גל הביקורת הרגולטורית על שותפויות ענקיות-הטק וסטארטאפי-AI (AI Antitrust Scrutiny Wave)

החקירה: ה-FTC פותח ב-2024 בשלוש שותפויות-ענק

ב-25 בינואר 2024 שיגר ה-Federal Trade Commission האמריקאי (FTC) צווי-חקירה מכוח סעיף 6(b) לחוק-הרשות — כלי שמאפשר לרשות לחקור מבנה-שוק גם בלי חשד לעבירה קונקרטית — המחייבים חמש חברות למסור מידע מפורט: מיקרוסופט ו-OpenAI, אמזון ו-Anthropic, וגוגל (Alphabet) ו-Anthropic. הצווים כיוונו לשלוש השקעות-ענק שנחתמו בשנים שקדמו לחקירה: 13 מיליארד דולר של מיקרוסופט ב-OpenAI, 4 מיליארד דולר של אמזון ב-Anthropic, ו-2 מיליארד דולר של גוגל ב-Anthropic — יחד, מעל 19 מיליארד דולר שהוזרמו משלוש מענקיות-הענן הגדולות בעולם לשני מפתחי-מודלי-השפה המובילים מחוצה להן, בתוך פרק-זמן קצר יחסית.

למה זה מדאיג את רשות-התחרות: לא רק כסף

ה-FTC לא בדק את גובה-ההשקעה כשלעצמו, אלא את מבנה-השותפויות שמאחוריה: זכויות-ייעוץ, זכויות-שליטה וזכויות-בלעדיות שספקי-הענן העניקו לעצמם מול השותפים שהם השקיעו בהם, במידות משתנות מעסקה לעסקה. החשש המרכזי, כפי שנוסח על-ידי הרשות עצמה: שהשותפויות עלולות להשפיע על גישה למשאבים קריטיים — בעיקר כוח-חישוב וכוח-אדם הנדסי — ולהעלות את עלות-המעבר של מפתח-ה-AI לספק-ענן מתחרה, גם בלי שהושלמה רכישה פורמלית כלשהי. הדגש היה מפורש: הרשות רצתה להעמיק את הבנתה-הפנימית של היחסים האלה, לא רק לתעד את גדלם הכספי. דו"ח 2025 אף ניסח את שלוש הזכויות שהעניקו-לעצמן ספקיות-הענן במפורש כשלוש קטגוריות נפרדות: זכויות-ייעוץ (consultation), זכויות-שליטה (control) וזכויות-בלעדיות (exclusivity) — כל שותפות קיבלה שילוב שונה של השלוש, ולא בהכרח את כולן במלואן.

דו"ח 2025: אזהרה מ'רכישה מלאה עתידית'

בינואר 2025 פרסם צוות-ה-FTC דו"ח-מסכם (בגרסה מוצנעת חלקית שהונגשה לציבור) המבוסס על מידע שנאסף עד ספטמבר 2024 ומידע פומבי עד ינואר 2025 עצמו. הדו"ח בחן ספציפית את השותפויות שבין שלוש ספקיות-הענן הגדולות — Alphabet, Amazon ו-Microsoft — לבין שני המפתחים הבולטים ביותר בתחום ה-AI היוצר, Anthropic ו-OpenAI. הוא ציין כי השותפויות הנבחנות מקנות לענקיות-הענן זכויות-שליטה ובלעדיות מסוימות ביחס לשותפי-ה-AI שלהן, והזהיר כי מפתחי-AI עלולים להירכש במלואם בעתיד על-ידי ענקיות-הענן ששיתפו איתם פעולה כיום — מעבר משיתוף-פעולה לרכישה גמורה, גם אם טרם קרה בפועל. באותה הזדמנות ציין ה-FTC כי מטרת המחקר הייתה "לבנות הבנה-פנימית טובה יותר" של הקשרים האלה ושל השפעתם על הנוף-התחרותי, ולא בהכרח לפתוח מיד בהליך-אכיפה פורמלי נגד מי מהצדדים.

לא מקרה בודד: תבנית שחוזרת על עצמה

מה שהופך את התופעה למגמה ולא לחקירה חד-פעמית הוא שהיא נגעה בו-זמנית לשלוש זוגות-שותפים שונים לחלוטין — מיקרוסופט/OpenAI, אמזון/Anthropic וגוגל/Anthropic — כל אחד עם מבנה-עסקה שונה, אך כולם נבדקו תחת אותה מסגרת-חוקית ואותו חשש בדיוק: שריכוזיות-ההון והתשתית בענף ה-AI עוברת דרך כמה שחקנים ספורים בלבד, לא דרך שוק תחרותי-פתוח שבו כל סטארטאפ יכול לגייס ממקורות מגוונים.

מה קרה בפועל אחרי הדו"ח

הדו"ח עצמו לא הטיל סנקציה ולא חייב לפרק שותפות כלשהי — הוא שימש כלי-הבנה פנימי לרשות ובסיס-ראיות אפשרי לפעולת-אכיפה עתידית, לא צו מיידי. ה-FTC המשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות בשותפויות הללו גם לאחר פרסום הדו"ח, כחלק ממגמה רחבה יותר של רשויות-תחרות ברחבי-העולם שבוחנות אם שותפויות-השקעה בין ענקיות-טק לסטארטאפי-AI הן דרך לעקוף ביקורת-מיזוגים רגילה — כלומר, לרכוש שליטה בפועל בלי לעבור את תהליך-האישור הפורמלי שרכישה מלאה הייתה מחייבת. עצם העובדה שהדו"ח פורסם בגרסה מוצנעת חלקית (redacted) לציבור, ולא נשאר מסמך-פנים סודי, מעידה שה-FTC ביקש ליצור שקיפות ציבורית סביב הממצאים — צעד שמאפשר לרשויות-תחרות אחרות, ולעיתונות, לבחון את הטיעונים בעצמם.

למה זה נוגע לישראלי הממוצע

החקירה נוגעת ישירות לשאלה אם שוק-הבינה-המלאכותית שממנו כל צרכן וארגון בישראל שואבים כלים — ChatGPT, Claude, Gemini — נשלט בפועל על-ידי שלוש חברות-ענן בלבד, גם אם באופן לא-רשמי. אם רשויות-התחרות ימצאו שהשותפויות מהוות למעשה רכישה מוסווית, זה עשוי לשנות מי קובע מחיר, גישה וכללי-שימוש במודלי-ה-AI המובילים בעולם — לא רק בארה"ב, אלא גם בשירותים המבוססים עליהם שנצרכים בישראל דרך API וממשקי-ענן.