AI לפרילנסרים בשיווק ותוכן: לעבוד בשביל לקוחות בלי לחשוף, בלי להטעות ובלי להבטיח זכויות שאין לכם

ממה להיזהר

• לקריאתנו, סעיף 35(א) נותן לכם את הבעלות רק אם יש ״יוצר״. אם התוצר נוצר כמעט כולו בידי AI, לא מצאנו פסק דין ישראלי שקובע שיש בו זכות יוצרים בכלל, וחוות הדעת של משרד המשפטים מציינת שהשאלה הזו חורגת מגבולותיה. אל תכתבו ״זכויות יוצרים מלאות ובלעדיות״ כאילו הן מובטחות.
• תנאי OpenAI אומרים במפורש שהתוצר ״may not be unique״, ושהעברת הזכויות לא חלה על תוצרים של משתמשים אחרים. לוגו או סלוגן שנוצרו ב-AI עלולים להיות דומים למשהו שכבר קיים. בדקו לפני שהלקוח רושם אותם כסימן מסחר.
• סעיף 37(ג) דורש מסמך בכתב להעברת זכות יוצרים או לרישיון ייחודי. ביצירה מוזמנת, סעיף 35(א) מאפשר גם הסכמה ״במשתמע״ שהבעלות תהיה של המזמין, ואז מחלוקת תוכרע בדיעבד לפי הנסיבות. כדי לא להגיע לשם, כתבו בהסכם מה עובר ללקוח.

איך מתחילים

1. רשמו את הכלים שאתם משתמשים בהם בפועל (כתיבה, תמונות, וידאו, קריינות), ולכל אחד את סוג החשבון ואם האימון בו כבוי.
2. פתחו שיחה חדשה והריצו את הפרומפט. הוא מחזיר טיוטת סעיף בארבעה חלקים: גילוי השימוש ב-AI, סודיות, בעלות ורישיון, ואחריות לבדיקה.
3. השוו את חלק הבעלות לתנאי השימוש של הכלים שלכם (למשל, תנאי OpenAI קובעים שאתם הבעלים של התוצר ״to the extent permitted by applicable law״, ומעבירים לכם את זכויותיהם בו ״if any״), והעבירו את הטיוטה לעורך דין לפני שהיא נכנסת להסכם.

פרומפט להעתקה

אני [קופירייטר/ית / מנהל/ת סושיאל / יוצר/ת תוכן] פרילנסר/ית בישראל. נסח טיוטת סעיף להסכם עם לקוח, בעברית פשוטה, בארבעה חלקים:
1. גילוי: אני משתמש/ת בכלי AI [שמות הכלים] לטיוטות, רעיונות ו[תמונות/וידאו]. כל תוצר נבדק ונערך על ידי לפני מסירה.
2. סודיות: חומר של הלקוח נכנס רק לכלים שבהם האימון על השיחות כבוי. [פרטים שלעולם לא נכנסים: למשל רשימות לקוחות, נתונים אישיים]. 
3. בעלות: מה אני מעביר/ה ללקוח בסיום [העברת זכויות / רישיון ייחודי / רישיון שימוש] ובאילו תנאים. כלול משפט שאומר שאין ודאות משפטית בישראל לגבי זכות יוצרים בתוצר שנוצר בידי AI בלבד, ושתוצר כזה עשוי להיות דומה לתוצרים שקיבלו משתמשים אחרים.
4. אחריות: הלקוח מאשר כל טענה עובדתית לפני פרסום ומספק לה אסמכתה.
סמן [להשלמה] בכל מקום שדורש החלטה שלי. אל תמציא סעיפי חוק, ואל תכתוב שהסעיף ״עומד בדרישות החוק״.

ממה להיזהר

• זיכרון השיחות וההוראות הכלליות (Custom instructions) לא מופרדים לפי לקוח. לפי OpenAI, בפרויקט עם זיכרון ברירת מחדל (בכל המסלולים חוץ מ-Enterprise ו-Edu, כולל Business) שיחות יכולות להיעזר בשיחות מחוץ לפרויקט ובפרויקטים אחרים, והזיכרונות השמורים שלכם פעילים גם בו. בפרויקט עם Project-only memory זה לא קורה. פרטים של לקוח נכנסים רק לפרויקט שלו, לא להוראות הכלליות.
• קישור ״שיתוף״ לשיחה חושף את כל תוכן השיחה למי שמקבל אותו. אל תשלחו ללקוח קישור לשיחה שיש בה חומר של לקוח אחר. העתיקו את הטקסט עצמו.
• סודיות כלפי הלקוח היא התחייבות שלכם בהסכם. לא מצאנו חוק שמסדיר אותה במיוחד לפרילנסרים בשיווק, ולכן מה שכתוב בהסכם הוא מה שמחייב.

