המחשב הראשון בישראל, במדינה שבקושי הייתה מסוגלת לבנות דיור
ויצק (WEIZAC, ראשי-תיבות של Weizmann Automatic Computer) היה המחשב הראשון שנבנה ופעל במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים בעלי-תוכנית-מאוחסנת הראשונים בעולם בכלל — הישג יוצא-דופן במדינה צעירה שהתקשתה באותן שנים אפילו לספק דיור ותשתיות בסיסיות לגלי-העולים.
התנאי של פקריס: מחשב תמורת ראשות המחלקה
ויצק קם ביוזמתו של פרופ' חיים לייב פקריס (Chaim Pekeris), גאופיזיקאי ומתמטיקאי יליד ליטא, שכאשר הוזמן ב-1945 לייסד מחלקה למתמטיקה שימושית במכון-המחקר ברחובות — שנקרא אז מכון סיף, וקיבל את השם "מכון ויצמן למדע" רק ב-1949 — התנה את קבלת המשרה בבניית מחשב אלקטרוני דומה לזה שעליו עבד באוניברסיטת פרינסטון.
ג'רלד אסטרין, המנהל בפועל, ו-50,000 הדולר
פקריס גייס לפרויקט את ג'רלד אסטרין (Gerald Estrin), מהנדס-חשמל שעבד עמו בפרינסטון, ומינה אותו למנהל-הפרויקט בפועל; אסטרין ואשתו תלמה, גם היא מהנדסת-חשמל, עלו ארצה במיוחד לשם כך. הבנייה, בעלות של כ-50,000 דולר — כחמישית מתקציב המכון כולו — התנהלה בשלושה חדרים במרתף בניין זיסקינד, בהובלת צוות מהנדסים ומתמטיקאים עולים-חדשים, בהם מיכה קדם, צבי ריזל, פיליפ רבינוביץ' והנס יארוש, שרבים מהם חיפשו רכיבי-חשמל בבתי-מלאכה קטנים ברחבי תל אביב, כולל מפעל למוצרי-אופניים ומאווררים.
אוקטובר 1955: החישוב הראשון, ואחר-כך אבן-דרך של IEEE
לפי התיעוד הרשמי של מכון ויצמן, ויצק ביצע את החישוב האלקטרוני הראשון שלו באוקטובר 1955, ועד תחילת 1958 עבד במלוא-הקיבולת סביב-השעון — ושימש חוקרים ישראלים לחישובי גאות-ושפל, רעידות-אדמה וספקטרוסקופיה אטומית. הוא הוצא משימוש בסוף 1963, כשהחליף אותו מחשב מתקדם יותר, ה-GOLEM, שנבנה גם הוא במכון. ב-2006 הכיר איגוד-המהנדסים הבינלאומי (IEEE) רשמית בוויצק כאבן-דרך היסטורית (IEEE Milestone) בתחום ההנדסה-החשמלית והמחשוב, בטקס שבו נשיא הארגון דאז תיאר את הצוות שבנה אותו כ"חלוצים האמיתיים של תעשיית-המחשוב בישראל".
למה ויצק חשוב הרבה מעבר לעצם קיומו
מבחינה היסטורית, חשיבותו של ויצק חורגת הרבה מעבר לעצם קיומו: לפני הקמתו לא היו בישראל מהנדסי-אלקטרוניקה-ספרתית, מתכנתים או תשתית-תמיכה למחשוב כלל. הצוות שהקים ותפעל אותו יצר בפועל, כמעט מאפס, את הידע הטכנולוגי הראשוני שממנו צמחו בהמשך מוקדי-הפיתוח הישראליים של יבמ ואינטל, ולבסוף מאות חברות ההזנק שהעניקו לישראל את הכינוי "אומת הסטארט-אפ". פקריס עצמו לא ידע, כשיזם את הפרויקט, שהמחשב הצנוע הזה יניח את היסודות למעבר של ישראל מכלכלה חקלאית לכלכלת הייטק גלובלית.