דלג לתוכן

איך מזהים תמונה או סרטון מזויפים (דיפ-פייק)

עודכן לאחרונה: 22.10.2026 · 6 דקות קריאה

התשובה הקצרה: על העין לבד אי אפשר לסמוך: דיפ-פייק טוב לא תמיד משאיר סימנים. בודקים בכמה דרכים יחד: מחפשים את התמונה בחיפוש תמונה הפוך כדי לראות מתי ואיפה הופיעה לראשונה, בודקים אם יש לקובץ תעודות תוכן (C2PA) או סימן מים של SynthID, ובעיקר בודקים מי פרסם אותה ואם מקור אמין נוסף מאשר את מה שרואים. תוצאה של כלי בדיקה היא רמז, לא פסק דין.

שלב אחרי שלב

  1. עוצרים לפני שמשתפים, ובודקים את המקור: מי פרסם ראשון, האם זה חשבון מוכר, והאם גוף חדשות או גורם רשמי מדווח על אותו אירוע. תוכן שמעורר כעס, פחד או התלהבות הוא בדיוק התוכן שכדאי לבדוק פעמיים (ראו דיסאינפורמציה).
  2. עושים חיפוש תמונה הפוך. ב-Google אפשר להעלות קובץ או להדביק קישור לתמונה בחיפוש לפי תמונה, ובדפדפן Chrome אפשר ללחוץ על תמונה בלחצן הימני ולבחור בחיפוש עם Google Lens. ב-TinEye מעלים תמונה, מדביקים אותה או מחפשים לפי כתובת, גם מהטלפון דרך האתר. לפי TinEye, התמונות שמעלים לא נוספות לאינדקס שלה. בסרטון אפשר לחפש צילום מסך של פריים ברור מתוכו.
  3. בתוצאות של Google פותחים את "מידע על התמונה" (About this image, באזורים שבהם התכונה זמינה). לפי Google, הוא מראה מתי Google ראתה לראשונה את התמונה או גרסאות דומות שלה, באילו אתרים היא הופיעה, ולפעמים גם אם צולמה במצלמה או נוצרה ב-AI. תמונה "מהיום" שהופיעה כבר לפני שנים היא כנראה תמונה ישנה בהקשר חדש (ראו צ'יפ-פייק).
  4. בודקים תעודות תוכן (Content Credentials, לפי התקן C2PA): מידע חתום שמצורף לקובץ ומספר באיזה כלי נוצר ומה נערך בו. מעלים את הקובץ לאתר Verify של Content Authenticity Initiative, שתומך בין השאר ב-JPEG, PNG, WebP, MP4 ו-MOV. גם Gemini בודק תעודות תוכן בקובץ שמעלים אליו. אם לא נמצאה תעודה, זה לא אומר שהקובץ אמיתי: אתר Verify עצמו מזהיר שהתעודות עדיין בהטמעה, ו-OpenAI כותבת שצילום מסך או המרת קובץ עלולים למחוק אותן.
  5. בודקים סימן מים בלתי נראה. ב-Gemini, כשמחוברים לחשבון Google, מעלים קובץ אחד ושואלים "האם זה נוצר ב-AI?". לפי Google, הוא בודק סימן SynthID בתמונות, בסרטונים קצרים מ-90 שניות ובשמע. מ-7 באוקטובר 2026 פתוח לכולם גם האתר SynthID Detector (synthid.com, באנגלית), שבודק תמונות, סרטונים ושמע שנוצרו בכלים של Google ושל שותפות כמו OpenAI, NVIDIA ו-Kakao. ל-OpenAI יש גם בדיקה משלה, ב-openai.com/verify, לתמונות ולשמע שנוצרו בכלים שלה.
  6. מסתכלים על הפרטים, בידיעה שזה רק רמז. חוקרים ב-MIT Media Lab ממליצים לבדוק בסרטון את הפנים: עור חלק מדי או מקומט מדי, צללים סביב העיניים והגבות, ברק במשקפיים שלא זז כשהאדם זז, שיער פנים ושומות שנראים לא טבעיים, מצמוץ מעט מדי או הרבה מדי, ותנועת שפתיים שלא מתאימה לדיבור. בתמונות, מחקר מ-2024 של Negar Kamali, Matt Groh ועמיתיהם מחלק את הסימנים לחמש קבוצות: טעויות באנטומיה, סגנון לא טבעי, חפצים שלא יכולים לעבוד, הפרות של חוקי הפיזיקה, ופרטים שלא מתאימים להקשר החברתי או התרבותי.
  7. מחברים את כל הסימנים יחד. אף בדיקה לבדה לא מוכיחה שתמונה אמיתית או מזויפת: כלים לזיהוי סימני מים מזהים רק תוכן מכלים שמטמיעים אותם, ותעודות תוכן נמחקות בקלות. כשאין ודאות, לא משתפים, או משתפים עם הסבר שהתוכן לא אומת.

דוגמה אמיתית: בדיקת SynthID ב-Gemini

בדיקה שעשינו בעצמנו ב-22.10.2026. התשובות מועתקות מהכלים כמו שהן, לפעמים בקיצור (…). אותה בקשה יכולה לקבל אצלכם תשובה קצת אחרת.

העלינו ל-Gemini, בשיחה זמנית, שתי תמונות וביקשנו לבדוק בכל אחת אם יש בה SynthID. הראשונה היא תמונה של בית קפה ש-Gemini עצמו יצר באותו יום, ואחר כך הקטנו אותה ושמרנו אותה בפורמט אחר. השנייה היא צילום אמיתי של המחשב ENIAC משנות ה-40, מוויקישיתוף.

