התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית (רשות החדשנות)

הרקע: תוכנית תל"ם ושלב א'

את "התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ בבינה מלאכותית" (תוכנית תל"ם) אישרה הממשלה בשני שלבים, שדוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 מכנה "פעימות": שלב א' — הפעימה הראשונה — אושר באוגוסט 2021 בהחלטת ממשלה 212, בתקציב של כ-550 מיליון שקל לשנים 2021–2023, ושלב ב' אושר בפברואר 2023 (פרטיו בהמשך). התוכנית הוקמה בעקבות המלצות הלשכה הדיגיטלית הלאומית ופורום תל"ם — גוף שכולל את רשות החדשנות, המועצה להשכלה גבוהה, מנהל-המו"פ-הביטחוני במשרד-הביטחון, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, ומשרד האוצר. ההחלטה על התוכנית הוצגה כחלק ממאמץ רחב-יותר לשמור על מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיית-AI, בתקופה שבה מדינות רבות אחרות משיקות תוכניות-מימון לאומיות דומות משלהן.

מחשב-העל הלאומי: השלב הראשון של המערכת עולה לאוויר

רכיב מרכזי בתוכנית הוא מחשב-על לאומי ל-AI, שהמכרז להקמתו ולתפעולו — בהיקף של כ-140 מיליון דולר — זכתה בו חברת Nebius במאי 2025. השלב הראשון של המערכת עלה לאוויר, והגישה אליו נפתחה למשתמשים בינואר 2026, עם 1,000 מעבדי-גרפיקה מדגם Nvidia B200, המוקצים לרשות החדשנות לחלוקה בין משתמשים: 70% מהם מיועדים לחברות-הייטק שמאמנות מודלי-AI בקנה-מידה גדול, ו-30% הנותרים שמורים לקבוצות-מחקר אקדמיות.

שלב ב': חצי-מיליארד שקל עד 2027

שלב ב' של התוכנית — הפעימה השנייה, שהממשלה אישרה כבר בפברואר 2023 (החלטה 173) לביצוע בשנים 2023–2026 — הוכרז ב-17 בספטמבר 2024, באותו חודש שבו נחתם, לפי מבקר המדינה, הסכם השותפים של פורום תל"ם לביצועו בשנים 2024–2027, יותר משנה וחצי אחרי החלטת הממשלה. מוקצה לו תקציב של 500 מיליון שקל, המיועד להשקעה בתשתיות מו"פ — ובהן הקמת מכון-מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שישמש פלטפורמה למחקר מתקדם בשיתוף חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית יחד עם התעשייה. שלב ב' מתמקד גם בכמה תחומים נוספים: שילוב AI במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, שימור-הבכורה-המחקרית של ישראל בתחום, הרחבת ההון-האנושי בתעשייה, גישה לנתונים ולמידע, ועידוד יוזמות-הייטק פורצות-דרך. בכך מרחיבה התוכנית את ההיקף מעבר לשלב א', שהתמקד בעיקר בתשתית-חישוב פיזית, אל מענה גם לצורך בכוח-אדם מיומן ובנתונים איכותיים — שני צווארי-בקבוק שמוסדות-מחקר ישראליים דיווחו עליהם בעבר כמעכבים את קצב-המחקר.

יוזמות-הדגל של שלב ב'

לצד הקמת מכון-המחקר, כולל שלב ב' סדרת יוזמות-דגל נוספות: קידום פרויקטי-מחקר "קפיצת-מדרגה" (Moonshot) פורצי-דרך באקדמיה, בתעשייה ובביטחון; האצת אימוץ-AI בשירותי-הממשל; פתיחת תוכנית-לימודי-AI מתקדמת חדשה בצה"ל; והקמת מעבדות-ניסוי לבינה מלאכותית. היוזמות האלה משקפות גישה רחבה יותר מסתם מימון-חישוב — ניסיון לבנות בו-זמנית גם את התשתית הטכנולוגית וגם את כוח-האדם שיפעיל אותה. השילוב הזה — תשתית, מחקר, כוח-אדם ואימוץ-ממשלתי תחת תוכנית אחת — מבדיל את התוכנית הישראלית מהשקעה נקודתית במחשב-על בלבד, ומציג אותה כניסיון מקיף יותר לבנות אקוסיסטם-AI לאומי שלם.

