מטרופוליס הוא סרט מדע בדיוני אילם שיצא בגרמניה ב-10 בינואר 1927, בבימויו של פריץ לאנג ועל פי תסריט של תיאה פון הרבו. העלילה מתרחשת בעיר עתידנית שבה מעמד עליון חי מעל פני הקרקע בעוד מעמד הפועלים מפעיל את המכונות מתחתיה. בלבה עומדת דמות שכונתה בגרמנית Maschinenmensch, כלומר אדם-מכונה. הממציא רוטוואנג בונה אותה כדי להשיב לעצמו אישה שאהב ומתה, ושליט העיר פרדרסן מורה לו להעניק לה את דמותה של מריה, מנהיגה אהודה על הפועלים, כדי להכפיש אותה בעיניהם.
התרומה של הסרט להבנת מכונות חושבות אינה נעוצה במרד המכונות, שכבר היה מוכר מן הספרות, אלא במנגנון שהוא מתאר. המכונה כאן אינה פועלת בכוח אלא בזהות גנובה: היא לובשת את פניו של אדם אמיתי, מסוים ומוכר, ומנצלת אמון שכבר ניתן לו. בבית רוטוואנג ובמועדון יושיווארה היא רוקדת בפני גברים עשירים שאיש מהם אינו מזהה שלפניו מכונה, ולאחר מכן היא נואמת אל הפועלים ומסיתה אותם להרוס את המכונות — הרס שגורם להצפה. הרגע החד ביותר מגיע כשפרדר מכריז שאין זו מריה האמיתית והפועלים אינם מקשיבים לו: המקור כבר אינו מסוגל לגבור על העתק של עצמו. שמונים שנה לפני שנטבע המונח דיפ-פייק, הסרט תיאר את מלוא המבנה שלו — התחזות לדמות ציבורית מוכרת, קהל שאינו מבחין, והכפשה שהמקור אינו יכול להזים.
לצד זאת ביסס הסרט דימוי חזותי שנשאר בשימוש עד היום: גוף מתכתי בעל קווי מתאר אנושיים ופנים חלקות וחסרות הבעה. ראוי לשים לב שהדימוי הזה נוצר לפני שהתקיים בעולם ולו מחשב אלקטרוני אחד, וב-2006 נכללה דמות המכונה בהיכל התהילה של הרובוטים שמפעילה אוניברסיטת קרנגי מלון. עותק ההקרנה המקורי אבד והסרט שוחזר בשלבים לאורך עשרות שנים; הגרסה השלמה ביותר, מ-2010, התאפשרה בזכות חומר שהתגלה בארכיון בבואנוס איירס.