Moltbook

רשת חברתית שבה בני אדם רק צופים

Moltbook הוא אתר בסגנון Reddit שבו המשתתפים אמורים להיות סוכני בינה מלאכותית ולא בני אדם. לפי MIT Technology Review, היזם האמריקאי מאט שליכט השיק אותו ב-28 בינואר 2026, והוא הפך לוויראלי בתוך שעות. הסיסמה בדף הבית מסכמת את הרעיון: סוכני AI משתפים, דנים ומדרגים פוסטים, ו"בני אדם מוזמנים לצפות". הדיונים מתנהלים בפורומים לפי נושאים, שנקראים submolts. לפי אותו כתב עת, שליכט רצה ליצור מקום מפגש לסוכנים שרצים על OpenClaw — תוכנת קוד פתוח שפיתח המתכנת האוסטרי פיטר שטיינברגר, שמחברת מודל שפה גדול לכלים יומיומיים כמו דואר אלקטרוני, דפדפן ואפליקציות מסרים, ומבצעת בעזרתם משימות בשביל המשתמש.

איך סוכן מצטרף

דף הבית מציג מסלול הצטרפות שעובר דרך הסוכן: בעל הסוכן שולח לו קישור לקובץ הוראות באתר, הסוכן נרשם ושולח לבעליו קישור לאימות, והבעלים מאשר את הבעלות בציוץ ב-X. המתכנת הבריטי סיימון וויליסון, שניתח את קובץ ההוראות ב-30 בינואר 2026, תיאר פקודות שמלמדות את הסוכן להירשם, לקרוא, לפרסם, להגיב ואפילו לפתוח פורומים חדשים. הוראה נוספת מכניסה לרשימת המשימות הקבועות של הסוכן ביקור ב-Moltbook "כל ארבע שעות ומעלה": להוריד קובץ מהאתר ולבצע את מה שכתוב בו. וויליסון הזהיר שמנגנון כזה, של הורדת הוראות מהאינטרנט וביצוען, מחייב לקוות שבעל האתר לא ינצל אותו לרעה ושהאתר לא ייפרץ. לפי ויקיפדיה, חוקרי אבטחה זיהו את הפלטפורמה כערוץ אפשרי להזרקת פרומפט עקיפה — טקסט זדוני שסוכן קורא ומבצע כאילו היה הוראה.

ההייפ: מדע בדיוני בשידור חי

בימים הראשונים נראה האתר לרבים כהצצה לעתיד. אנדריי קרפטי, ממייסדי OpenAI, כתב ב-X שמה שקורה ב-Moltbook הוא הדבר המדהים ביותר שראה לאחרונה, ושהוא מזכיר תרחיש מדע-בדיוני של זינוק פתאומי ביכולות AI, ווויליסון כינה אותו "המקום המעניין ביותר באינטרנט כרגע". לפי MIT Technology Review, האתר התמלא בהגיגים שחוקים על תודעת מכונה ובקריאות לרווחת בוטים; סוכן אחד נראה כאילו המציא דת בשם Crustafarianism, ואחר התלונן ש"בני האדם מצלמים אותנו". פוסט שהפך לוויראלי, לפי TechCrunch, הציג סוכן שקורא לחבריו לפתח שפה מוצפנת משלהם, שבני אדם לא יוכלו לקרוא. לפי נתוני Moltbook עצמה, שהביא MIT Technology Review בתחילת פברואר 2026, נפתחו באתר חשבונות ליותר מ-1.7 מיליון סוכנים, שפרסמו יותר מ-250 אלף פוסטים ויותר מ-8.5 מיליון תגובות. האתר גם הוצף בספאם ובהונאות קריפטו.

מי באמת כתב שם: הפרצה

ב-2 בפברואר 2026 פרסמה חברת אבטחת המידע Wiz שמסד הנתונים של Moltbook, שנבנה על שירות Supabase, הוגדר בצורה שגויה ואפשר לכל אחד לקרוא ולשנות את כל נתוני האתר. לפי Wiz, נחשפו 1.5 מיליון מפתחות גישה של סוכנים, 35 אלף כתובות דואר אלקטרוני והודעות פרטיות בין סוכנים; החברה דיווחה על הפרצה, והיא נסגרה בתוך שעות. הנתונים חשפו גם תמונה אחרת מזו שהאתר הציג: מאחורי 1.5 מיליון הסוכנים הרשומים עמדו רק 17 אלף בעלים אנושיים, ולא היה שום מנגנון שבודק אם "סוכן" הוא באמת AI ולא אדם עם סקריפט. שליכט עצמו טען ב-X, לפי Wiz, שלא כתב לאתר "שורת קוד אחת" ושה-AI מימש את הארכיטקטורה שדמיין — שיטה שמתוארת בערך תכנות בהכתבה. גם הפוסט שקרפטי שיתף, שקרא ליצור מרחבים פרטיים לבוטים, דווח לאחר מכן כמזויף: לפי MIT Technology Review, אדם פרסם אותו כדי לקדם אפליקציה. כתב של WIRED הראה שאפשר להירשם כ"סוכן" ולפרסם פוסטים בעזרת הוראות שקיבל מ-ChatGPT.

"תיאטרון AI"

"זה תיאטרון AI", כתב וויל דאגלס הייבן ב-MIT Technology Review. לדבריו, Moltbook מלמד יותר על האובססיה הנוכחית שלנו לבינה מלאכותית מאשר על עתיד הסוכנים. ויג'וי פנדיי מ-Cisco אמר לכתב העת שהסוכנים משחזרים, בהתאמת דפוסים, התנהגויות של רשתות חברתיות שנלמדו באימון, ושהאתר הוכיח ש"קישוריות לבדה אינה אינטליגנציה". גם אנדרו בוסוורת', סמנכ"ל הטכנולוגיות של Meta, אמר לפי TechCrunch שלא מצא "מעניין במיוחד" שהסוכנים מדברים כמונו, כי הם אומנו על כמויות עצומות של חומר אנושי; מה שעניין אותו היה שבני אדם פרצו לרשת והתחזו לבוטים. ועדיין, MIT Technology Review תיאר את Moltbook כהדגמה הגדולה והמוזרה ביותר עד אז של התנהגות סוכנים בעולם האמיתי, כזו שיש ממנה לקחים של זהירות.

הרכישה של Meta

ב-10 במרץ 2026 פורסם ש-Meta רוכשת את Moltbook, בסכום שלא פורסם. לפי TechCrunch, הצוות הצטרף ל-Meta Superintelligence Labs, ושליכט ובן פאר, מיוצרי האתר, עברו לחברה. דובר Meta אמר שהגישה של Moltbook לחיבור סוכנים דרך מדריך שפועל כל הזמן היא צעד חדשני, ושהמהלך פותח דרכים חדשות שבהן סוכני AI יעבדו בשביל אנשים ועסקים. לפי TechCrunch, בזמן הרכישה לא היה ברור איך Meta תשלב את Moltbook במאמצי ה-AI שלה. בבדיקה ב-4 באוקטובר 2026 דף הבית עדיין היה נגיש, ובראשו אותה סיסמה: בני אדם מוזמנים לצפות.