מאיפה הגיע המונח
הצירוף data colonialism הוצע לראשונה ב-2016, במאמר בכתב העת Environment and Planning D, ובמפורש כמטאפורה בלבד. ב-2019 אימצו אותו חוקרי התקשורת ניק קולדרי (Nick Couldry) ואוליסס מחיאס (Ulises A. Mejias) — במאמר בכתב העת Television & New Media ובספרם The Costs of Connection, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד — אבל דחו את ההסתייגות שנלוותה לו. לטענתם אין כאן דימוי ספרותי אלא תיאור ממשי, ולכן הם מציבים את הנתונים בתוך ההיסטוריה של הקולוניאליזם ולא רק בתוך ההיסטוריה של הקפיטליזם.
הטענה: נישול, לא רק מסחר
האנלוגיה שבבסיס הטיעון היא ההשתלטות על אדמה. כשם שהקולוניאליזם ההיסטורי נפתח בתפיסת קרקע, משאבים וכוח עבודה, כך לטענת קולדרי ומחיאס מתרחשת היום תפיסה של חיי היום-יום עצמם כחומר גלם: הפעולות, ההרגלים והיחסים שבין בני אדם מומרים לזרם נתונים שאפשר להפיק ממנו ערך כלכלי. התהליך, הם כותבים, מוצדק בשם הקידמה המדעית, השיווק המותאם אישית או הניהול הרציונלי — בדומה לאופן שבו הקולוניאליזם ההיסטורי הציג את עצמו כשליחות מתרבתת. הם מדגישים שאין זו תופעה של גוש אחד: היא מתרחשת גם בארצות הברית וגם בסין.
מי עושה את העבודה שמאחורי הכלים
הזרוע השנייה של הטיעון נוגעת לעבודה. תיוג נתונים וסינון תכנים מועברים לעובדים במדינות בעלות הכנסה נמוכה — תופעה שהערך עבודת רפאים דן בה בהרחבה, ומביא בה גם את טענת מפעילי הפלטפורמות עצמם. מה שהטיעון על קולוניאליזם נתונים מוסיף הוא הפריסה הגאוגרפית ומי נהנה מן התוצאה: תיעוד עיתונאי מצביע על קניה, על הפיליפינים ועל ונצואלה כמרכזים של עבודה מסוג זה, לא אחת בשכר נמוך במיוחד, ולטענת קולדרי ומחיאס התועלת מן הכלים מצטברת בעיקר במדינות העשירות. דוגמה נוספת שהם מציינים היא תוכנית Free Basics של פייסבוק, שהרחיבה קישוריות דיגיטלית באפריקה ובמקומות נוספים.
הביקורת על המונח עצמו
המונח שנוי במחלוקת גם בתוך המחקר הביקורתי. שני חוקרי תקשורת — סגורה (Segura) וויסבורד (Waisbord) — טענו ב-2019, באותו גיליון של Television & New Media, שאמצעי איסוף הנתונים אינם קולוניאליים משום שאינם כרוכים באלימות פיזית בוטה, והציעו לדבוק במונח data extractivism, כלומר הפקת משאבים; עוד טענו שהתשתית המידעית באמריקה הלטינית מפותחת פחות מכדי שהתהליך יתפרס שם כפי שהתפרס באירופה ובצפון אמריקה. כך, לפחות, מצטטים אותם קולדרי ומחיאס בתשובתם — וזה המקור שהערך הזה נשען עליו, ולא המאמר המבקר עצמו. בתשובה הם משיבים שגם בקולוניאליזם ההיסטורי הוחלפה האלימות הפיזית עם הזמן באמצעים אחרים, ובהם אמצעים משפטיים וטכנולוגיים, ושהיעדר אלימות גלויה אינו מבחין בין השניים.
איפה העברית נמצאת בתמונה
לוויכוח הזה יש פן לשוני ישיר. דוברי שפה שנוכחותה ברשת דלה תורמים נתונים למערכות שמאומנות עליהם, ומקבלים בתמורה כלים חלשים יותר מאלה שמקבל דובר אנגלית — התופעה עצמה, על נתוניה, מתוארת בערך הפער הלשוני הדיגיטלי. העברית ממחישה גם תגובה אפשרית: משאבי השפה הפתוחים שעליהם נשענים כלים בעברית ובערבית נבנים בידי עמותה ישראלית ללא מטרות רווח, IAHLT, שהוקמה ב-2020 ביוזמת רשות החדשנות ומשרד הדיגיטל הלאומי — כלומר לא בידי החברות שמשתמשות בהם, אלא בגוף משותף שמפרסם את התוצר לכולם. הפירוט המלא נמצא בערך IAHLT. תביעה מקבילה, שמנוסחת בידי עמים ילידיים ולא בידי מדינה או עמותה לאומית, מתוארת בערך ריבונות נתונים ילידית.