Aurora Innovation נוסדה ב-2017 בפיטסבורג בידי שלושה אנשים שכל אחד מהם הוביל קודם לכן צוות-אוטונומיה מרכזי: כריס ארמסון, מי שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיה של פרויקט הרכב האוטונומי של גוגל שהפך לוויימו; סטרלינג אנדרסון, שעמד בראש פיתוח Autopilot בטסלה; ודרו באגנל, שהוביל את תחום התפיסה והאוטונומיה באובר. צירוף כזה של שלושה מתחרים לשעבר בחברה אחת היה חריג בפני עצמו.
ההימור העסקי שלה שונה מזה של רוב התחום: לא מוניות בערים אלא משאיות בכבישים בין-עירוניים. הנימוק כפול — כביש מהיר הוא סביבה פשוטה בהרבה מצומת עירוני, ומחסור בנהגי-משאיות בארצות-הברית הופך את הערך הכלכלי לברור ומיידי. המוצר נקרא Aurora Driver והוא מותאם למשאיות פטרבילט וקנוורת' מבית PACCAR, לצד שיתוף-פעולה נפרד עם Volvo.
בדצמבר 2020 רכשה Aurora את יחידת הרכב האוטונומי של אובר (ATG); אובר השקיעה בה 400 מיליון דולר וקיבלה כ-26% ממניותיה. בנובמבר 2021 הפכה החברה לציבורית דרך מיזוג עם חברת-רכישה ייעודית (SPAC) שהוקמה בידי ריד הופמן ומארק פינקוס, מהלך שהכניס לה כ-2 מיליארד דולר, והיא נסחרת בנאסד"ק תחת הסימול AUR.
בסוף אפריל 2025 השיקה Aurora הובלת-מטען מסחרית ללא נהג בתא-הנהג, על הציר דאלאס–יוסטון שבטקסס. ההיקף ראוי לציון מדויק: נכון למאי אותה שנה מדובר היה בשתי משאיות בלבד שפעלו כך על בסיס יומי, עם כוונה מוצהרת להגיע ל"עשרות" עד סוף השנה, ולהרחיב את המסלולים לאל-פאסו ולפיניקס. זו פעילות מסחרית אמיתית, אך בקנה-מידה של פיילוט ולא של תעשייה. סטרלינג אנדרסון עזב את החברה במאי 2025 ועבר לג'נרל מוטורס. החברה תכננה להשיק ב-2026 דור שני של ערכת-החומרה שלה, שאמור להוזיל את העלות בכמחצית ולהכפיל את טווח חיישן-הלייזר (LiDAR) שפיתחה לכאלף מטרים — מדד לכך שהמכשול המרכזי בפריסה רחבה אינו רק בטיחות אלא גם עלות-החומרה לכל משאית.