קול-קורא נפרד: 44 מיליון שקל למאגרי-נתונים

במקביל להשקעה בחישוב ובמחקר, פרסמה רשות החדשנות — יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה (מִנהלת הצמיחה), משרד החקלאות וביטחון-המזון ומִנהלת תקומה — קול-קורא נפרד המציע מענקים בהיקף כולל של עד 44 מיליון שקל, לפיתוח ולפתיחה של מאגרי-נתונים איכותיים לשימוש חוקרים, חברות-טכנולוגיה וגורמי-תעשייה בישראל. במסגרת הקול-הקורא הוגשו 16 בקשות, מתוכן אושרו חמש, שיובילו להשקת שישה מאגרי-נתונים לאומיים בתחומי אגרוטק, בריאות, אקלים וביטחון — מענה ישיר לאחד הצווארי-הבקבוק המרכזיים בפיתוח-AI מתקדם: הגישה לנתונים איכותיים, סטנדרטיים וגדולי-היקף.

ההקשר הרחב: מקבילה ישראלית ל-NAIRR האמריקאי

התוכנית הישראלית ממלאת תפקיד דומה במהותו לתפקיד שממלא בארצות-הברית משאב-המחקר הלאומי לבינה מלאכותית (NAIRR): שני הגופים הם תגובה ממשלתית לאותה בעיה בדיוק — עלות-הכניסה העצומה של חישוב-AI מתקדם, שבלעדי-תמיכה ציבורית הייתה נשארת נחלתן הבלעדית של חברות-הענק. ההבדל המרכזי הוא בהיקף: בעוד NAIRR פועל בקנה-מידה פדרלי-אמריקאי, התוכנית הישראלית משלבת מענקי-מימון, תשתית-חישוב פיזית (מחשב-העל) ומכון-מחקר ייעודי במסגרת תוכנית אחת — אף שלפי מבקר המדינה, נכון למועד הביקורת לא היה גורם ממשלתי מתכלל האחראי להובלת תוכנית לאומית כוללת בתחום, ומבנה-הניהול של הפעימות פעל באופן וולונטרי וללא סמכויות תקציביות.

מקורות מוקדמים יותר: מ"מיזם 2018" ועד ביקורת מבקר המדינה

ראשיתה של התוכנית מוקדמת עוד יותר, ותועדה בפירוט בדוח-ביקורת מיוחד של מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2024. במאי 2018 מינה ראש המטה לביטחון הלאומי דאז, בהתאם להחלטת ראש-הממשלה, את ראשי "המיזם הלאומי" לגיבוש תוכנית להעצמת החוסן המדעי-טכנולוגי של ישראל — ובהם בינה מלאכותית ומדעי-הנתונים; דוח המיזם פורסם בספטמבר 2020. בפברואר 2020 מינה יושב-ראש פורום תשתיות לאומיות למחקר (פורום תל"ם) ועדת-בדיקה מקצועית בראשות ד"ר ארנה ברי, שדוחה פורסם בדצמבר 2020 והמליץ על תוכנית בהיקף של 5 מיליארד שקל לחמש שנים. באוגוסט 2021 אישרה הממשלה, בהחלטה 212, את הפעימה הראשונה — יעדים ראשוניים דחופים מתוך המלצות ועדת תל"ם, בהיקף תקציבי של כ-550 מיליון שקל לשנים 2021–2023 — ובהם הקמת ענן-מחשוב ייעודי לבינה מלאכותית ופרויקט לעיבוד שפה-טבעית בעברית. לפי דוח מבקר המדינה, נכון למועד הביקורת לא הייתה בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת-טווח בתחום, והממשלה לא אישרה תוכנית-אב כוללת; סך-כל התקציב שאושר בשתי הפעימות (כמיליארד שקל) עמד על כחמישית מההיקף שהמליצה עליו ועדת תל"ם. הדוח מצא גם ששיעור-המימוש של תקציב הפעימה הראשונה, נכון לסיומה בדצמבר 2023, היה כ-40% בלבד (220 מיליון שקל מתוך כ-550 מיליון) — שיעור המתייחס להתקשרויות שנחתמו, שעשרות מיליונים מתוכן טרם מומשו — ובתחום המחשוב עתיר-הביצועים (מחשב-העל) 11% בלבד (כ-30 מיליון שקל מתוך 270 מיליון). לצד זאת ירד דירוגה הבין-לאומי של ישראל בתחום ה-AI: במדד Tortoise ממקום חמישי (2020) למקום תשיעי (2024, מתוך 83 מדינות), ובמדד Oxford למוכנות ממשלתית ל-AI מהמקום ה-20 למקום ה-30 מתוך 193 מדינות (2020–2023).