ילדות ולמידה-עצמית
וולטר האארי פיטס הבן נולד ב-23 באפריל 1923 בדטרויט, מישיגן, למשפחה ענייה. הוא היה לומד-עצמי מוחלט: רכש לבדו שליטה בלוגיקה, במתמטיקה וביוונית וברומית עתיקה. לפי הסיפור המוכר על נעוריו, בגיל 12 הסתגר במשך שלושה ימים בספרייה כדי לקרוא את "Principia Mathematica" של ראסל ווייטהד — ויצא ממנה, לדבריו, עם תובנה שהלוגיקה שולטת ביקום. בגיל 15 עזב את ביתו ונסע לשיקגו כדי לשמוע את הרצאותיו של ברטראנד ראסל, בלי להירשם רשמית לאוניברסיטה.
קרנאפ, לטווין ומקאלוק
בשיקגו למד פיטס, ללא רישום פורמלי, אצל הלוגיקן רודולף קרנאפ, שהעסיק אותו בעבודות-זוטא לאחר שהתרשם מהערות שפיטס כתב על אחד מספריו — פיטס באותה עת היה למעשה חסר-בית וחסר-הכנסה. ב-1938 הכיר את ג'רום לטווין, שיהפוך לשותפו לאורך החיים. ב-1941 עבר וורן מקאלוק לשיקגו, ובתחילת 1942 הזמין את פיטס ולטווין חסרי-הבית לגור עם משפחתו. הערבים המשותפים של מקאלוק ופיטס — שאלה אחת ששבה אותם היא האם מערכת-העצבים פועלת כמכונת-חישוב אוניברסלית — הובילו ישירות למאמר המשותף.
התרומה למאמר 1943
במאמר "A Logical Calculus of the Ideas Immanent in Nervous Activity" (1943, Bulletin of Mathematical Biophysics, כרך 5, עמ' 115–133) תרם פיטס את המנגנון המתמטי הפורמלי: הוכחה שרשת של נוירונים בינאריים-סְפִּיים, מהסוג שמקאלוק תיאר מנקודת-מבט נוירופיזיולוגית, יכולה לממש כל פונקציה שניתן לבטא בחשבון-הפסוקים, ולמעשה כל חישוב שמכונת-טיורינג יכולה לבצע. השילוב הזה — מסגרת ביולוגית של מקאלוק ומכשור לוגי-פורמלי של פיטס, שהיה אז בן 20 בלבד — הוא שהפך את "נוירון מקאלוק-פיטס" למודל המתמטי הראשון של נוירון מלאכותי, ונקודת-המוצא של תורת רשתות-הנוירונים כולה.
MIT ונורברט וינר
ב-1943 חיבר לטווין בין פיטס לנורברט וינר ב-MIT, ופיטס עבר לבוסטון. הוא היה סטודנט בלתי-רשמי בהנחיית וינר בין 1943 ל-1952, נרשם רשמית ללימודי פיזיקה (1943–1944) ולאחר מכן להנדסת-חשמל (1956–1958), ונחשב לאחת הדמויות המרכזיות במעגל הראשוני של הקיברנטיקה. עמיתו ג'רום לטווין תיאר אותו כך: "היה, ללא צל של ספק, הגאון של הקבוצה שלנו".
משבר ומוות
ב-1952 ניתק וינר בפתאומיות את הקשר עם פיטס ומקאלוק, על רקע סכסוך אישי, ופיטס הלך והתבודד. לאחר שמאמר משותף מ-1959 ערער על חלק מהיסודות התיאורטיים שעליהם עבד, שרף פיטס את עבודת-הדוקטורט הבלתי-גמורה שלו על רשתות-נוירונים הסתברותיות, ומאז כמעט לא פרסם. הוא מעולם לא נישא, סירב לכל תואר-כבוד ולתפקידי-סמכות, וסירב אף לחתום את שמו בפומבי. פיטס נפטר ב-14 במאי 1969 בקיימברידג', מסצ'וסטס, בגיל 46, מדימום בוורידי-הוושט על רקע שחמת וכרוניקה של אלכוהוליזם.