Astera Labs הוקמה בנובמבר 2017 בסנטה-קלרה בידי שלושה מהנדסים מ-Texas Instruments — ג'יטנדרה מוהאן, סנג'יי גג'נדרה וקייסי מוריסון — שזיהו פער: המעבדים במרכזי-הנתונים נעשים מהירים יותר משנה לשנה, בעוד החיבורים ביניהם אינם מדביקים את הקצב — פער שמכונה בתעשייה צוואר-בקבוק הקישוריות. הם התפטרו והקימו את החברה במוסך של אחד מהם, בלי מפעל משלה — הייצור נעשה בקבלנות אצל TSMC.
המוצרים שלה הם התשתית הפנימית של מדף-שרתים ל-AI. Aries הם רכיבי שחזור-אות שמאריכים את הטווח של קישורי PCI Express באשכולות גדולים ומשפרים את איכות האות; Scorpio הם מתגים המנתבים תעבורה בין מאיצים; Taurus הם רכיבי כבל לתקשורת Ethernet מהירה על נחושת; ו-Leo הם בקרי זיכרון בתקן CXL, שמאפשרים להרחיב ולשתף זיכרון בין מכונות — יכולת חשובה במיוחד לעומסים שצורכים זיכרון רב. אף אחד מהמוצרים האלה אינו מבצע חישוב-AI בעצמו; כולם קיימים כדי שהמאיצים לא יבזבזו זמן בהמתנה לנתונים. מתחרותיה העיקריות הן Broadcom, מארוול טכנולוגיות, Microchip ו-Rambus.
החברה הונפקה בנאסד״ק ב-2024, והכנסותיה ב-2025 הגיעו לכ-852 מיליון דולר עם כ-750 עובדים בלבד. הסיכון המרכזי בעסק שלה הוא ריכוזיות הלקוחות: באותה שנה כ-70% מהכנסותיה הגיעו משירותי הענן של אמזון לבדם, ו-86% משלושת לקוחותיה הגדולים ביחד. במקביל היא מרחיבה מרכזי-תכנון בקנדה, בטייוואן ובהודו, ובינואר 2026 רכשה את חברת האופטיקה aiXscale Photonics, וכן נכללה במדד נאסד״ק 100.
נכון ל-2026 יש לה גם נוכחות ישראלית חדשה: בפברואר 2026 פתחה מרכז-תכנון בתל אביב ומשרדים ברמת גן ובחיפה, ושילמה כ-70 מיליון דולר על שיתוף-פעולה עם חברת Pliops הישראלית, שבמסגרתו עברו אליה 60 מעובדיה. הסיפור שלה ממחיש נקודה שקל לפספס בדיון הציבורי על בינה מלאכותית: החלק היקר והקשה בחוות-שרתים אינו רק המאיצים עצמם, אלא גם הצנרת שמחברת ביניהם — וככל שהאשכולות גדלים, החלק הזה הופך לגורם שמגביל את הביצועים בפועל.