יהודה פרל (Judea Pearl)

פרל נולד ב-4 בספטמבר 1936 בתל אביב, שאז הייתה תחת המנדט הבריטי, להורים יהודים-פולנים, וגדל בבני ברק. קיבל תואר ראשון בהנדסת-חשמל מהטכניון (1960), תארים נוספים מ-Newark College of Engineering ומאוניברסיטת ראטגרס, ודוקטורט בהנדסת-חשמל מהמכון הפוליטכני של ברוקלין (1965). הצטרף לסגל ההנדסה של UCLA (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס) ב-1970, ומנהל שם עד היום את מעבדת-המערכות-הקוגניטיביות.

פרל נחשב לאחד ממייסדי הגישה ההסתברותית ל-AI, ומזוהה במיוחד עם פיתוח "רשתות בייסיאניות" — מבנה מתמטי המאפשר למחשבים לנמק בתנאי-אי-ודאות, שתואר בספרו "Probabilistic Reasoning in Intelligent Systems" (1988). בהמשך פיתח תיאוריה פורמלית להיסק סיבתי וקונטרה-פקטואלי — חשבון פורמלי ("do-calculus") שמאפשר להבחין מתמטית בין "מתאם" ל"סיבתיות", ולשאול שאלות "מה היה קורה אילו" (קונטרה-פקטואליות) בצורה קפדנית. עבודתו תוארה בספרו "Causality: Models, Reasoning, and Inference" (2000), והשפיעה עמוקות הרחק מעבר למדעי-המחשב — על סטטיסטיקה, אפידמיולוגיה ומדעי-החברה.

זכה בפרס טיורינג ב-2011, "על תרומות יסודיות לבינה מלאכותית באמצעות פיתוח חשבון להיסק הסתברותי וסיבתי", וב-2018 פרסם עם דנה מקנזי את "ספר ה-Why" (The Book of Why), שהנגיש את רעיונותיו לקהל הרחב. פרל הוא אביו של העיתונאי דניאל פרל, שנחטף ונרצח בפקיסטן ב-2002; הוא ואשתו הקימו את קרן דניאל פרל להנצחת בנם ולקידום דו-שיח בין-תרבותי. פרל מגדיר עצמו "כופר-מתמיד" מבחינה דתית, אך שומר על מסורות יהודיות. בין הכרותיו הנוספות: פרס IJCAI למצוינות-מחקרית (1999), פרס רומלהארט ופרס הרווי (שניהם 2011), וחברות באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים (2014) ובאקדמיה הלאומית להנדסה (1995). מחקרו נחשב לתשתית התיאורטית שבלעדיה תחומים כמו רפואה מבוססת-ראיות ומדיניות-ציבורית מונעת-נתונים לא היו יכולים לשאול שאלות סיבתיות בצורה מדעית קפדנית — הבחנה בין "מתאם" ל"סיבה" שנשארת, גם היום, אחת הטעויות המתודולוגיות הנפוצות ביותר בניתוח-נתונים.