לעוזר קולי יש מגבלה שקשה לעקוף: צריך לדבר בקול. זה מביך בציבור, בלתי-אפשרי בחדר שקט או בישיבה, ולא זמין לאדם שיכולת-הדיבור שלו נפגעה. Q.ai, שנוסדה ב-2020 ופעלה כמעט ללא פרסום, עסקה בדיוק בפער הזה: זיהוי כוונת-דיבור מתוך תנועות זעירות של הפנים, הלסת והשרירים סביב הפה, יחד עם אותות אקוסטיים חלשים שמלווים הגייה כמעט-שקטה. הרעיון הוא לאפשר פקודה מלאה בלי שמישהו בסביבה ישמע דבר.
החברה כמעט לא פרסמה מידע טכני, לא הציגה מוצר ולא נקבה בלקוחות — מה שהופך את המידע הפומבי עליה למועט, ואת ההערכות לגבי בשלות הטכנולוגיה לספקולטיביות.
מה שכן מתועד היטב הוא הרכישה. ב-29 בינואר 2026 הודיעה Apple על רכישת החברה. סכום העסקה דווח בטווח שבין כ-1.5 מיליארד דולר לקרוב לשני מיליארד דולר, בהתאם למקור — רויטרס, ״פייננשל טיימס״ ו״דה ורג'״ סיקרו את העסקה, וכמה מהם תיארו אותה כרכישה השנייה בגודלה בתולדות Apple ואת הגדולה ביותר שביצעה החברה בישראל.
לפי הדיווחים, אחד ממייסדי Q.ai עמד גם מאחורי PrimeSense — חברת חיישני-העומק הישראלית ש-Apple רכשה ב-2013, ושהטכנולוגיה שלה עומדת ביסוד Face ID. זהו אפוא מפגש שני בין אותה קבוצת-יזמים לאותה רוכשת.
נכון ל-2026 Apple לא הודיעה באיזה מוצר תשולב הטכנולוגיה, וההערכות בתקשורת — משקפיים חכמים, אוזניות או ממשק חדש ל-Siri — הן פרשנות ולא הודעה רשמית.
העניין של Apple בתחום עולה בקנה אחד עם מגמה רחבה יותר בחברה: מעבר מממשק המבוסס על מסך ומגע לממשקים המבוססים על חיישנים הצמודים לגוף. אוזניות שמזהות תנועה, שעון שמודד אותות פיזיולוגיים ומשקפיים עם מצלמות הם כולם חלק מאותו כיוון, וקלט שאינו דורש דיבור בקול משתלב בו היטב.
אם הטכנולוגיה תגיע למוצר, ייתכן שהרווח המשמעותי ביותר יהיה דווקא בתחום הנגישות — אנשים שאיבדו את יכולת-הדיבור מסיבות רפואיות. זהו דפוס מוכר בטכנולוגיה: יכולת שפותחה לנוחות המשתמש הכללי מתגלה כמשמעותית הרבה יותר עבור מיעוט קטן שאין לו חלופה.
הרכישה ממחישה גם תופעה מוכרת: הנכס הנרכש כאן הוא צוות ופטנטים, לא עסק פועל עם לקוחות והכנסות.