Iguazio נוסדה ב-2014 על ידי אסף סומך, ירון חביב, ירון שגב ואורית ניסן-מסינג — ארבעה יזמים שהגיעו מתפקידים בכירים בחברות תשתית ישראליות ותיקות כמו XtremIO, XIV, מלאנוקס ורדוויז'ן, שכולן נרכשו בהמשך בידי תאגידים גלובליים.
תחום פעילותה הוא MLOps: אוסף הכלים והנהלים שמעבירים מודל מהמחברת של החוקר אל מערכת ייצור שפועלת יום-יום. הפער הזה גדול מכפי שהוא נשמע. מודל בייצור צריך לקבל נתונים טריים בזמן-אמת, לרוץ תחת עומס משתנה, להיבדק שוב ושוב מול מציאות שמשתנה תחתיו — לקוחות מתנהגים אחרת, מחירים זזים, והמודל שאומן על נתוני אשתקד נעשה פחות מדויק — ולהתחלף בגרסה חדשה בלי להשבית את השירות שנשען עליו. שיעור גבוה מפרויקטי הבינה המלאכותית בארגונים נתקע בדיוק בשלב הזה, ולא בשלב המחקר שקדם לו.
התרומה המוכרת ביותר של החברה היא MLRun, מסגרת קוד-פתוח לתזמור הרצות של מודלים, שאומצה גם מחוץ למעגל לקוחותיה והפכה לאחד הכלים המובילים בקטגוריה. שחרור רכיב מרכזי כקוד פתוח הוא מהלך מקובל בתחום התשתית: הוא מפיץ את הסטנדרט ומייצר קהילה, בעוד ההכנסות מגיעות מהשירות המנוהל שמעליו.
בינואר 2023 רכשה אותה חברת הייעוץ מקינזי בכ-50 מיליון דולר לפי דיווח כלכליסט — רכישתה הראשונה בישראל. כל ארבעת המייסדים וצוות של כ-70 מומחי נתונים ובינה מלאכותית עברו למקינזי, ו-Iguazio הפכה לבסיס אתר חדש של QuantumBlack, זרוע הבינה המלאכותית של הפירמה. עד הרכישה גייסה כ-100 מיליון דולר.
בהקשר רחב יותר, Iguazio היא דוגמה לתופעה מוכרת בהייטק הישראלי: חברה שאינה מגיעה להנפקה או לרכישת-ענק, אך הטכנולוגיה והצוות שלה נקנים בידי גוף גדול שרוצה לבנות יכולת פנימית מהר. עבור מקינזי, שאינה חברת טכנולוגיה, זו הייתה דרך להשיג צוות הנדסי מנוסה בבת-אחת. עבור המייסדים, שכולם הגיעו מחברות שנרכשו בעבר, זו הייתה יציאה רביעית או חמישית בקריירה — דפוס מוכר בהייטק הישראלי, שבו אותם אנשים מקימים חברה אחר חברה באותו תחום תשתית.