תמונה שיצר Gemini · Gemini

מה כתבנו

האם התמונה הזאת נוצרה ב-AI? תבדוק אם יש בה SynthID

מה קיבלנו

"התמונה הזו מכילה סימני זיהוי (SynthID) המעידים על כך שרובה או כולה נוצרה או נערכה באמצעות כלי הבינה המלאכותית של Google."

צילום אמיתי · Gemini

מה כתבנו

תעשה שוב את הבדיקה על התמונה המצורפת

מה קיבלנו

"לא נמצאו באותה תמונה אותות מהימנים המעידים על כך שנוצרה או נערכה באמצעות כלי הבינה המלאכותית של Google או מערכות C2PA. אין באפשרותנו לקבוע כיצד נוצר תוכן זה, ומומלץ לחפש ראיות תומכות נוספות ממקורות מהימנים."

מה רואים כאן: הסימן נמצא גם אחרי שהתמונה הוקטנה ונשמרה בפורמט אחר. בצילום האמיתי Gemini לא אמר "זו תמונה אמיתית". הוא אמר רק שלא מצא סימן, ושאין באפשרותו לקבוע איך התמונה נוצרה. זה ההבדל החשוב: מציאת סימן היא ראיה, אבל היעדר סימן לא מוכיח שהתמונה אמיתית. תמונה שנוצרה בכלי של חברה אחרת, בלי סימן כזה, הייתה מקבלת את אותה תשובה.

למי שרוצה להעמיק

  • יש שני סוגי סימון, ולכל אחד חולשה אחרת. סימן מים כמו SynthID מוטמע בתוכן עצמו, בפיקסלים או בצליל, ולכן עשוי לשרוד עריכות שמוחקות נתונים. תעודות תוכן הן נתונים חתומים שמצורפים לקובץ ומספרים יותר על המקור ועל העריכות, אבל לפי C2PA אפשר להפריד אותן מהקובץ, בכוונה או בטעות. לפי OpenAI, היא משלבת את שניהם בתמונות שהיא יוצרת, כדי שכל סימון יכסה על החולשה של האחר (ראו בדיקת מקוריות של מדיה סינתטית).
  • תעודות תוכן לא נועדו רק ל-AI: לפי OpenAI, גם יצרני מצלמות וגופי חדשות משתמשים בתקן כדי לתעד את המקור ואת ההיסטוריה של מה שהם מפרסמים. Google כתבה במאי 2026 ש-Pixel 10 היה הטלפון הראשון שמוסיף תעודות תוכן לתמונות במצלמה המובנית, ושב-Gemini אפשר לבדוק אם קובץ הוא מקור לא ערוך ממצלמה או שנערך, ובאילו כלים. כך שתעודה יכולה להעיד גם שתמונה צולמה במצלמה, ולא רק שנוצרה ב-AI.
  • בסרטון, גם הקול יכול להיות מזויף (ראו שיבוט קול וזיהוי זיוף קול). הבדיקה ב-Gemini וב-SynthID Detector, וגם הבדיקה של OpenAI, עובדות גם על קובצי שמע. OpenAI ממליצה לבדוק קטע שמע באורך 10 עד 60 שניות לקבלת התוצאה הטובה ביותר, ומציינת שקטע קצר מדי או ערוך מאוד עלול לא להיות מזוהה.

טעויות נפוצות

  • לסמוך רק על העין. MIT Media Lab מציינים שאין סימן אחד שמסגיר זיוף, ושדיפ-פייק איכותי לא קל לזהות. המחקר על תמונות מוסיף שסימנים שאדם יכול לראות לא תמיד קיימים בתמונה שנוצרה ב-AI.
  • להסיק מ"לא נמצא סימן מים" שהתמונה אמיתית. לפי Google, אם Gemini לא מצא SynthID, התוכן לא נוצר ולא נערך בכלים של Google, אבל ייתכן שנוצר בכלי AI אחר. גם OpenAI כותבת שהבדיקה שלה לא נועדה לזהות תוכן ממודלים של חברות אחרות.
  • להסיק מסימן AI שהכול שקר, או מתעודת תוכן שהכול אמת. לפי OpenAI, סימני מקור לא מבטיחים שהתוכן מדויק, שלא נערך או שהוא מוצג בהקשר הנכון. Google מזכירה שגם פרטי היוצר וסוג המקור שבקובץ אפשר לשנות בכלי עריכה, ולכן צריך לבדוק גם מקורות אחרים.
  • לבדוק צילום מסך במקום הקובץ המקורי. Google ממליצה לחתוך צילום מסך צמוד לתמונה ולא להעלות קולאז', ו-OpenAI ממליצה לבדוק את הקובץ המקורי ולא לחתוך או להמיר אותו לפני הבדיקה, כי עריכה, דחיסה וצילום מסך עלולים למחוק את הסימנים או להחליש אותם.
  • לשכוח את הזיוף הזול: תמונה אמיתית בהקשר שקרי, או סרטון שהואט או נערך. כלים שמחפשים סימני AI לא יגלו אותו, כי הוא לא נוצר ב-AI. חיפוש תמונה הפוך ובדיקת המקור יכולים לגלות אותו (ראו צ'יפ-פייק).

המונחים מאחורי זה

דיפ-פייקCheapfakeהחלפת פניםC2PASynthIDDigital Watermarkingבדיקת מקוריות של מדיה סינתטיתGoogle Lensדיסאינפורמציה

מדריכים קשורים

מקורות

נבדק לאחרונה מול המקורות: 22.10.2026. הממשקים של הכלים משתנים מדי פעם, ולכן המדריך נבדק מחדש כל חודש.

מצאתם טעות במדריך, או שמשהו השתנה בכלי? כתבו לנו

שתפו:וואטסאפטלגרם