1980: לואו, קרי, ופרויקט "Chess" בניהול אסטרידג'
את הרעיון ליצור מחשב אישי זול לעסקים קטנים ולצרכנים הציע וויליאם לואו (William Lowe), מנהל מעבדת החטיבה הכללית של יבמ בבוקה רטון שבפלורידה, למנכ"ל יבמ פרנק קרי (Frank Cary) ב-1980; קרי נתן ללואו חודש להכין אב-טיפוס ושנה שלמה להגיע עם מוצר מוגמר לשוק, במחיר-יעד של 1,500 דולר בלבד. לואו קודם זמן קצר לאחר מכן, וניהול הפרויקט, שכונה בקוד-השם Chess, עבר לדון אסטרידג' (Don Estridge), שקיבל אישור נדיר להריץ אותו כ"סקאנק-וורקס" עצמאי מחוץ לנהלים המקובלים של יבמ.
ההחלטה חסרת-התקדים: רכיבים חיצוניים במקום פיתוח-בית
כדי לעמוד בלוח-הזמנים הצפוף ובמחיר-היעד, צוותו של אסטרידג' קיבל החלטה שהייתה כמעט חסרת-תקדים בתולדות יבמ: להשתמש ברכיבים מוכנים-מראש מספקים חיצוניים במקום לתכנן הכול בבית, כפי שהחברה נהגה לעשות תמיד. הם בחרו בשבב Intel 8088, ופנו לחברה קטנה בשם מיקרוסופט שתספק מערכת-הפעלה, שנודעה מאוחר יותר כ-MS-DOS.
פרסום ה"ארכיטקטורה הפתוחה": צעד שיצר תעשייה שלמה
הצעד המפתיע ביותר היה פרסום מסמך-ייחוס-טכני מלא, הכולל את תרשימי-המעגלים וקוד-המקור, כדי לעודד חברות אחרות לפתח תוכנה ואביזרי-היקף למכונה — החלטה של "ארכיטקטורה פתוחה" שהתבררה כגורם המרכזי בהצלחתה, אך גם זו שאיפשרה בהמשך לצמוח לתעשיית "השכפולים התואמים" שכרסמה בנתח-השוק של יבמ עצמה.
12 באוגוסט 1981: החשיפה במלון וולדורף
ב-12 באוגוסט 1981 חשף אסטרידג' רשמית את ה-IBM PC (דגם 5150) במלון וולדורף בניו יורק, במחיר 1,565 דולר — תמורת 16 קילובייט זיכרון בלבד וללא כונן-דיסקטים, יחד עם שתי תוכנות: VisiCalc לגיליונות-אלקטרוניים ו-EasyWriter לעיבוד-תמלילים. תצורה מלאה יותר, עם מסך, שני כונני-דיסקטים ומדפסת, הוסיפה כמעט 3,000 דולר נוספים למחיר. הצלחת המכירות הפתיעה גם את יבמ עצמה: עד סוף 1982 הצטרף קמעונאי חדש בממוצע כל שבוע, ובשיא הביקוש נמכרה מכונה חדשה בכל דקה בממוצע.
המחיר של ההצלחה: שכפולים תואמים, ומכירת החטיבה ללנובו
הארכיטקטורה-הפתוחה שהצילה את יבמ מכישלון בטווח-הקצר גבתה מחיר יקר בטווח הארוך: חברות כמו קומפאק (Compaq) פירקו-והנדסו-מחדש (Reverse Engineering) את קוד ה-BIOS ובנו מחשבים "תואמי-IBM" זולים יותר שהריצו את אותה תוכנה בדיוק — ונתח-השוק של יבמ עצמה בתחום המחשבים האישיים צנח מכ-80% ב-1982-1983 לכ-20% בלבד כעבור עשור. בסופו של דבר, ב-2005, מכרה יבמ את חטיבת המחשבים האישיים שלה לחברה הסינית לנובו (Lenovo) תמורת 1.75 מיליארד דולר, לאחר שהחליטה להתמקד בשירותי-טכנולוגיה רווחיים יותר.