עילוי מתמטי: מי היה נורברט וינר
וינר נולד ב-26 בנובמבר 1894 בקולומביה שבמיזורי, לאב יהודי-רוסי שהיה פרופסור לשפות סלאביות בהרווארד. ילד-עילוי מובהק — סיים תיכון בגיל 11, קיבל תואר ראשון במתמטיקה מקולג' טאפטס ב-1909 בגיל 14, והשלים דוקטורט בלוגיקה מתמטית בהרווארד כבר ב-1913, בגיל 18, בהנחיית קרל שמידט וג'וסיה רויס, על עבודה שהשוותה בין האלגברה-של-היחסים אצל שרדר לבין זו של וייטהד וראסל. מ-1919 ועד סוף חייו לימד מתמטיקה במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT).
מלחמת העולם השנייה: בקרת-אש ותורת-החיזוי
בין 1940 ל-1943 עבד וינר במסגרת המאמץ המדעי המלחמתי על שיפור מערכות בקרת-אש נגד-מטוסים — בעיה שדרשה לחזות בזמן-אמת את מסלול-הטיסה העתידי של מטרה נעה, מתוך תצפיות רועשות. עבודתו הובילה לפיתוח "מסנן וינר" (Wiener Filter), כלי מתמטי לסינון-רעש ולחיזוי בתוך אותות רציפים, שפותח במקביל-בערך ובאופן עצמאי מעבודתו של קלוד שאנון על תורת המידע. ב-1943 פרסם וינר יחד עם הפיזיולוג ארתורו רוזנבלואט והמהנדס ג'וליאן ביגלו את המאמר "Behavior, Purpose and Teleology" בכתב-העת Philosophy of Science — מאמר שטען כי מכונות המבוקרות במשוב-שלילי (servomechanisms) הן מודל שימושי להתנהגות מכוונת-מטרה גם אצל אורגניזמים חיים, ונחשב בדיעבד למסמך שקדם לקיברנטיקה עצמה.
1948: "קיברנטיקה" — שם ותחום חדש
בקיץ 1947 טבעו וינר ורוזנבלואט את המילה "קיברנטיקה" (Cybernetics), משאילים אותה מהמילה היוונית "קיברנטס" (קברניט, מנהיג-ספינה) — בחירה שוינר קשר במפורש להגה-הספינה כאחד ממנגנוני-המשוב המוקדמים והמפותחים ביותר שהאדם המציא, ולעבודתו של ג'יימס קלרק מקסוול על "רגולטורים" מכניים. ב-1948 פרסם וינר את הספר שהעניק לתחום את שמו: "Cybernetics: Or Control and Communication in the Animal and the Machine" — ספר שאיחד תחת מסגרת מושגית אחת את חקר המשוב, הבקרה והתקשורת, הן במערכות ביולוגיות (כמו מערכת-העצבים) והן במכונות, וטען ששני התחומים כפופים לאותם עקרונות מתמטיים-פורמליים.
וינר, דארטמות' וה"בינה המלאכותית"
כשג'ון מקארתי ושותפיו ניסחו ב-1955 את ההצעה לוועידת דארטמות', הם בחרו במכוון בשם "בינה מלאכותית" ולא ב"קיברנטיקה" — בין השאר כדי להימנע מהזדהות-יתר עם וינר, שכבר היה אז דמות בולטת ותקיפה בתחום הקרוב (פירוט נוסף בערך הייעודי לוועידת דארטמות'). קיברנטיקה ובינה מלאכותית צמחו למעשה מאותו רגע אינטלקטואלי שלאחר-המלחמה — ביניהם סדרת "ועידות מייסי" הרב-תחומיות (Macy Conferences, 1946–1953), שבהן וינר היה דמות מרכזית — אך נפרדו למסלולים מוסדיים שונים אחרי דארטמות'. ב-1950 פרסם וינר גם את "The Human Use of Human Beings", ספר שהרחיב את רעיונות הקיברנטיקה להשלכות חברתיות ואתיות של אוטומציה — טקסט מוקדם מאוד בשאלות שמזוהות היום עם אתיקת-AI.
פרסים ומורשת
זכה בפרס בושה (Bôcher Memorial Prize) של האיגוד האמריקאי למתמטיקה ב-1933, ובמדליית המדע הלאומית האמריקאית ב-1963, שהוענקה לו אישית בידי הנשיא לינדון ג'ונסון בינואר 1964. נפטר ב-18 במרץ 1964 בשטוקהולם שבשוודיה, מהתקף-לב, בגיל 69. ספרו האחרון, "God & Golem, Inc." (1964), שעסק בשאלות מוסריות סביב מכונות ש"לומדות" ו"משתכפלות", זיכה אותו בפרס הספר הלאומי האמריקאי (National Book Award) אחרי מותו, ב-1965.