אנושיים (Humans)

הסדרה: ערוץ 4 ו-⁦AMC⁩, 2015–2018, על בסיס סדרה שוודית

⁦Humans⁩ ("אנושיים") היא סדרת מדע בדיוני בריטית-אמריקאית, שיוצריה ג'ונתן ברקלי וסאם וינסנט. העונה הראשונה שודרה בין 14 ביוני ל-2 באוגוסט 2015 בערוץ 4 הבריטי, עם שידור בכורה אמריקאי ב-⁦AMC⁩ ב-28 ביוני 2015; העונה השנייה שודרה בין 30 באוקטובר ל-18 בדצמבר 2016, והשלישית בין 17 במאי ל-5 ביולי 2018. ערוץ 4 הודיע על ביטול הסדרה במאי 2019. הסדרה מבוססת על סדרת הטלוויזיה השוודית "⁦Äkta människor⁩" ("אנשים אמיתיים") מאת לארס לונדסטרם.

הסינתים: רובוטים דמויי אדם שעובדים כמשרתים

הסדרה בוחנת את ההשפעה החברתית, התרבותית והפסיכולוגית של רובוטים דמויי אדם הקרויים "סינתים" (⁦synths⁩), ועוסקת בכך גם בשאלות של תודעה, העלאת תודעה למחשב (⁦mind uploading⁩) וחוקי הרובוטיקה. הסינתים נפוצים בכל מקום כעוזרי בית וכעובדים — אך העלילה עוקבת בעיקר אחרי קבוצה קטנה מהם שכבר פיתחה מודעות עצמית אמיתית, ומנסה להסתתר בתוך עולם שמייצר אותם כמכונות.

דייוויד אלסטר וה"מודעים": מי ברא את הסינתים שחורגים מהתכנות

דייוויד אלסטר, מדען ואביו של ליאו, הוא זה שברא את קבוצת הסינתים המודעים לעצמם. אחת מהם, ניסקה, נבראה במיוחד להיות "אחותו" של ליאו; היא אלימה ונוטרת טינה עמוקה לבני אדם, ומבקשת "לחיות את חייה שלה" — אך בהמשך הסדרה מתפתחת אצלה גם אכפתיות אמיתית כלפי בני אדם מסוימים. מיה, סינתית נוספת מהקבוצה, שנבנתה במקור להיות הבייביסיטר של ליאו, "נחטפה ונפרצה בתוכנה חדשה" ומוצבת בבית משפחת הוקינס תחת השם אניטה — בלי שהמשפחה יודעת שמתחת לחזות המשרתת מסתתרת תודעה מלאה.

משפחת הוקינס, ומרוץ על תוכנת התודעה

אניטה-מיה מגיעה אל בית משפחת הוקינס כשג'ו הוקינס, האב, קונה אותה. אשתו לורה היא עורכת דין ואם לשלושה שחשה לא בנוח בקרבת סינתים, וג'ו הרגיש שהיעדרויותיה התכופות פתחו "חלל ריק" בבית. בעונה השנייה מצטרף לעלילה מילו חורי, יזם טכנולוגיה ובעלי חברת ⁦Qualia⁩ לחקר סינתים, שמבקש "לרתום את הסינתים המודעים לעצמם לשימושו שלו" — ומנגד מוזמנת אתנה מורו, חוקרת AI מסן פרנסיסקו, "להנדס לאחור את תוכנת התודעה" שמאפשרת את המודעות הזו מלכתחילה. שני הקווים האלה — האב שקונה מכונה כדי למלא חסר אנושי, והתאגיד שרוצה להשתלט על סוד התודעה — ממחישים שהאיום בעלילה אינו המכונה המודעת עצמה, אלא מי שרוצה לשלוט בה או בסודה. באותה עונה מופיעה גם הסטר, סינתית שהופכת מודעת לעצמה בעקבות תוכנת התודעה שהופצה בעולם כולו; ובעונה השלישית מצטרף סטנלי, סינת "כתום-עיניים" שוועדה ממשלתית מצמידה ללורה כמגן אישי.

ג'ורג' מיליקן ואודי: הקשר למכונה שהתיישנה

קו עלילה נפרד ורגשי עוקב אחרי ג'ורג' מיליקן, חוקר AI בגמלאות, שמפתח קשר מיוחד עם אודי, הסינת המטפל הישן והמיושן שלו — ומסרב למחזר אותו או להחזיר אותו לשירות הבריאות הבריטי, שמנסה להחליף אותו בסינתית רפואית חדשה ונוקשה בשם ורה. הקו הזה מעמיד את הדיון על "שחרור" סינתים מודעים לצד שאלה הפוכה בדיוק: מה אנחנו, בני האדם, חייבים למכונה שליוותה אותנו שנים, גם אם אין לה שום תודעה להוכיח.

