לומו (Lumo)

מה זה לומו

לומו (Lumo) הוא עוזר בינה מלאכותית בסגנון צ'אטבוט, שפיתחה חברת Proton השווייצרית, הידועה בעיקר בשירות הדואר המוצפן Proton Mail. לומו הושק רשמית ב-23 ביולי 2025, והוא עושה דברים שמוכרים מכל עוזר כזה: לפי ההודעות על ההשקה, הוא מסכם מסמכים, מנסח מיילים, כותב קוד ובודק אותו, מחפש מידע עדכני ברשת ומנתח קבצים שמעלים אליו. ההבדל שעליו Proton בנתה את המוצר אינו במה שהוא יודע לעשות, אלא במה שקורה לשיחות: לפי החברה, השיחות לא נשמרות ביומנים בשרתים, הן לא משמשות לאימון מודלים, ומה שנשמר מוצפן כך שגם Proton עצמה לא יכולה לקרוא אותו. לומו זמין באתר, באפליקציות לאייפון ולאנדרואיד, ואפשר להשתמש בו גם בלי לפתוח חשבון.

מי עומדת מאחוריו: Proton

לפי ויקיפדיה, Proton נוסדה במאי 2014 בידי אנדי ין (Andy Yen), ג'ייסון סטוקמן ו-ויי סון, ומטה החברה נמצא באזור ז'נבה. המוצר הראשון שלה היה Proton Mail, שירות דואר מוצפן, ובהמשך נוספו לו שירות VPN, אחסון קבצים מוצפן (Proton Drive), מנהל סיסמאות, יומן ועוד. לפי ויקיפדיה, מאז יוני 2024 בעלת השליטה בחברה היא קרן ללא מטרות רווח, Proton Foundation, ובין חברי הוועד שלה נמנה גם ממציא הרשת העולמית, טים ברנרס-לי. ההקשר הזה חשוב כדי להבין את לומו: זו לא חברת AI שהוסיפה פרטיות, אלא חברת פרטיות שהוסיפה AI, והיא בנתה את העוזר על אותה תשתית הצפנה שמשמשת את שאר המוצרים שלה. כך, למשל, אפשר לצרף לשיחה עם לומו קבצים מוצפנים שכבר שמורים ב-Proton Drive.

למה Proton בנתה עוזר AI

בהודעת ההשקה הסבירה Proton שבינה מלאכותית יכולה לעזור בכל דבר, "מתיאום פגישות ועד מידול מולקולות", אבל שרבים מהעוזרים הפופולריים בנויים כך שהמידע של המשתמשים משרת את החברה. לכן, לדבריה, היא בנתה את לומו כ"עוזר AI פרטי שעובד רק בשבילכם, ולא להפך". המנכ"ל אנדי ין ניסח את זה בחריפות רבה יותר, וכתב ש"בינה מלאכותית לא צריכה להפוך לכלי המעקב החזק ביותר בעולם". הטענה שמאחורי המשפט: אנשים מספרים לצ'אטבוטים דברים אישיים מאוד, על בריאות, כסף, עבודה ומשפחה, ומאגר כזה של שיחות הוא מידע רגיש במיוחד. לכן Proton מבטיחה שאין יומני שיחות בשרתים, שהשיחות לא משמשות לאימון המודל, ושהשאילתות "אף פעם לא נשלחות לגורם שלישי". לפי ההבטחות האלה, המידע הרגיש נשאר בין המשתמש לבין השרת שמריץ את המודל, ולא נאסף לשימוש אחר.

