פרנק רוזנבלט (Frank Rosenblatt)

רוזנבלט נולד ב-11 ביולי 1928 בניו רושל שבניו יורק, למד בתיכון המדעים היוקרתי של ברונקס (סיים 1946), וקיבל תואר ראשון (1950) ודוקטורט (1956) מאוניברסיטת קורנל — עבודת-הדוקטורט עסקה בניתוח-רב-משתנים באמצעות מחשב-ייעודי שבנה בעצמו (EPAC). בנה את הפרספטרון במעבדת-התעופה של קורנל בבאפלו, כמימוש חומרתי-חלקי של רשת-למידה בהשראה ביולוגית, וזכה לכיסוי נרחב בתקשורת בזמנו — הניו יורק טיימס תיאר את המכונה בכותרת "מכשיר חדש של הצי לומד תוך כדי פעולה", וגם מגזין הניו יורקר שיבח אותה כפריצת-דרך. ב-1962 פרסם רוזנבלט את הספר "עקרונות הנוירודינמיקה" (Principles of Neurodynamics), ובו תיעד גם ניסויים בגרסאות מרובות-שכבות ובגרסאות עם עיבוד-מושהה-בזמן — כיוונים שנשארו לא-ממומשים במלואם עד שהחומרה והנתונים הדרושים הפכו זמינים עשרות שנים מאוחר יותר.

מעבר לפרספטרון, עסק רוזנבלט גם באסטרונומיה כתחביב, ערך ניסויי-העברת-זיכרון במוחות-חולדות, והיה פעיל פוליטית — עבד בקמפיין-הבחירות-לנשיאות של יוג'ין מקארתי ב-1968. הצטרף לסגל קורנל כפרופסור-חבר במחלקה לנוירוביולוגיה והתנהגות ב-1966, לאחר שנים כחוקר במעבדת-התעופה.

הביקורת החריפה על מגבלות הפרספטרון בספרם של מינסקי ופייפרט (1969) האטה משמעותית את המחקר בתחום, אך רעיונותיו של רוזנבלט חזרו למרכז-הבמה עם עליית הלמידה העמוקה — עשרות שנים אחרי מותו. רוזנבלט נהרג בתאונת-שיט במפרץ צ'זפיק ב-11 ביולי 1971, ביום הולדתו ה-43, בדיוק כשהתחום שהוא עצמו הניח את יסודותיו עמד בפני "חורף" ארוך שהוא לא זכה לחזות. המכשיר עצמו — מכונת "מארק 1 פרספטרון", עם 400 תאי-אור בסריג 20×20, 512 יחידות-אסוציאציה ושמונה יחידות-תגובה — נמצא כיום במוזיאון סמית'סוניאן להיסטוריה אמריקאית, עדות פיזית לרגע שבו רשתות-נוירונים יצאו לראשונה מהתיאוריה אל החומרה הממשית — עשרות שנים לפני שהפכו לתשתית הבלתי-נראית של כל טכנולוגיית AI מודרנית שבה משתמשים בפועל מיליארדי אנשים מדי יום.