SynthID — כלי-סימון של Google; שורד פילטרים ודחיסה, מטביע ומזהה

Google DeepMind השיקה את SynthID בבטא ב-29 באוגוסט 2023, בשיתוף עם Google Cloud — בתחילה רק לתמונות שנוצרו על-ידי מודל Imagen בפלטפורמת Vertex AI. הכלי מבוסס על שני מודלי-AI שאומנו יחד: אחד מטביע את סימן-המים בתוך פיקסלי-התמונה, והשני מזהה אותו בהמשך. לפי DeepMind, סימן-המים שורד עריכות נפוצות כמו הוספת-פילטרים, שינוי-צבעים ודחיסה חזקה, אבל אינו חסין-לחלוטין מפני מניפולציה קיצונית.

מאז הבטא הראשונית הורחב הכיסוי משמעותית: וידאו שנוצר בכלי Veo מסומן מאז מאי 2024, וכן שמע (כולל מוזיקה מכלי Lyria ופודקאסטים מ-NotebookLM) וטקסט שנוצר על-ידי מודלי Gemini. בטקסט הסימון עובד אחרת לגמרי מתמונה או וידאו — הוא מוטבע באמצעות התאמה עדינה של הסתברויות-בחירת-המילים במהלך היצירה, בלי לשנות דבר גלוי בתוכן עצמו. Google פתחה גם פורטל "SynthID Detector" לאימות, בשלבי-בדיקה עם עיתונאים. ב-30 בספטמבר 2026 הציגה DeepMind את SynthID Bio, שמביא את הסימון לביולוגיה: הוא מסתיר חתימה ברצף חומצות האמינו של חלבון שתוכנן בעזרת AI, ובמבנה התלת-ממדי שמודל חוזה. בניסויי מעבדה תפקדו החלבונים המסומנים כמו חלבונים לא מסומנים. לפי DeepMind זו שכבת הגנה אחת בלבד, ועמידות הסימן מפני ניסיון מכוון למחוק אותו עדיין אינה פתורה.

SynthID שונה מהותית מ-C2PA: הוא סימן-מים סטטיסטי המוטבע בתוך התוכן עצמו — פיקסל, דגימת-שמע או הסתברות-מילה — ולכן שורד גם קובץ שאיבד את כל המטא-דאטה שלו, בשונה מ-C2PA שמצרף שכבת-מידע נפרדת על תולדות-הקובץ. עם זאת, לשני הכלים מגבלה משותפת: הם מועילים בעיקר לתוכן שסומן-מלכתחילה על-ידי כלי תומך — לא לזיהוי-כפוי של תוכן-זדוני שנוצר מחוץ למערכת שמטביעה סימנים כאלה.