טנסנט נוסדה ב-7 בנובמבר 1998 בשנז'ן בידי חמישה שותפים בראשות מא הואטנג, המוכר בשם פוני מא. היא מפעילה את QQ ואת WeChat — אפליקציית-המסרים שהפכה לתשתית היומיומית של מאות מיליוני סינים, וכוללת בתוכה תשלומים, שירותים ממשלתיים ומסחר — והיא החברה הגדולה בעולם בתחום משחקי-הווידאו לפי היקף החזקותיה. ב-2018 הייתה חברת-הטכנולוגיה האסייתית הראשונה ששוויה חצה חצי טריליון דולר; הכנסותיה ב-2024 עמדו על כ-660 מיליארד יואן, כ-92 מיליארד דולר. היא מחזיקה נתחים ביותר מ-600 חברות, ובהן גם מעבדת המודלים הסינית Zhipu AI, ובדרך כלל מאפשרת לחברות שבפורטפוליו שלה לפעול באופן עצמאי לגמרי.
משפחת מודלי הבינה המלאכותית שלה נקראת Hunyuan והוצגה לראשונה בספטמבר 2023, בתחילה לשימוש ארגוני. מאז התרחבה לכמה כיוונים: Hunyuan3D מייצר מודלים תלת-ממדיים מתיאור טקסטואלי — יכולת שמובנת מאליה בחברה שעיקר עסקיה במשחקים — ובמרץ 2025 יצא Hunyuan T1, מודל-היסק הבנוי על שילוב של ארכיטקטורת טרנספורמר עם ארכיטקטורת Mamba. ביולי 2026 שוחרר המודל Hy3 במשקלים פתוחים תחת רישיון Apache, צעד שממקם את טנסנט בקבוצת החברות הסיניות שבחרו בפתיחוּת כאסטרטגיה תחרותית מול המודלים הסגורים האמריקאיים.
נקודה שממחישה את מקומה: בדצמבר 2024 דווח שאפל ניהלה מגעים עם טנסנט ועם ByteDance על שילוב המודלים שלהן במכשירי iPhone הנמכרים בסין. הרגולציה הסינית אינה מאפשרת להריץ שם מודלים מערביים, ולכן חברה זרה שרוצה למכור מכשיר עם יכולות AI בסין חייבת שותף מקומי. גם ההפך נכון: מודל סיני שמנסה להגיע למשתמשים מערביים נתקל בחשדנות רגולטורית משלו.
נכון ל-2026 טנסנט אינה מתחרה על הכותרת "המודל החזק בעולם", אלא על שילוב בינה מלאכותית בתוך פלטפורמות שכבר משמשות מיליארדי אנשים — אסטרטגיה הדומה לזו של גוגל ומיקרוסופט הרבה יותר מאשר לזו של מעבדות-מודלים ייעודיות.