איך מתחילים

1. כבו את האימון לפני שמעלים משהו. ב-ChatGPT: Settings ← Data controls ← Improve the model for everyone. בקלוד: Model Improvement בהגדרות הפרטיות. בחשבון ChatGPT Business, לפי OpenAI, אין אימון על המידע כברירת מחדל.
2. ב-ChatGPT: New project, בשם הלקוח, ובהגדרת הזיכרון בחרו Project-only memory (אפשר לשנות גם אחר כך: ••• ← Project settings ← Memory). בזיכרון ברירת המחדל, שיחות בפרויקט יכולות להיעזר בשיחות מחוץ לו ובפרויקטים אחרים, ולהפך. דרך ••• ← Project settings כתבו הוראות קבועות: קהל, טון, מילים אסורות, ״כל טענה עובדתית מסומנת [לאישור הלקוח]״. העלו רק קבצים שהלקוח אישר: מסמך מותג, דוגמאות שפורסמו, בריף.
3. אל תשתפו פרויקט של לקוח עם אדם שעובד גם בשביל לקוח מתחרה. כשהעבודה מסתיימת, מחקו את הקבצים מהפרויקט (בפרויקט משותף, מחיקה מסירה את הקובץ לכולם).

הוראות קבועות — מדביקים פעם אחת בהגדרות הכלי

אתה עוזר כתיבה בפרויקט של הלקוח [שם הלקוח או קוד פנימי]. כללים לכל שיחה בפרויקט:
1. קהל היעד: [תיאור]. טון: [3 תכונות]. פנייה: [אתם/את/אתה].
2. מילים וביטויים אסורים: [רשימה].
3. אל תכתוב שום טענה עובדתית (מחיר, מספר, ״הכי״, תוצאה, אישור או תקן) שלא מופיעה בקבצי הפרויקט. אם טענה נחוצה, כתוב [לאישור הלקוח: ...].
4. אל תשתמש בידע או בניסוחים מלקוחות או מפרויקטים אחרים.
5. בסוף כל טיוטה, הוסף רשימה ״לבדיקה״ של כל טענה שדורשת אסמכתה.

ממה להיזהר

• לקריאתנו, חיקוי של סלוגן, שם או סגנון מזוהה של מתחרה עלול ליצור מצג שמטעה לגבי ״זהות היצרן, היבואן או נותן השירות״ או ״השם או הכינוי המסחרי״, שסעיף 2(א)(6)–(7) לחוק הגנת הצרכן מונה כעניינים מהותיים. והעתקת ניסוחים של מתחרה היא גם שאלה של זכויות יוצרים.
• טקסטים ישנים של הלקוח יכולים לכלול טענות שכבר לא נכונות (מחיר, ״חדש״, ״היחיד בישראל״). מסמך הקול לוקח מהם סגנון, לא עובדות.
• המסמך הוא עבודה שהלקוח משלם עליה. לקריאתנו, בלי הסכם אחר הוא ״יצירה מוזמנת״ לפי סעיף 35(א). קבעו בהסכם (משימה 1) של מי הוא, ואל תשתמשו בו בשביל לקוח אחר.

איך מתחילים

1. אספו 10–20 טקסטים שפורסמו: פוסטים, דף ״אודות״, ניוזלטר, מודעות. מחקו מהם שמות ופרטים של לקוחות קצה (למשל תגובות עם שמות).
2. העלו אותם לפרויקט של הלקוח והריצו את הפרומפט. בקשו שכל כלל יגיע עם ציטוט מהדוגמאות.
3. שלחו את המסמך ללקוח לאישור, ורק אחרי האישור הדביקו אותו להוראות הפרויקט (Project settings).

