אשף עוץ (Wizard of Oz) הוא שיטת מחקר שבה משתתף מתנהל מול מכונה שנראית לו אוטונומית, בעוד אדם נסתר מפעיל אותה בפועל, כדי לבחון תגובות עוד לפני שהאוטונומיה קיימת. זה ההבדל מהפעלה מרחוק, שבה המפעיל האנושי גלוי; כאן אי-הידיעה היא לרוב מהות העניין, משום שמשתתף שיודע כי מולו אדם מתנהג אחרת.
את השם טבע ג'ון קלי בסביבות 1980, בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, כשישב מאחורי וילון-האפלה והקליד בעצמו את מה שהמערכת אמורה הייתה להבין. המקור הספרותי הוא ספרו של ל' פרנק באום מ-1900, המוכר בעברית כ"הקוסם מארץ עוץ", שבו אדם רגיל מסתתר מאחורי וילון ומעמיד פני קוסם רב-עוצמה. כבר בשימוש הראשון הוחלפה ההתערבות האנושית בקוד בהדרגה, עד שהנסיין יכול היה רק לצפות. טכניקה דומה, בשם נסיין-בתוך-הלולאה (Experimenter-in-the-Loop), שימשה באותה מעבדה כבר ב-1975.
בחקר אינטראקציית אדם-רובוט השיטה נפוצה במיוחד. סקירה שיטתית של לורל ריק מ-2012 בחנה 54 ניסויים כאלה שפורסמו בבמות המרכזיות של התחום בין 2001 ל-2011. השימוש הנפוץ ביותר היה בעיבוד מילולי (72.2%), ואחריו עיבוד לא-מילולי (48.1%); האשף עשוי לשלוט בתנועה, בניווט, בדיבור או במחוות, בכל דרגה שבין אוטונומיה מלאה לשליטה אנושית מלאה. כדי שהסימולציה תשכנע, מקובל להצר את התרחיש שבו פועל המשתתף.
הביקורת על השיטה נשמעת מכמה כיוונים. באותה סקירה מובאת הטענה שרובוט שאדם מפעיל משמש בעצם כמתווך לאדם אחר ולא כשותף עצמאי לאינטראקציה, ולצידה שההישענות עליה מקשה לבנות רובוטים שמתאוששים משגיאות לבד. רק מיעוט מן המחקרים דיווח על מדידת שגיאות האשף (3.7%) או אימונו מראש (5.4%). יש כאן גם שאלה אתית: ב-2010 קבעה בבריטניה סוכנות-המחקר EPSRC בכללי-אתיקה לרובוטים שתבונת הרובוט מלאכותית, ושיש להבטיח למשתמשים דרך "להרים את הווילון" — מטבע-הלשון של הקוסם מארץ עוץ עצמו. ראוי להבדיל בין אשף עוץ למסימולציה-למציאות, שעוסקת בפער בין אימון לעולם הפיזי ולא בין הדגמה למוצר.