הטיסה לחלל (Forbidden Planet)

AI בתרבות הפופולרית

הגדרה

סרט מדע בדיוני אמריקאי מ-1956, שבו הופיע רובי הרובוט — דמות רובוט שהוצגה לראשונה כעוזר נאמן בעל אישיות משלו ולא כאיום.

הטיסה לחלל הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי משנת 1956, בהפקת אולפני מטרו-גולדווין-מאייר ובבימויו של פרד מ. וילקוקס, המבוסס באופן חופשי על "הסערה" מאת שייקספיר. צוות חללית מגיע לכוכב הלכת אלטאיר 4 כדי לברר מה עלה בגורלה של משלחת קודמת, ומוצא שם רק את המדען מורביוס ואת בתו. בעברית נהוג גם התרגום המילולי "הכוכב האסור".

הרעיון המרכזי בסרט הוא אחת ההצגות המוקדמות והחדות ביותר של מה שמכונה היום בעיית ההגדרה. מתחת לפני הכוכב שרדה מכונה שבנה גזע הקרל שנכחד: מתקן הפרוש על פני שמונת אלפים מייל מעוקב ומונע בתשעת אלפים ומאתיים כורים, שנועד לאפשר לבוניו ליצור כל דבר בכוח המחשבה בלבד. הקרל השלימו אותה ונכחדו כולם בתוך לילה אחד. ההסבר שנותן הסרט הוא ששכחו פרט אחד: המכונה מימשה גם את מאווייהם הלא-מודעים, אותם "מפלצות מן הסתמי", ולכן היא עשתה בדיוק את שנתבקשה ובכך השמידה אותם. הכישלון כאן אינו תקלה ואינו מרד — הוא ציות מדויק לרצון שמעולם לא נוסח במלואו, וזו בדיוק הצורה שלובשת הבעיה במערכות אמיתיות שממטבות יעד שהוגדר בחלקו.

לצד המכונה הגדולה עומד רובי הרובוט, שנבנה במחלקות האמנות של האולפן. רובי מתוכנת במערכת כללים הדומה לשלושת חוקי הרובוטיקה של אייזק אסימוב, והמבחן מגיע בשיא העלילה: כשמורביוס מורה לו לפגוע במפלצת התוקפת, הוא מזהה בה חלק ממורביוס עצמו — אדם שאסור לו להזיק לו — ומשתתק. גם זו נקודה מדויקת: מגבלת בטיחות נוקשה אינה נכשלת בהכרח בכך שהיא נעקפת, אלא בכך שהיא משתקת את המערכת ברגע שהיא באמת נחוצה. מעמדו של רובי בעלילה חידש אף הוא — הוא אינו מכשיר ואינו איום אלא דמות משנה מלאה בעלת אופי ונימוסים, ובכך פתח את התבנית של המכונה כבן-לוויה.