ההצעה המקורית: בעיה ביורוקרטית ב-CERN
ההצעה שהגיש ברנרס-לי במרץ 1989 לא נועדה במקור לשנות את העולם, אלא לפתור בעיה מוכרת וצרה יחסית בארגון מחקר גדול כמו CERN: תיעוד וידע טכני שהצטברו אצל חוקרים במשך שנים, ואבדו כל פעם שאותם חוקרים עזבו את המכון. הפתרון שהציע היה מערכת "היפר-טקסט" מבוזרת של מסמכים מקושרים, בלי היררכיה נוקשה מראש, כדי שכל פיסת-מידע תישאר נגישה גם שנים אחרי שנכתבה.
שלוש אבני-היסוד: HTML, HTTP ו-URL
עד סוף 1990 השלים ברנרס-לי, על מחשב מסוג NeXT, את שלוש אבני-הבניין הטכניות של הרשת העולמית: HTML, שפת-סימון לעיצוב מסמכים ולקישורם זה לזה; HTTP, פרוטוקול להעברת אותם מסמכים בין מחשבים; ו-URL, כתובת אחידה לאיתור כל משאב ברשת — לצד דפדפן ושרת ראשונים שכתב בעצמו ושהפעיל אותם בפועל בתוך CERN.
רוברט קאייו: השותף שהפך רעיון למוסד
רוברט קאייו, מהנדס בלגי בכיר ב-CERN, הצטרף לברנרס-לי כשותף מרכזי: יחד כתבו הצעת-מימון משותפת לפרויקט, וקאייו הוא זה שהניע בהתמדה את הנהלת CERN לכיוון שחרור הטכנולוגיה לרשות הציבור. הוא גם עיצב את הלוגו ההיסטורי הראשון של הרשת העולמית וארגן ב-1994 את הכנס הבין-לאומי הראשון שהוקדש לה, שאסף כ-380 מפתחי-רשת מוקדמים מרחבי העולם.
30 באפריל 1993: היום שהרשת נהייתה של כולם
נקודת-המפנה המכרעת הגיעה כש-CERN הכריז רשמית שהוא משחרר את טכנולוגיית הרשת העולמית לרשות הציבור, ללא כל תשלום או תמלוגים. ההחלטה הנדירה הזו — טכנולוגיה שפותחה במימון מוסדי, שהופקרה לחלוטין לטובת הציבור הרחב — היא שאפשרה לחברות ולמפתחים ברחבי העולם לבנות בחופשיות דפדפנים, שרתים ואתרים משלהם, והיא נחשבת לגורם מכריע בהתפוצצות-הצמיחה של הרשת העולמית לאורך שנות ה-1990.
W3C: מי קובע את התקנים היום
ב-1994, כשהטכנולוגיה כבר גדלה מעבר למה שיחיד או צוות קטן יכולים לתחזק, הקים ברנרס-לי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) את מיזם W3C (World Wide Web Consortium) — גוף-תקינה שממשיך עד היום לקבוע ולתאם את התקנים הטכניים המשותפים שעליהם מבוססים כל דפדפני-האינטרנט ואתרי-האינטרנט בעולם, כדי שרשת אחת תישאר עקבית גם כשהיא גדלה למיליארדי אתרים.
הרשת העולמית לעומת האינטרנט: לא אותו דבר
טעות נפוצה היא לזהות בין "הרשת העולמית" ל"אינטרנט" (Internet) — אך אלה שני דברים שונים. האינטרנט הוא התשתית הפיזית-הרשתית שמחברת מחשבים זה לזה, ומתוארך לפרויקט-מחקר צבאי-אקדמי אמריקאי שקדם לרשת העולמית בכעשרים שנה. הרשת העולמית היא, לעומת זאת, שכבת-תוכן ושירות שרצה מעל אותה תשתית קיימת — אוסף האתרים והקישורים ביניהם שנגישים דרך דפדפן.