המושג ומי אימץ אותו
בינה מלאכותית ריבונית היא הרעיון שמדינות זקוקות למודלי-שפה גדולים בשליטה מקומית, מאומנים על כוח-החישוב שלהן ומאוחסנים בעננים הריבוניים שלהן, במקום להסתמך על מודלים גלובליים של ספקים אמריקנים או סינים. כך מנסח את המושג אתר הפיתוח ICTworks, ולפיו אומצה המדיניות בקנדה, בהודו ובאיחוד האירופי, ומאז ינואר 2025 פרסמו מדיניות או טיוטת מדיניות כזאת גם ניגריה, מצרים, קניה ודרום אפריקה. המונח משמש בשני מובנים, והערך הזה עוסק במובן הצר: תוכנית שהמדינה עצמה מפעילה, בתקציב ובמכרז. בשימוש התעשייתי הוא נמתח גם על יכולת לאומית שנבנית בידי גופים שאינם המדינה — אוניברסיטאות, חברות ועמותות שמפתחות מודל בשפה מקומית. הדוגמה לכך באתר הזה היא דיקטה, עמותה ישראלית שפיתחה את Dicta-LM 3.0 בשיתוף NVIDIA ותיארה זאת כחלק מאותה מגמה. ההבחנה נוגעת ישירות לביקורת שבסוף הערך: ככל שהמושג נמתח מעבר למדיניות ממשלתית, כך גדל בו משקלם של יחסי הספק. לא כולן באותו מעמד: זו של מצרים היא טיוטה, וזו של דרום אפריקה — שזיהתה תשתית זרה כסיכון לפרטיות ולאבטחת נתונים — בוטלה באפריל 2026, לאחר שהכלים ששימשו בכתיבתה ייצרו הפניות בדויות.
הקול הבולט — ומה הוא מוכר
הקול הבולט שמקדם את המושג אינו ראש מדינה אלא ג'נסן הואנג, מנכ"ל NVIDIA. בפברואר 2024, בוועידת ממשלות העולם בדובאי, בשיחה עם שר הבינה המלאכותית של איחוד האמירויות עומר אל-עולמה, אמר הואנג שכל מדינה צריכה להיות הבעלים של ייצור הבינה שלה: "זה מקודד את התרבות שלכם, את הבינה של החברה שלכם, את השכל הישר שלכם, את ההיסטוריה שלכם — הנתונים הם שלכם". לשאלה כיצד היה פועל אילו עמד בראש מדינה מתפתחת השיב: "זה לא כל כך יקר, וגם לא כל כך קשה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לקודד את השפה, את נתוני התרבות שלכם, לתוך מודל-שפה גדול משלכם". ICTworks מציין מה שהמשפט הזה אינו אומר: NVIDIA מוכרת את המעבדים שכל מיזם ריבוני נדרש לקנות.
אירופה: קודם תשתית, אחר כך שפה
ב-11 בפברואר 2025 השיקה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין את יוזמת InvestAI, שנועדה לגייס 200 מיליארד אירו להשקעה בבינה מלאכותית, ובכללם קרן אירופית חדשה של 20 מיליארד אירו למפעלי-ענק. היא תיארה זאת כשותפות ציבורית-פרטית ייחודית, "כמעין CERN של הבינה המלאכותית". ב-30 ביולי 2026 פרסמה הנציבות מכרז להקמת עד שבעה מפעלי-ענק כאלה, בהיקף של יותר מ-30 מיליארד אירו, והציגה אותו כחלק מקידום הריבונות הטכנולוגית של אירופה, לצד רשת של 19 מפעלי בינה מלאכותית קיימים. שם גם נאמר במפורש מה הכוונה: שאירופה תוכל לפתח בינה מלאכותית מתקדמת על תשתית משלה, בהתאם לכללים ולערכים של האיחוד, וכי הטכנולוגיות שיפותחו במפעלים יעמדו בתקני האיחוד בהגנת נתונים, בבטיחות, באבטחה ובאתיקה. הצד הלשוני מנוהל בנפרד: מיזם OpenEuroLLM, שקיבל בפברואר 2025 את חותם STEP — הראשון שהוענק למיזם במימון תוכנית Digital Europe — בונה את משפחת מודלי-השפה בקוד פתוח הראשונה שמכסה את כל השפות הרשמיות של האיחוד ואת אלה שיצטרפו אליו, בתקציב כולל של 37.4 מיליון אירו שמתוכם 20.6 מיליון מתוכנית Digital Europe.
הודו: החלטת ממשלה ומספר של מעבדים
ב-7 במרץ 2024 אישרה ממשלת הודו למשימת IndiaAI תקציב של יותר מ-10,300 קרור רופי (קרור הוא עשרה מיליון) לחמש שנים. אבן-יסוד שלה היא הקמת תשתית חישוב באמצעות פריסה של יותר מ-10,000 מעבדים גרפיים בשיתופי פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי, ולצדה מרכז חדשנות שנועד להוביל פיתוח מודלים רב-מודליים גדולים מתוצרת מקומית.
הביקורת: ריבונות באיזו שכבה
הביקורת החריפה על המושג אינה טוענת שהתלות בספקים אמריקנים וסינים אינה סיכון אמיתי, אלא ששכבת הריבונות אינה במקום שבו מציגים אותה. לפי ICTworks, ממשלה שמכריזה על מודל-שפה ריבוני מכריזה למעשה על מיזם שירוץ על מעבדים זרים, במרכזי-נתונים זרים, על פלטפורמות ענן זרות ותחת תנאי רכש זרים שאין לה די כוח מיקוח כדי לשנותם; הריבונות קיימת בשכבת הכוונון של המודל, וכל שאר השכבות מצביעות החוצה. הניסוח המסכם שם חד: "הריבונות היא העטיפה. התלות היא התוכן".