Nuance Communications, שמטהּ היה בברלינגטון שבמסצ'וסטס, היא אחת החברות הוותיקות ביותר בקטגוריה הזו — ותולדותיה הן למעשה תולדות זיהוי-הדיבור המסחרי. שורשיה מגיעים לשתי מסורות נפרדות: מצד אחד החברה שהקים ריי קורצווייל ב-1974, שפיתחה את מערכת זיהוי-התווים הראשונה שקראה כל גופן ונמכרה ל-Xerox ב-1980; ומצד שני מחקר זיהוי-הדיבור שנעשה במכון SRI. הישות המשפטית הנוכחית נוסדה ב-1992 בשם Visioneer, הפכה ל-ScanSoft, ומיזגה לתוכה ב-2005 את המתחרה שנשאה את השם Nuance — ואימצה אותו.
המוצרים שלה היו בשימוש יומיומי הרבה לפני שהמונח "בינה מלאכותית" נכנס לשיח הציבורי. כבר ב-1996 השתמש בית ההשקעות Charles Schwab בטכנולוגיה שלה כדי לאפשר ללקוחות לקבל שערי מניות בטלפון, וב-1997 נבנתה עבור UPS מערכת הדו-שיח הקולי המסחרית הראשונה בקנה-מידה גדול. משפחת Dragon, שהגיעה אליה דרך רכישת נכסי Lernout & Hauspie ב-2001, הפכה לתקן בהכתבה ממוחשבת.
התחום שבו התמקדה בשנותיה האחרונות הוא תיעוד רפואי: מערכות שמאזינות לשיחת הרופא עם המטופל וממלאות מהן את הרשומה הרפואית, במקום שהרופא יקליד אותה בעצמו.
באפריל 2021 הודיעה מיקרוסופט על רכישתה בעסקת מזומן של 19.7 מיליארד דולר, כולל חוב — 56 דולר למניה — והעסקה הושלמה במרץ 2022. באותה עת זו הייתה הרכישה השנייה בגודלה בתולדות מיקרוסופט. Nuance העסיקה אז יותר מ-6,500 עובדים.
הרכישה מסבירה חלק ניכר מהאסטרטגיה של מיקרוסופט בבריאות: היא לא קנתה מודל, אלא נוכחות. מוצרי Nuance כבר היו מותקנים ברוב בתי החולים הגדולים בארצות-הברית, והדרך המהירה ביותר להכניס לשם יכולות של מודלי שפה חדשים הייתה לרכוש את מי שכבר נמצא בפנים. זו גם התזכורת המועילה ביותר שהחברה הזו מספקת: זיהוי דיבור אינו טכנולוגיה חדשה שנולדה עם מודלי השפה, אלא תחום מסחרי בן עשרות שנים, שמודלי השפה שיפרו — ולא המציאו.