ההודעה המקורית מ-1983
ב-27 בספטמבר 1983 פרסם ריצ'רד סטולמן, אז מתכנת במעבדת-הבינה-המלאכותית של MIT, הודעה בפורום-הרשת Usenet שבה בישר על כוונתו לכתוב מחדש, כתוכנה חופשית לגמרי, מערכת תואמת-יוניקס בשם GNU. הוא נימק את הצעד בעיקרון מוסרי אישי, וכתב במפורש שאינו מוכן עוד לחתום על הסכמי-סודיות שדרשו ממנו מעבידים פוטנציאליים תמורת גישה לקוד-מקור קנייני. ההודעה הזו נחשבת כיום למסמך-הייסוד של תנועת-התוכנה-החופשית כולה.
קרן-התוכנה-החופשית וה-GPL
ב-1985 הקים סטולמן את קרן-התוכנה-החופשית (Free Software Foundation), גוף ללא-כוונת-רווח לתמיכה כלכלית ומשפטית בפיתוח GNU. ב-1989 חיבר את רישיון-הציבור-הכללי של GNU (GPL) — רישיון "קופיליפט" (copyleft) שמחייב שכל גרסה-נגזרת של תוכנה חופשית תופץ תחת אותו רישיון עצמו, כדי להבטיח שהחופש לא ייסגר-מחדש בגרסאות עתידיות. ה-GPL הפך לימים לרישיון-הקוד-הפתוח הנפוץ ביותר בעולם.
החוליה החסרה: גרעין
עד תחילת שנות ה-1990 השלים פרויקט GNU כמעט את כל הכלים הדרושים למערכת-הפעלה חופשית — מהדר GCC, עורך-הטקסט Emacs, מעטפת ועוד — אך חסר לו רכיב מרכזי אחד: גרעין (kernel) יציב שמריץ את כל השאר בפועל. הפתרון הגיע מכיוון בלתי-צפוי: ב-1991 שחרר לינוס טורבאלדס, סטודנט פיני צעיר, את גרעין לינוקס שכתב, ולאחר שאימץ עבורו את רישיון ה-GPL, התאפשר לשלב אותו עם כלי-GNU הקיימים.
GNU/Linux: מחלוקת-שם שנמשכת עד היום
תנועת-התוכנה-החופשית, ובראשה סטולמן עצמו, מבקשת עד היום שהמערכת המשולבת תיקרא "GNU/Linux" ולא רק "לינוקס", כדי להדגיש שלינוס טורבאלדס תרם רק את הגרעין, בעוד רוב הכלים שמריצים בפועל את המערכת מקורם בפרויקט GNU. חלק גדול מהתעשייה, לעומת זאת, ממשיך להשתמש בשם "לינוקס" בלבד — מחלוקת-מינוח שנמשכת בקהילת-הקוד-הפתוח כבר יותר משלושה עשורים, בלי הכרעה חד-משמעית.
ריצ'רד סטולמן: דמות מייסדת ושנויה-במחלוקת
סטולמן נחשב באופן נרחב לאבי-תנועת-התוכנה-החופשית ולמי שהניח את התשתית הרעיונית והמשפטית לכל תעשיית-הקוד-הפתוח שהתפתחה אחריו. יחד עם זאת, לאורך השנים עורר התבטאויות ועמדות אישיות שלו ביקורת ציבורית חריפה, שהובילה אותו ב-2019 להתפטר מתפקידיו הרשמיים בקרן-התוכנה-החופשית וב-MIT כאחד.
למה GNU חשוב היום, גם בעידן ה-AI
כלים שמקורם ישירות בפרויקט GNU המקורי — מהדר GCC ביניהם — עדיין מריצים חלק ניכר מתשתיות-השרתים והענן שעליהן מאומנים ורצים מודלים של בינה מלאכותית כיום, גם אם המשתמש הקצה כמעט אף פעם לא נתקל בשם "GNU" עצמו באופן ישיר. הרעיון המשפטי של קופיליפט, שהומצא במסגרת הפרויקט, השפיע גם על רישיונות-קוד-פתוח מאוחרים יותר הרבה מעבר לעולם GNU עצמו.