איך ההצפנה עובדת

בפוסט טכני מאוגוסט 2025 תיארה Proton את המנגנון. כשהמשתמש שולח הודעה, המכשיר שלו יוצר מפתח הצפנה זמני לאותה בקשה בלבד, ומצפין בו את ההודעה. את המפתח הזמני עצמו המכשיר נועל במפתח הציבורי של שרת המודל, כך שרק השרת שמריץ את המודל יכול לפתוח אותו. על כל זה נוספת שכבת הצפנה רגילה של תעבורת האינטרנט. לפי Proton, המשמעות היא ש"אף מערכת ביניים בתוך Proton לא יכולה לקרוא את תוכן ההודעה": השרתים שבדרך רק מעבירים חבילה סגורה. השרת שמריץ את המודל פותח את ההודעה, עונה, ולפי החברה הבקשה "אינה נרשמת ואינה נשמרת" אחרי שהטיפול בה הסתיים. היסטוריית השיחות, אם שומרים אותה, מוצפנת בשיטה שהחברה מכנה "הצפנה ללא גישה" (zero-access): היא נפתחת רק במכשיר של המשתמש, ו"אף מערכת ב-Proton לא יכולה לקרוא היסטוריית שיחות של לומו".

מצב רפאים, היסטוריה וחשבון

לומו מאפשר כמה רמות של עקבות. מי שנכנס בלי חשבון יכול לשוחח, אבל לפי MacRumors שיחותיו לא נשמרות כהיסטוריה. מי שמתחבר עם חשבון Proton יכול לשמור שיחות, לחפש בהן ולחזור אליהן ממכשירים שונים, והן מסונכרנות בהצפנה ללא גישה. בכיוון ההפוך יש "מצב רפאים" (ghost mode): לפי Proton, כשמפעילים אותו, השיחה הנוכחית "נעלמת לתמיד" ברגע שסוגרים אותה. ההבחנה בין הרמות חשובה, כי היא מראה שהבחירה כמה להשאיר נמצאת אצל המשתמש. עם זאת, כדאי לזכור מה ההצפנה לא עושה: היא מגינה על השיחה מפני עיניים זרות, כולל עובדי החברה ושרתי הביניים, אבל השרת שמריץ את המודל חייב לקרוא את ההודעה כדי לענות עליה. ההבטחה שהוא לא שומר אותה היא התחייבות של Proton, שהמשתמש לא יכול לבדוק בעצמו.

על אילו מודלים הוא רץ

Proton לא אימנה מודל-שפה משלה מאפס. לפי עמוד התמיכה שלה, לומו "מופעל על ידי מודלי-שפה גדולים בקוד פתוח", שהחברה התאימה, ומערכת פנימית בוחרת לכל בקשה את המודל "המתאים ביותר" לה. המודלים רצים "אך ורק על שרתים ש-Proton שולטת בהם". הרשימה השתנתה עם הזמן. בהשקה דווח על מודלים כמו Nemo של Mistral ו-OpenHands 32B, ולפי המדד האירופי לפתיחות AI, בספטמבר 2025 נמנו Nemo,‏ OpenHands 32B,‏ OLMo 2 32B ו-Mistral Small 3. בעמוד התמיכה, כפי שנבדק באוקטובר 2026, מופיעים Qwen 3.5,‏ GLM 5.3,‏ Image-Turbo,‏ FireRed-Image-Edit-1.1 ו-Apertus 1.5, שחלקם משמשים ליצירה ועריכה של תמונות. הבחירה במודלים פתוחים היא חלק מהגישה: Proton יכולה להריץ אותם על השרתים שלה, בלי לשלוח את השיחות לחברות כמו OpenAI או גוגל.

גרמניה ולא שווייץ

Proton מדגישה כבר שנים את היותה חברה שווייצרית, שכפופה לחוקי פרטיות מחמירים. דווקא לומו הפך לסמל של שינוי בעניין הזה. לפי הדיווח של heise מאוגוסט 2025, ין אמר לסוכנות הידיעות השווייצרית שהחברה בחרה בגרמניה כמיקום לשרתים של לומו, בגלל תיקון מתוכנן לתקנות המעקב בשווייץ. התיקון המוצע היה מחייב שירותים מקוונים עם יותר מ-5,000 משתמשים לשמור נתוני תעבורה (מטא-דאטה) במשך שישה חודשים, ולזהות את הלקוחות שלהם באמצעות תעודה מזהה או מספר טלפון. לפי אותו דיווח, Proton מעבירה חלקים מהתשתית שלה אל מחוץ לשווייץ בגלל אי-הוודאות המשפטית, ולומו היה הסמן הראשון לכך. מבחינת המשתמש, השרתים נמצאים באיחוד האירופי, שבו חלה תקנת הגנת הנתונים הכללית (GDPR).

