משימת ג'נסיס (Genesis Mission)

צו נשיאותי בהשראת פרויקט מנהטן

ב-24 בנובמבר 2025 חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי מספר 14363, "השקת משימת ג'נסיס". הצו מתאר את המשימה כ"מאמץ לאומי היסטורי, שדומה בדחיפותו ובשאפתנותו לפרויקט מנהטן", פרויקט פיתוח פצצת האטום במלחמת העולם השנייה, שלפי הצו היה בסיס חשוב להקמת משרד האנרגיה האמריקאי והמעבדות הלאומיות שלו. משרד האנרגיה הציג מטרה שאפתנית: "להכפיל את הפריון וההשפעה של המדע וההנדסה האמריקאיים בתוך עשור". שר האנרגיה כריס רייט הזכיר את פרויקט מנהטן ואת תוכנית אפולו כתקדימים לגיוס לאומי של המדע. חשוב להבחין בין הצהרה להישג. נכון לאוקטובר 2026 אלה יעדים שהממשל הציב לעצמו, ועדיין מוקדם לדעת אם יושגו. את המשימה מוביל תת-השר למדע במשרד האנרגיה, דריו גיל (Darío Gil).

הפלטפורמה: תשתית אחת למדע

לב המשימה הוא פלטפורמה שהצו מכנה American Science and Security Platform, "הפלטפורמה האמריקאית למדע ולביטחון". לפי הצו, היא אמורה לספק שישה רכיבים משולבים. הראשון הוא כוח חישוב, כולל מחשבי-העל של המעבדות הלאומיות וסביבות ענן מאובטחות. השני הוא מסגרות לבניית מודלים, כולל סוכני AI שבוחנים אפשרויות תכנון ומעריכים תוצאות של ניסויים. השלישי הוא כלי חישוב, כמו מודלים חזויים וכלי סימולציה. הרביעי הוא מודלי יסוד ייעודיים לתחומי מדע שונים. החמישי הוא גישה מאובטחת למאגרי נתונים פדרליים, פרטיים ופתוחים. והשישי הוא כלים לניסויים ולייצור אוטונומיים או בסיוע AI. לפי משרד האנרגיה, המשימה תגייס את 17 המעבדות הלאומיות שלו ותישען על כ-40,000 מדענים, מהנדסים ואנשי צוות טכני. המשרד גם הצהיר שכשהפלטפורמה תושלם, היא תהיה "המכשיר המדעי המורכב והחזק ביותר שנבנה אי פעם". זו הצהרה של המשרד ולא הערכה עצמאית.

לוח הזמנים שבצו

הצו קבע לוח זמנים מפורט, שנמדד מיום החתימה. בתוך 60 יום היה על שר האנרגיה להגיש רשימה של לפחות 20 אתגרים מדעיים וטכנולוגיים בעלי חשיבות לאומית. התחומים שהצו מנה הם ייצור מתקדם, ביוטכנולוגיה, חומרים קריטיים, אנרגיית ביקוע והיתוך גרעיני, מדע המידע הקוונטי, ומוליכים-למחצה ומיקרו-אלקטרוניקה. בתוך 90 יום היה עליו לזהות את משאבי המחשוב והאחסון הזמינים. בתוך 120 יום, לבחור את הנתונים והמודלים הראשונים לשימוש במשימה. בתוך 240 יום, לבדוק אילו מעבדות רובוטיות ומתקני ייצור יכולים לבצע ניסויים בהנחיית AI. ובתוך 270 יום, לנסות להדגים "יכולת מבצעית ראשונית" של הפלטפורמה לפחות באתגר אחד. גם הסעיף האחרון מסויג בלשון הצו עצמו: הוא כפוף לחוק ו"לתקציבים שיוקצו".

שותפים מהתעשייה ואתגרים מוגדרים

ב-10 בדצמבר 2025 הודיע משרד האנרגיה על השקעות של יותר מ-320 מיליון דולר בבניית יסודות הפלטפורמה, בהן ענן מדעי לאומי (American Science Cloud) לאחסון ולהפצה של מודלים ונתונים מדעיים. ב-18 בדצמבר 2025 הודיע המשרד על מזכרי הבנות (MOU) עם 24 ארגונים, בהם Anthropic, OpenAI, Google, Microsoft, NVIDIA, Amazon Web Services, IBM, Intel ו-xAI. לפי המשרד, כל מוצר שיפותח למשימה יהיה בלתי תלוי בארכיטקטורה של ספק מסוים. ב-12 בפברואר 2026 פרסם המשרד רשימה ראשונה של 26 אתגרים, בתחומי מדע בסיסי, אנרגיה וביטחון לאומי. כמה מהם: שימוש ב-AI לתכנון רשת החשמל ולהפעלתה, הפיכת שמונה עשורים של מחקר גרעיני למאגר נתונים חיפושי, מעבדות אוטונומיות שמריצות ניסויים לגילוי תרופות וחומרים, וגילוי אלגוריתמים קוונטיים בעזרת AI. ב-17 במרץ 2026 הודיע המשרד על קול קורא בהיקף 293 מיליון דולר לצוותים מהמעבדות הלאומיות, מהתעשייה ומהאקדמיה. המענקים מחולקים לשני שלבים. בשלב הראשון ניתנים בין 500 ל-750 אלף דולר לפרויקט של תשעה חודשים. בשלב השני ניתנים בין 6 ל-15 מיליון דולר לפרויקט של שלוש שנים.