פרומפט להעתקה

צירפתי [מספר] טקסטים שהלקוח [שם הלקוח] פרסם. נתח אותם והכן מסמך קול מותג בעברית:
1. טון: 3–5 תכונות, ולכל אחת ציטוט מהטקסטים שמדגים אותה.
2. מבנה: אורך משפט טיפוסי, אורך פוסט, שימוש באימוג׳י, פנייה (אתם/את/אתה), סימני קריאה.
3. אוצר מילים: מילים וביטויים שחוזרים; מילים שלא מופיעות אף פעם.
4. ״לא אומרים״: ביטויים שלא מתאימים למותג, לפי מה שעולה מהטקסטים.
5. שלוש דוגמאות ״כן״ ושלוש דוגמאות ״לא״ לאותו משפט.
אל תמציא כללים שאין להם ציטוט תומך. אם משהו לא עולה מהטקסטים, כתוב [לשאול את הלקוח].

ממה להיזהר

• לפי סעיף 7(ב), כשפרסומת מביאה עובדות על תכונות, בדיקות או ״התוצאות הצפויות מהשימוש״, הממונה רשאי לדרוש ראיות. בלי ראיות, ״תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה״. טבלת הטענות היא התיק שלכם.
• לקריאתנו, מי שכתב והעלה את הפוסט יכול להיחשב ״האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו״ (סעיף 7(א)(1)). לא מצאנו פסק דין שקבע זאת לגבי פרילנסר. סעיף 7(ב) מזכיר הגנה למי ש״לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה״. ״הלקוח אמר לי״ בעל פה קשה להוכיח. אסמכתה בתיק היא מה שיתמוך בטענה הזו.
• ״המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר״ הוא עניין מהותי לפי סעיף 2(א)(13). מודל שכותב ״במקום 499 ₪ — רק 299 ₪״ ממציא השוואה, אם הלקוח לא נתן את המחיר הקודם.

איך מתחילים

1. בפרויקט של הלקוח, בקשו לוח תוכן לחודש: נושא, פורמט, ערוץ ותאריך לכל פוסט, לפי מסמך הקול.
2. בקשו טיוטות, עם סימון [לאישור הלקוח] על כל טענה עובדתית, וטבלת טענות בסוף (טענה, איפה היא מופיעה, איזו אסמכתה נדרשת).
3. שלחו ללקוח את טבלת הטענות לפני הטיוטות. פוסט עולה רק כשלכל טענה בו יש אסמכתה בתיק.

פרומפט להעתקה

על בסיס מסמך הקול בפרויקט, הכן ללקוח [שם] לוח תוכן ל[חודש] ב[ערוצים]: [מספר] פוסטים בשבוע. לכל פוסט: תאריך, ערוץ, נושא, פורמט, ומטרה.
אחר כך כתוב טיוטות ל-[מספר] הפוסטים הראשונים.
כללים:
- כל טענה עובדתית (מחיר, הנחה, ״המחיר הרגיל״, מספרים, ״הכי״, ״היחיד״, ״מומלץ על ידי״, תוצאות שימוש, תקן או אישור) מסומנת [לאישור הלקוח].
- אל תמציא נתונים, ציטוטים של לקוחות או המלצות.
- בסוף, טבלה: טענה | פוסט | אסמכתה נדרשת.

ממה להיזהר

• סעיף 7(ג)(1): ״פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה״. לשון הסעיף כללית ולא מוגבלת לכתבה, כך שהיא נוגעת גם לפוסט או לסטורי של משפיען. לגבי ״כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית״ סעיף 7(ג)(2) אומר זאת במפורש. וההגדרה של ״פרסומת״ בסעיף 1 כוללת פרסום שהמפרסם ״קיבל בעדו... תשלום או כל טובת הנאה אחרת״.
• טיוטת ההנחיה של הרשות להגנת הצרכן (5.1.2021, טיוטה להערות הציבור) אומרת: ״אין לכתוב או לפרסם חוות דעת מזויפות״. כשניתנה תמורה (גם מוצר במתנה) צריך לגלות זאת ״בצורה ברורה בסמוך לפרסום חוות הדעת״. ״המלצה״ שה-AI כתב בשם לקוח שלא קיים היא בדיוק חוות דעת מזויפת.
• הטיוטה חלה, לפי לשונה, גם על ״כל מי שמנהל חוות דעת, בין באופן עצמאי ובין עבור עוסק״. זה כולל מנהלי סושיאל שמוחקים או ״מדללים״ ביקורות שליליות בשביל הלקוח.