"קוד פתוח" במירכאות: הביקורת

Proton הציגה את לומו כמוצר שהקוד שלו פתוח, ו"כל אחד יכול לראות שהוא מאובטח ועושה את מה שהוא טוען". ב-29 באוגוסט 2025 פרסם המדד האירופי לפתיחות AI (European Open Source AI Index) ביקורת חריפה, וכינה את לומו "עוזר ה-AI ה'פתוח' הכי פחות פתוח" שנכנס אי פעם למדד. לפי המדד, הקוד הפתוח היחיד שנמצא הוא של האפליקציות לטלפון ולאתר. הנחיית המערכת, כלומר ההוראות הקבועות שהמודל מקבל, לא פורסמה, וגם לא שיטת הניתוב שמחליטה איזה מודל יענה, כך ש"אף פעם לא יודעים מה תקבלו". לפי ויקיפדיה, קוד השרת קנייני. המשמעות המעשית: אפשר לבדוק איך האפליקציה מצפינה את ההודעה לפני שהיא יוצאת מהמכשיר, אבל מה שקורה בשרת עצמו נשען על אמון ב-Proton.

גרסאות, תוכניות ומחירים

לפי ויקיפדיה, ב-21 באוגוסט 2025 יצאה גרסה 1.1, עם שיפורי ביצועים ומודלים משודרגים, וב-16 באוקטובר 2025 יצאה גרסה 1.2, עם מצב כהה והתאמה אישית של השיחה. באוקטובר 2025 הזכיר מגזין Time את לומו ברשימת "ההמצאות הטובות של 2025", ובסוף אותו חודש השיקה Proton את Lumo for Business, תוכנית לארגונים שמשתלבת בחבילת השירותים העסקית שלה, ופונה למשל ליועצים פיננסיים ולמשרדי עורכי דין. ב-30 ביוני 2026 יצאה גרסה 2.0: נוספו יצירה, זיהוי ועריכה של תמונות, מצב "חשיבה" לשאלות מורכבות לצד מצב מהיר, זיכרון שלומד את ההעדפות של המשתמש ושאפשר להורות לו לשכוח, חלון הקשר גדול פי שניים לפי Proton, ועוזרים מותאמים למשימות מסוימות. השימוש הבסיסי חינמי. לפי MacRumors, המנוי Lumo Plus עולה 12.99 דולר לחודש ומסיר את המגבלות על מספר השיחות והקבצים, ותוכנית Lumo Professional לצוותים עולה 14.99 דולר למשתמש לחודש.

למי זה מתאים, ומה כדאי לזכור

לומו מתאים בעיקר למי שרוצה להשתמש בצ'אטבוט לדברים רגישים, כמו טיוטה של מכתב רפואי, שאלה על חוזה או סיכום של מסמך עבודה, ולא רוצה שהשיחה תישמר אצל חברה גדולה או תשמש לאימון. הוא מתאים במיוחד למי שכבר משתמש בשירותי Proton. כדאי לזכור שלוש מגבלות. ראשית, פרטיות אינה דיוק: ההצפנה לא משפרת את איכות התשובות, וכמו כל צ'אטבוט, הוא עלול לטעות בביטחון מלא, ותשובה חשובה כדאי לבדוק מול מקור. שנית, חלק מההבטחות, כמו היעדר יומנים בשרת, אי אפשר לאמת מבחוץ, כפי שהדגישה הביקורת על הקוד הפתוח. שלישית, הצפנה מגינה על מה ששולחים ללומו, אבל לא על מה שמעתיקים ממנו אחר כך לשירותים אחרים.