתי-חולים ושירות חדרים במלונות. הכלים שנעים על מדרכה מתקדמים במהירות שדומה להליכה מהירה, ובכך נמצא גם הקושי ההנדסי: המדרכה היא מרחב משותף עם הולכי-רגל, ולא נתיב ייעודי.
הניווט נשען על מערך חיישנים שמאפשר לכלי להתמצא בפריסה הפנימית של המבנה. בבית-חולים, למשל, הרובוט מזמין מעלית באמצעות אות אלקטרוני כדי לעבוד בבניין רב-קומות, וחלק מן הדגמים נועלים את תא-המטען בקוד או בטביעת-אצבע כדי למנוע גישה לא-מורשית לתכולה. כשמצב אינו נפתר מעצמו — הכלי נתקע במכשול, למשל — נכנסת לתמונה הפעלה מרחוק: אדם צופה בנסיעה ומשתלט עליה. נציג אחת המפעילות בשיקגו מסר שהכלים מנוטרים בזמן אמת בווידאו בידי עובד, ומהירותם מוגבלת לחמישה מייל לשעה.
המרחב הציבורי גם מסדיר את הטכנולוגיה. חוק וירג׳יניה שבארצות-הברית, שנחקק ב-2017 ותוקן ב-2020, מגדיר בנוסחו הנוכחי קטגוריה בשם Personal Delivery Device, התקן משלוח אישי, ומתיר לו לנוע בכל מדרכה במדינה בתנאים מפורשים: מהירות שאינה עולה על עשרה מייל לשעה (כ-16 קמ״ש) על מדרכה ומעבר-חצייה; ציות לכל התמרורים ולהתקני הבקרה של התנועה והולכי-הרגל; מספר-זיהוי ייחודי; סימון גלוי של מפעיל הכלי; ומערכת בלימה שמביאה לעצירה מבוקרת. על מדרכה, קובע החוק, יש לו כל זכויותיו וחובותיו של הולך-רגל.
הקבלה הציבורית אינה מובנת מאליה. בשיקגו אושרה ב-2022 תוכנית-ניסוי שמאפשרת לכלי משלוח לנוע על המדרכות, ובפברואר 2026 סירב נציג הרובע הראשון במועצת העיר לאשר הרחבה של השירות לכל הרובע: כ-500 תושבים השיבו לסקר מקוון, ולמעלה מ-83 אחוזים מהם השיבו שהם מתנגדים בתוקף. השירות הקיים בחלק מן הרובע לא בוטל. בפגישת התושבים עלו שאלות של נגישות, איסוף נתונים ובטיחות הולכי-רגל.