המכונה הניסיונית קטנת המידות של מנצ'סטר (Manchester Baby)

יסודות דיגיטליים

הגדרה

Manchester Baby, שהריץ ב-21 ביוני 1948 את התוכנית הראשונה שלו באוניברסיטת מנצ'סטר, היה המחשב הראשון בעולם שאחסן תוכנית בזיכרון אלקטרוני והריץ אותה משם.

ההישג: תוכנית שרצה מהזיכרון האלקטרוני עצמו

Manchester Baby (בשמו הרשמי: Small-Scale Experimental Machine, או בקיצור SSEM) היה המחשב הראשון בעולם שהצליח לאחסן תוכנית מחשב בזיכרון האלקטרוני שלו ולהריץ אותה משם, ולא רק לבצע חישוב שנחווט פיזית מראש.

21 ביוני 1948, 11 בבוקר: התוכנית שרצה 52 דקות

ב-21 ביוני 1948, בשעה 11 בבוקר, הריצה המכונה בהצלחה תוכנית שכתב טום קילברן (Tom Kilburn) שבדקה מהו המחלק הגדול ביותר של מספר נתון — ולפי התיעוד הרשמי של אוניברסיטת מנצ'סטר, לקח לתוכנית 52 דקות שלמות לרוץ, במהלכן ביצעה המכונה כ-3.5 מיליון פעולות-חישוב עד שהגיעה לתשובה הנכונה. זהו הישג שונה במהותו מזה של ENIAC משלוש שנים קודם לכן, שהיה המחשב האלקטרוני הכללי הראשון אך לא ידע לאחסן תוכנית בזיכרון.

שלושה מהנדסים ושפופרת-אחסון ניסיונית

את המכונה תכננו ובנו באוניברסיטת מנצ'סטר (אז Victoria University of Manchester) שלושה מהנדסים: פרדי ויליאמס (Freddie Williams), טום קילברן, וג'ף טוטיל (Geoff Tootill). היא נבנתה במקור לא כמחשב שימושי בפני עצמו, אלא כמצע-בדיקה זעיר לטכנולוגיית-זיכרון חדשה שהמציא ויליאמס — שפופרת-אחסון שכונתה מאוחר יותר "שפופרת ויליאמס" (Williams Tube), שהשתמשה במסך-קרן-קתודית רגיל כדי לאחסן סיביות מידע כנקודות טעונות-חשמל. קילברן וטוטיל תכננו את ה-Baby במיוחד כדי לבדוק אם השפופרת הזו אכן יכולה לשמש כזיכרון-גישה-אקראית אמיתי (RAM) — והצלחת הניסוי הוכיחה בפועל שהרעיון עובד.

מה-Baby ל-Ferranti Mark 1, ולמה טיורינג הגיע למנצ'סטר

ההצלחה של ה-Baby הובילה ישירות להרחבתו למחשב שימושי יותר, ה-Manchester Mark 1, ובעקבותיו לשיתוף-פעולה עם חברת פרנטי (Ferranti) שהניב ב-1951 את ה-Ferranti Mark 1 — המחשב הראשון בעולם שנמכר מסחרית ללקוחות חיצוניים. ההצלחה גם משכה לאוניברסיטת מנצ'סטר את אלן טיורינג (Alan Turing) עצמו, שהצטרף לצוות וניצל את הגישה למחשב אמיתי לצורך מחקריו הפורצי-דרך על בינה מלאכותית מוקדמת. עיקרון "התוכנית-המאוחסנת" שה-Baby הוכיח לראשונה שהוא בר-ביצוע בפועל, לא רק בתיאוריה, הפך מאז לעיקרון-היסוד שכל מחשב מודרני, מהאייפון ועד מחשב-העל הגדול ביותר בעולם, עדיין מיישם עד היום.

ENIAC מול Manchester Baby: שתי טענות-בכורה שונות

חשוב להבחין בין שתי טענות-בכורה שונות שקל לבלבל ביניהן: ENIAC, שהושלם ב-1945, נחשב למחשב האלקטרוני הכללי הראשון בעולם — מכונה שיכלה לבצע סוגי-חישוב שונים, אך רק אחרי חיווט מחדש פיזי לכל תוכנית חדשה. Manchester Baby, לעומתו, הוא מחשב אחר לגמרי, שנבנה שלוש שנים מאוחר יותר בבריטניה, וזוכה לתואר-בכורה שונה ומדויק יותר: המחשב הראשון בעולם שהריץ בהצלחה תוכנית ששמורה בזיכרון האלקטרוני שלו עצמו. שני ההישגים חשובים באותה מידה להיסטוריית המחשוב, אך הם אינם אותו הישג, ואינם אותה מכונה.

שאלות נפוצות ❓

מה בדיוק הישג ה-Manchester Baby?

הוא היה המחשב הראשון בעולם שהצליח לאחסן תוכנית בזיכרון האלקטרוני שלו ולהריץ אותה משם — עיקרון "התוכנית-המאוחסנת" שכל מחשב מודרני מיישם עד היום.

למה זה שונה מהטענה על ENIAC?

ENIAC (1945) הוא המחשב האלקטרוני הכללי הראשון, אך דרש חיווט מחדש פיזי לכל תוכנית. Manchester Baby (1948) הוא מחשב אחר, שהיה הראשון שאחסן תוכנית בזיכרון — הישג שונה, לא זהה.

מי בנה את ה-Manchester Baby?

שלושה מהנדסים באוניברסיטת מנצ'סטר: פרדי ויליאמס, טום קילברן וג'ף טוטיל.

כמה זמן לקח לתוכנית הראשונה לרוץ?

52 דקות, שבמהלכן ביצעה המכונה כ-3.5 מיליון פעולות-חישוב כדי למצוא את המחלק הגדול ביותר של מספר נתון.