יולי 2026: מיוזמה של משרד אחד למאמץ של כל הממשל

ב-22 ביולי 2026 הכריז מייקל קרציוס, ראש משרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן, על "יותר מ-5 מיליארד דולר בהתחייבויות פדרליות" להרחבת המשימה. לפי ההודעה, מה שהתחיל במשרד האנרגיה הפך ליוזמה של הממשל כולו: יותר מ-15 סוכנויות פדרליות יתרמו מענקי מחקר, מאגרי נתונים ומתקנים. כולן אמורות להשתמש בפלטפורמה שבנה משרד האנרגיה. באותו יום אמר שר האנרגיה רייט ש-278 פרויקטים נבחרו. לפי FedScoop, אלה הזוכים הראשונים בקול הקורא ממרץ: הם מייצגים 342 מוסדות, יקבלו גישה לפלטפורמה, וכבר הוקצו להם 250 מיליון דולר מתוך 293 המיליון. רובם צוותים קטנים של השלב הראשון, והמשרד צפה להודיע על שאר הזוכים בשלב השני בספטמבר. באותו כנס הוצג גם סרטון הדגמה של הפלטפורמה עצמה. לפי FedScoop, ההדגמה הגיעה אחרי כמה עיכובים, וחלק מהנוכחים התאכזבו מכך שהיא הוקלטה מראש. ההודעה של הבית הלבן הציגה אתגרים לאומיים חדשים, מסודרים בחמישה תחומים: חיים ארוכים ובריאים יותר, תשתיות ואנרגיה זולה ואמינה, חוסן תעשייתי, הרחבת גבולות התגלית, והגנה מפני איומים מתהווים. ההודעה אינה מפרטת איזה חלק מהסכום הוא כסף חדש ואיזה חלק הוא תקציבים קיימים שהוצמדו למשימה. בספטמבר 2026 תיאר משרד האנרגיה את המשימה כמתמודדת עם 33 אתגרים לאומיים, "מאנרגיית היתוך ועד סרטן ילדים", ופרסם דוח של ועדה מייעצת שבחנה לעומק שלושה מהם: ביולוגיה, אנרגיית היתוך ושרשרת אספקה מקומית של מגנטים מעפרות נדירות.

ביקורת ושאלות פתוחות

המשימה זכתה לתמיכה, אבל גם להסתייגויות. איגוד חוקרי המחשוב האמריקאי (CRA) ציין ב-1 בדצמבר 2025 שהצו "אינו מפנה מימון חדש" למשימה. הוא הצביע על "הדגשת-יתר" של שיתופי פעולה עם התעשייה, על היעדר התייחסות למחקר האקדמי, ועל כך שהובלת משרד האנרגיה דוחקת לשוליים סוכנויות אחרות, כמו הקרן הלאומית למדע (NSF). מכון CSIS כתב ב-4 בדצמבר 2025 שהצו נשען על ניצול טוב יותר של משאבים קיימים "ולא על מימון חדש", ושקיצוצים ועזיבות של עובדים כבר מכבידים על כוח האדם במשרד. עוד ציין המכון שסוכנויות פדרליות מתקשות לשתף ביניהן "אפילו מאגרי נתונים בסיסיים", בשל מגבלות חוק, דרישות אבטחה ומערכות מחשוב שונות. ביולי 2026 כתב דן טרנר-אוונס ממכון IFP שהצו משווה את המשימה לפרויקט מנהטן, "אבל לפרויקט מנהטן הייתה מטרה אחת, לא 26". הוא המליץ להתמקד בכמה הדגמות מוצלחות עם יעדים מדידים. גם שאלת התקציב הקבוע פתוחה. לפי שירות המחקר של הקונגרס (דוח שעודכן ב-23 ביוני 2026), בקשת התקציב לשנת 2027 כוללת 1.2 מיליארד דולר למשרד חדש לבינה מלאכותית ולקוונטים (AIQ), שתפקידו לפקח על משימת ג'נסיס. ועדת ההקצבות של בית הנבחרים לא כללה בהצעת החוק שלה את ההעברה התקציבית שהממשל הציע לשם כך. בהשוואה למשאב-המחקר הלאומי NAIRR, שמעניק לחוקרים גישה משותפת למשאבי חישוב, ג'נסיס בנויה סביב אתגרים לאומיים מוגדרים ומובלת בידי משרד האנרגיה.