איך מתחילים

1. קבלו מהלקוח את העובדות, ואם יש המלצות, את ההמלצות המקוריות ואת האישור לפרסם אותן.
2. הריצו את הפרומפט, עם שורת הגילוי שסוכמה ובמיקום שסוכם (בתחילת הטקסט או הסרטון).
3. בדקו שהגילוי נראה בכל מקום שהתוכן מופיע: בפוסט, בסטורי, בקטע שנחתך לרילס ובכותרת. אם גילוי נחתך בעריכה, הוא לא קיים.

פרומפט להעתקה

כתוב [כתבת תדמית / תסריט לסרטון של משפיען / עמוד המלצות] ללקוח [שם], על [מוצר/שירות].
חובה:
- בשורה הראשונה: ״[פרסומת / פרסומת בשיתוף שם המותג]״, כפי שהיא, בלי לשנות.
- השתמש רק בעובדות שלהלן: [עובדות מאושרות].
- אל תכתוב חוויה אישית, ציטוט או המלצה שלא מופיעים כאן. אם צריך המלצה, השאר [המלצה אמיתית מאושרת].
- המלצות שצירפתי: אפשר לקצר ולתקן כתיב, אסור לשנות משמעות או להוסיף שבחים.
המלצות: [טקסט מקורי + שם כפי שהלקוח אישר לפרסם].

ממה להיזהר

• לפי Midjourney, בלי Stealth mode כל תמונה ״can potentially be found on the Explore page״, ויצירות בערוצים ציבוריים בדיסקורד גלויות לאחרים גם כש-Stealth פעיל. ומחיקה לא מסתירה: ״Trashed creations may still be found on the Explore page״. הדמיה של השקה שעוד לא פורסמה עלולה להיחשף שם.
• ״הטיב, המהות, הכמות והסוג״ של המוצר, ו״המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים״ שלו הם עניינים מהותיים לפי סעיף 2(א)(1)–(2). מנה שנראית גדולה יותר, עור חלק יותר או חדר מרוהט שלא קיים עלולים להיות הטעיה, גם אם ה-AI ״רק שיפר״.
• חוות הדעת של משרד המשפטים אומרת שיצירה לא תיחשב לא מפרה ״רק מן הטעם שהיא נוצרה על ידי מערכת מבוססת בינה-מלאכותית״. תמונה שמזכירה מאוד דמות, איור או צילום מוגן תיבדק כמו כל יצירה אחרת.

איך מתחילים

1. ב-Midjourney: הפעילו Stealth mode בהגדרות לפני שמתחילים (או הוסיפו --stealth לפרומפט), ועבדו בדף Create באתר או בהודעה פרטית לבוט, לא בערוץ ציבורי בדיסקורד. ב-ChatGPT: עבדו בפרויקט של הלקוח.
2. צרו רקעים, קומפוזיציות ווריאציות בלי חומר של הלקוח. את המוצר עצמו הכניסו מצילום אמיתי של הלקוח בכלי העיצוב שלכם, אחרי היצירה ולא כהעלאה ל-Midjourney, ובדקו שצבע, גודל ורכיבים לא השתנו.
3. סמנו ״הדמיה״ כשהתמונה מציגה משהו שלא קיים בפועל, ושמרו את הפרומפט ואת קובץ המקור בתיק הלקוח.

פרומפט להעתקה

Create a [advertising banner / social post background] for [product category], [aspect ratio]. Scene: [description]. Style: [style from brand guide]. Leave an empty area at [position] for text. No text in the image. No real people, no logos, no brand names. Photorealistic lighting, [color palette].

(פרומפט באנגלית כי בכלי התמונות זה עדיין עובד טוב יותר. את הכיתוב בעברית הוסיפו אחר כך בכלי עיצוב.)

