החברה נוסדה ב-2015 בבייג'ינג בידי קבוצת עובדים לשעבר של Baidu, ובראשם יו קאי, שניהל שם את חטיבת הרכב האוטונומי. היא מתכננת שבבים שמריצים ראייה-ממוחשבת בתוך הרכב — התפקיד שמובילאיי הישראלית ממלאת בשוק המערבי. בין משקיעיה המוקדמים היו אינטל, יורי מילנר וקרנות סיניות גדולות, וכן יצרניות הרכב BYD וצ'רי ויצרנית הסוללות CATL.
סדרת השבבים שלה נקראת Journey. הדור הראשון הוצג בדצמבר 2017; Journey 2, שיצא ב-2019, היה שבב ה-AI הראשון לרכב שיוצר בידי חברה סינית; Journey 5 מ-2021 היה הראשון בסדרה שהותאם למודלי טרנספורמר ולא רק לרשתות קונבולוציה — שינוי שמשקף את מעבר תחום הראייה-הממוחשבת כולו לארכיטקטורה הזו. Journey 6, שהוצג באפריל 2024, משלב מעבד, מעבד גרפי ויחידת BPU ייעודית על שבב אחד, והדגם המתקדם בסדרה מגיע ל-560 טריליון פעולות בשנייה. במרץ 2026 הוכרזה סדרת Journey 7, שמתוכננת ל-2027. הרעיון שמאחורי כל הסדרה זהה: להריץ את המודל בתוך הרכב עצמו, כי מכונית בתנועה אינה יכולה להמתין לתשובה מהענן.
שני אירועים ביססו את מעמדה. באוקטובר 2022 השקיעה פולקסווגן 2.3 מיליארד דולר בהקמת מיזם משותף איתה בשם Carizon, לפיתוח תוכנת-רכב. באוקטובר 2024 הונפקה בבורסת הונג-קונג וגייסה 696 מיליון דולר — אחרי שוויתרה על תוכנית מוקדמת יותר להנפקה בארצות-הברית, על רקע הידוק הפיקוח הסיני על רישום חברות בחו"ל.
לפי דיווחים החזיקה החברה כ-49% משוק שבבי הנהיגה-האוטונומית בסין ב-2023, ובין לקוחותיה פולקסווגן, BYD, צ'רי, SAIC ו-Li Auto, לצד ספקיות-על כמו בוש ו-Denso; בינואר 2025 הצהירה על יעד של משלוח למעלה מעשרה מיליון שבבים באותה שנה. היקף הייצור הזה הוא גם מה שמאפשר לה להוזיל עלויות מול מתחרות מערביות. היא ממחישה עד כמה שוק הרכב האוטונומי הסיני התפתח כמערכת נפרדת, עם ספקים מקומיים משלו.