מה זה בעצם הצפנה א-סימטרית: מפתח-ציבורי מול מפתח-פרטי
RSA הוא אלגוריתם-הצפנה א-סימטרי (Asymmetric Encryption): בניגוד להצפנה סימטרית, שבה שני הצדדים חייבים לשתף מראש מפתח סודי זהה, RSA משתמש בזוג-מפתחות שונה — מפתח-ציבורי שאפשר להפיץ בחופשיות, ומפתח-פרטי שנשאר סודי אצל הבעלים בלבד. הביטחון של השיטה מבוסס על קושי מתמטי אחד: קל מאוד להכפיל שני מספרים ראשוניים גדולים זה בזה, אך קשה מאוד-מאוד לפרק בחזרה את המכפלה לגורמים המקוריים שלה.
1977, MIT: ריבסט, שמיר ואדלמן, ותובנת-ליל-הסדר
האלגוריתם נקרא על-שם שלושת ממציאיו — רון ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן — שפיתחו אותו יחד ב-MIT ב-1977, אחרי כשנה של ניסיונות שלא צלחו. לפי התיעוד ההיסטורי, ריבסט קיבל את התובנה המכרעת בליל-פסח באפריל 1977, ופיתח את רוב הניסוח המתמטי הראשוני של השיטה עד הבוקר שאחריו.
מהחידה ב-Scientific American למאמר המדעי הפורמלי, 1977-1978
השיטה פורסמה לראשונה לציבור הרחב במדור-החידות של המגזין Scientific American באוגוסט 1977, עוד לפני הגשת בקשת-הפטנט הרשמית. המאמר המדעי הפורמלי והמלא, "A Method for Obtaining Digital Signatures and Public-Key Cryptosystems", התפרסם בכתב-העת המדעי Communications of the ACM בפברואר 1978, ומאז נחשב לאחד המאמרים המצוטטים ביותר בתולדות מדעי-המחשב.
התגלית החסויה שקדמה: קליפורד קוקס וה-GCHQ הבריטי, 1973
מוקדם יותר, ב-1973, המתמטיקאי הבריטי קליפורד קוקס תיאר שיטה דומה-במהותה במסמך פנימי-מסווג של סוכנות-הביון הבריטית GCHQ. העבודה נותרה חסויה לחלוטין ולא פורסמה עד 1997, ולכן לא השפיעה כלל על הפיתוח העצמאי של ריבסט, שמיר ואדלמן — מקרה נדיר של גילוי מדעי כפול, שבו הגרסה הסודית קדמה בכמה שנים לגרסה הפומבית.
פטנט, מסחור ושחרור לנחלת-הכלל: 1983–2000
ל-RSA נרשם פטנט אמריקאי (מספר 4,405,829) שהוענק ב-20 בספטמבר 1983 ובבעלות MIT. חברת RSA Security, שהוקמה למסחור הטכנולוגיה, שחררה מרצונה את האלגוריתם לנחלת-הכלל ב-6 בספטמבר 2000 — כשבועיים בלבד לפני מועד-הפקיעה הטבעי של הפטנט ממילא.
RSA היום: HTTPS, חתימות דיגיטליות, ואיום המחשוב הקוונטי
RSA עומד עד היום בבסיס תשתיות-אבטחה קריטיות: תעודות-אתרים דיגיטליות (HTTPS), חתימות דיגיטליות, ואימות-זהות מאובטח ברשת. גודל-המפתח הנדרש גדל עם הזמן — מ-512 סיביות בשנות ה-90 לכ-2048 או 4096 סיביות כיום. איום עתידי הוא אלגוריתם שור (Shor's Algorithm) למחשוב-קוונטי, שאם יבוצע על מחשב-קוונטי גדול-מספיק יוכל לפרק מפתחות-RSA — סיבה מרכזית למחקר הפעיל היום בקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית.