1970: מעבדת-מחקר עם חופש-פעולה נדיר
זירוקס פארק (Xerox Palo Alto Research Center) נפתחה ב-1970 בפאלו אלטו, קליפורניה, כזרוע-מו״פ של חברת-הצילום-והדפוס זירוקס. תחת ניהולו של ג׳ורג׳ פייק, גייסה המעבדה מדענים ומהנדסים מהשורה הראשונה וקיבלה חופש-פעולה נדיר לחקור טכנולוגיות עתידיות רחוקות מעסק-הליבה הפוטוקופי של זירוקס — בסביבת-עבודה שהושפעה מתרבות-ההיפים של קליפורניה בשנות ה-70, רחוקה מאוד מהמטה הארגוני של זירוקס בקונטיקט.
1973: הכפלת-המצאה בתוך מעבדה אחת
שנת 1973 הולידה בתוך פארק שתי המצאות שעיצבו את המחשוב המודרני: רשת-האיתרנט של רוברט מטקלף ודיוויד בוגס, ועל גבי מחשב Alto — הגרסה הראשונה של הממשק-הגרפי (GUI) שפיתחו אלן קיי ועמיתיו, בעל חלונות, סמלים ומצביע. עד 1979 היו כ-1,000 מחשבי Alto מחוברים ברשת-איתרנט בתוך זירוקס עצמה, ועוד כ-500 נוספים באוניברסיטאות ומשרדי-ממשלה משתפי-פעולה — אך זירוקס מעולם לא תכננה למכור את ה-Alto כמוצר מסחרי.
לא ה-Star הראשון: PERQ הקדים אותו ב-1979
בניגוד לתפיסה רווחת, ה-Xerox Star מ-1981 לא היה המחשב המסחרי הראשון עם ממשק-גרפי: שנתיים קודם לכן, ב-1979, יצא לשוק ה-PERQ של Three Rivers Computer Corporation — מחשב שנשען אף הוא על מחקר-Alto של פארק. ה-Star נחשב בכל זאת לציון-דרך מכונן בזכות הגרסה המלוטשת והמסחרית-לגמרי שלו של פילוסופיית ה-WIMP (חלונות, סמלים, תפריטים, התקן-הצבעה) — שיצאה לשוק במחיר-פתיחה של כ-16,595 דולר ליחידה, יקר מדי כדי לחדור לשוק הרחב; נמכרו ממנה בסך-הכול כ-25,000 יחידות.
דצמבר 1979: הביקור שהוליד את המקינטוש
ב-1979 רכשה זירוקס נתח-מניות קטן באפל תמורת גישה לטכנולוגיית פארק. באותו דצמבר ביקרו סטיב ג׳ובס ומהנדסי אפל בפארק וצפו בממשק-הגרפי על גבי ה-Alto. לפי ראיון מ-1996, ג׳ובס תיאר את הרגע: 'חשבתי שזה הדבר הכי טוב שראיתי בחיי'. מהנדסי אפל פיתחו את הממשק של הלייזה מחדש, לא העתיקו אותו ישירות — אך הביקור השפיע ישירות על הלייזה ועל המקינטוש של 1984, שהביא סוף-סוף את הממשק-הגרפי להמונים.
מחלקה, אז חברת-בת, אז תרומה למוסד-מחקר
מבנה-הבעלות של פארק השתנה פעמיים: ב-2002 הפכה אותה זירוקס מחטיבה-פנימית לחברת-בת עצמאית ורשומה בנפרד, שהציעה גם שירותי-מחקר בשכר ללקוחות חיצוניים. ב-24 באפריל 2023 הודיעה זירוקס רשמית שהיא תורמת את פארק, על עובדיה, לארגון-המחקר-ללא-מטרות-רווח SRI International — כדי להתמקד בעסקי-הדפוס וה-IT שלה, ולאפשר לפארק להמשיך את המחקר כחלק ממוסד-מחקר עצמאי. מאז 2023 פארק אינה חברה במובן הרגיל, אלא זרוע-מחקר בתוך SRI.
מורשת שהתפזרה הרבה מעבר לזירוקס
רבים ממפתחי-הטכנולוגיות של פארק עזבו בהמשך לחברות אחרות ותרמו למורשת שהתפשטה הרבה מעבר לזירוקס עצמה: צ׳ארלס סימוני, ממפתחי הממשק ב-Bravo, עבר למיקרוסופט ובנה שם את הגרסה הראשונה של Word; לארי טסלר, ממפתחי הממשק ב-Gypsy, עבר לאפל. איתרנט הפכה לתקן-רשת דה-פקטו עולמי, ו-Interpress, שפת-התיאור של פארק למדפסות-לייזר, היה הבסיס ל-PostScript של Adobe.