ממה להיזהר

• סעיף 30א(ב) אוסר לשגר דבר פרסומת בדוא״ל או ב-SMS ״בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב״, בכפוף לחריג של לקוחות קיימים בסעיף 30א(ג) ולפנייה חד-פעמית לבית עסק. בשיגור ביודעין בית המשפט רשאי לפסוק עד 1,000 ₪ לכל הודעה, בלי הוכחת נזק (סעיף 30א(י)).
• לקריאתנו, הודעת וואטסאפ עונה על ההגדרה ״הודעה אלקטרונית״ (״מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט״). לא בדקנו פסיקה בעניין. אל תניחו שוואטסאפ פטור.
• העלאת רשימת לקוחות לצ׳אטבוט כדי ״לפלח״ אותה היא עיבוד מידע אישי. לפי חוק הגנת הפרטיות, גורם חיצוני שמעבד מידע בשביל בעל השליטה במאגר הוא ״מחזיק״, ו״בעל שליטה במאגר מידע ומחזיק במאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע״ (סעיף 17(א)). ותקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מחייבת את הלקוח לקבוע בהסכם איתכם איזה מידע מותר לכם לעבד, לאילו מטרות ובאיזה סוג עיבוד.

איך מתחילים

1. בקשו מהלקוח לתאר את הקהל במילים (למשל ״לקוחות שקנו בשנה האחרונה״), ולא לשלוח קובץ. הרשימה עצמה נשארת במערכת הדיוור של הלקוח ולא נכנסת לצ׳אטבוט.
2. הריצו את הפרומפט. הוא מחזיר ניוזלטר, 3 שורות נושא שכל אחת מתחילה ב״פרסומת״, ו-SMS עם שם המפרסם ודרך לבקש הסרה.
3. לפני שליחה, בדקו מול סעיף 30א(ה): המילה ״פרסומת״ בכותרת הדוא״ל, שם המפרסם, כתובתו ודרכי הקשר, וכתובת תקפה להודעת סירוב. וקבלו מהלקוח אישור בכתב על ההסכמות.

פרומפט להעתקה

כתוב ללקוח [שם] ניוזלטר על [נושא/מבצע], לפי מסמך הקול בפרויקט, ל[תיאור הקהל במילים, בלי פרטים אישיים].
החזר:
1. שלוש שורות נושא. כל אחת מתחילה במילה ״פרסומת״.
2. גוף הניוזלטר, עד [מספר] מילים. בתחתית: שם העסק [שם], כתובת [כתובת], דרכי קשר [פרטים], ומשפט על הזכות להסיר את עצמכם מרשימת התפוצה, עם [קישור הסרה].
3. SMS עד [מספר] תווים, שכולל את שם העסק ודרך לבקש הסרה.
כל טענה עובדתית (מחיר, הנחה, תוקף המבצע) מסומנת [לאישור הלקוח]. ספור תווים ב-SMS.

ממה להיזהר

• לקוחות מעבירים את הדוח הלאה (למנהל, לשותף). מספר שה-AI חישב לא נכון, למשל עלות לליד, הוא טעות שלכם מול הלקוח. בדקו מדגם מול המערכת.
• ״מידע אישי״ הוא נתון על אדם ״הניתן לזיהוי... במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין״. גם קובץ בלי שמות, עם טלפון או מזהה מקוון, הוא מידע אישי. נקו לפני העלאה.
• השוואה ״אתם יותר טובים מהלקוחות האחרים שלי״ חושפת נתונים של לקוח אחר, ומפרה את הסודיות שהבטחתם לו בהסכם.

איך מתחילים

1. ייצאו מערכת הפרסום דוח מצטבר לחודש. מחקו כל עמודה עם פרט אישי, ובדקו שגם בשורות אין פרטים כאלה.
2. הריצו את הפרומפט: טבלה לפי קמפיין, השוואה לחודש הקודם, וטיוטת סיכום שבה כל הסבר מסומן ״השערה״ או ״נתון״.
3. בדקו 3–5 מספרים מול ממשק המערכת עצמו, מחקו השערות שאין לכם דרך לבדוק, והוסיפו את ההמלצות שלכם.

פרומפט להעתקה

צירפתי ייצוא נתונים מצטבר של קמפיינים ל[חודש], והקובץ של [החודש הקודם]. אין בהם פרטים אישיים.
1. טבלה לפי קמפיין: חשיפות, קליקים, CTR, עלות, עלות לליד, לידים. השתמש בשמות הקמפיינים כפי שהם.
2. שינוי באחוזים מול החודש הקודם.
3. סיכום של עד 150 מילים בעברית ללקוח שאינו איש שיווק.
כללים: חשב רק מהנתונים שבקובץ. כל הסבר לשינוי מסמן ״השערה״ אם הוא לא עולה ישירות מהנתונים. אל תשווה לממוצעי שוק ואל תמציא נתונים חסרים. כתוב ״חסר״.