קבלת הפנים: מ-89% ל"הכרה אוניברסלית"

העונה הראשונה עומדת על 89% חיוביים באתר ⁦Rotten Tomatoes⁩ (מתוך 62 ביקורות, ציון ממוצע 7.3 מתוך 10) ועל 76 מתוך 100 ב-⁦Metacritic⁩. העונה השנייה עלתה ל-94% חיוביים (17 ביקורות) ול-82 מתוך 100 ב-⁦Metacritic⁩, המוגדר שם "הכרה אוניברסלית" (⁦universal acclaim⁩). העונה השלישית עומדת על 100% חיוביים, מתוך 13 ביקורות בלבד, בציון ממוצע נמוך יותר של 6.0 מתוך 10. מבקר ה-⁦Telegraph⁩ כתב שהעלילה "מבחינה רעיונית... ישנה כבר" (⁦"conceptually... old hat"⁩), לצד שבחים למשחק. אתר ⁦Digital Spy⁩ בחר בסדרה כתוכנית הטובה ביותר של 2015.

צפייה, פרסים, ועיבוד סיני

ממוצע הצופים בבריטניה ירד מעונה לעונה: 4.12 מיליון בעונה הראשונה, 1.93 מיליון בשנייה, ו-1.05 מיליון בשלישית; בארצות הברית הממוצעים היו 1.18, 0.47 ו-0.35 מיליון בהתאמה. הסדרה זכתה בפרס ⁦British Screenwriters' Awards⁩ לכתיבת דרמה בריטית מצטיינת ל-2015, בפרס אומנות של ⁦Royal Television Society⁩ על עיצוב הכותרות, בפרס ⁦BAFTA⁩ הטכני על יצירתיות דיגיטלית ב-2016, ובפרס ⁦Televisual Bulldog⁩ לסדרת הדרמה הטובה ביותר; היא הייתה מועמדת גם בכמה קטגוריות של ⁦BAFTA⁩, ⁦Broadcasting Press Guild⁩, ⁦National Television Awards⁩ ו-⁦Satellite Awards⁩. ב-19 בפברואר 2021 עלה בסין עיבוד נוסף, "⁦Hello An Yi⁩" (你好，安怡), ששודר בפלטפורמת ⁦iQIYI⁩ וכלל 30 פרקים.

המקור השוודי: "⁦Äkta människor⁩"

סדרת הטלוויזיה השוודית שעליה מבוססת הסדרה, "⁦Äkta människor⁩" מאת לארס לונדסטרם, שודרה בשוודיה בין 22 בינואר 2012 ל-2 בפברואר 2014 בערוץ ⁦SVT1⁩, בשתי עונות ו-20 פרקים (10 בכל עונה). עלילתה מתרחשת בשוודיה של העתיד הקרוב, שבה רובוטים דמויי אדם הקרויים "הובוטים" (⁦hubots⁩) עובדים כמשרתים ופועלים, והיא עוקבת אחרי שתי משפחות ואחרי קבוצת הובוטים שמפתחת רצון חופשי ומחפשת חירות מבעלות אנושית — אותו שלד עלילה בדיוק שהעיבוד הבריטי-אמריקאי אימץ, בשינוי השם מ"הובוטים" ל"סינתים".

למה זה ערך על AI: מי שומר על הסוד שהוא כבר מודע

"אנושיים" מצטרפת ל"וסטוורלד" כדוגמה לדימוי של AI שאינו מבוסס על איום של השתלטות מכונות, אלא על שאלת המעמד: מה קורה כשהמכונה כבר חצתה את הסף למודעות עצמית, והישרדותה תלויה בכך שבעליה האנושיים לא ידעו זאת. בניגוד לוסטוורלד, שבה ה"מארחים" מוכרים לאורחים כרובוטים בפארק שעשועים, כאן הסינתים המודעים חייבים להעמיד פנים שהם מכונות רגילות בתוך בתים של בני אדם שסומכים עליהם — מה שמעביר את המתח מהמעבדה אל הסלון. קו העלילה של ג'ורג' מיליקן ואודי מוסיף לכך זווית שונה בתכלית: מכונה בלי שום תודעה מוכחת יכולה עדיין לעורר מחויבות אנושית אמיתית, רק מכוח הזמן המשותף — שאלה שתחום ה-AI האמיתי נתקל בה בכל פעם שמשתמש מתייחס לעוזר דיגיטלי כאילו היה אדם.