רקע והשכלה
קארבר מיד נולד ב-1 במאי 1934 בבייקרספילד שבקליפורניה. קיבל תואר ראשון בהנדסת-חשמל ממכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק) ב-1956, תואר שני ב-1957, ודוקטורט ב-1960 בהדרכת ר.ד. מידלברוק ורוברט לנגמיר, על ניתוח-מיתוג של טרנזיסטורים. הצטרף לסגל ההוראה של קלטק ולימד שם למעלה מארבעים שנה, עד שפרש כפרופסור-אמריטוס על-שם גורדון ובטי מור להנדסה ולמדעים-יישומיים — תואר הנושא את שמו של גורדון מור עצמו, שתרם לקתדרה.
פריצות-דרך מוקדמות במוליכים-למחצה
עוד בשנות ה-60 וה-70 צבר מיד מוניטין כחוקר שמקדים את זמנו: ב-1966 תכנן את טרנזיסטור ה-MESFET מגליום-ארסניד הראשון מבוסס-מחסום-שוטקי, וב-1968 הראה, בניגוד להנחה הרווחת בתעשייה, שטרנזיסטורים ימשיכו לתפקד היטב ככל שיקטנו ולא ייעשו שבריריים יותר. ב-1972 חזה, יחד עם תלמידו ברוס הונייזן, שאפשר יהיה להגיע לטרנזיסטורים בגודל 0.15 מיקרון, קנה-מידה שנחשב אז דמיוני.
מקור הכינוי "חוק מור"
מיד הכיר את גורדון מור עוד משלהי שנות ה-50, כשמור, אז בפיירצ'יילד סמיקונדקטור, סיפק טרנזיסטורים לתלמידיו של מיד בקלטק. לפי ויקיפדיה, בסמוך לשנת 1975 — עשר שנים אחרי שמור פרסם את תחזיתו המקורית במאמרו מ-1965 — טבע מיד את הכינוי "חוק מור" (Moore's Law) לתיאור התחזית, ומור עצמו מזכה את מיד בטביעת המונח.
מהפכת ה-VLSI
ב-1970 לימד מיד בקלטק את קורס-העיצוב הראשון בעולם ל-LSI (אינטגרציה בקנה-מידה גדול). ב-1979, יחד עם לין קונוויי מחברת זירוקס פארק, פרסם את הספר "Introduction to VLSI Systems" — ספר-לימוד פורץ-דרך שהציג שיטת-עיצוב מובנית וסטנדרטית לשבבים מורכבים, המבוססת על כללי-עיצוב פשוטים ובני-שכפול, וחולל את מה שכונה "מהפכת מיד-קונוויי" בתעשיית-המוליכים-למחצה, בכך שהפך תכנון-שבבים מאמנות סודית של מעטים לדיסציפלינה הניתנת-ללימוד באוניברסיטאות ברחבי העולם.
הנדסה נוירומורפית וחברות
מיד טבע גם את המונח "נוירומורפי" לתיאור מעגלים אלקטרוניים המחקים את האופן שבו מוחות ביולוגיים מעבדים מידע, ועבד עם ריצ'רד פיינמן וג'ון הופפילד על פיזיקת-החישוב. הנחה את תלמידתו מישה מהוולד בפיתוח "רשתית-סיליקון" מלאכותית, ותיאר ב-1988, יחד עם ריצ'רד ליון, עיצוב אנלוגי של שבלול-שמיעה מלאכותי. הקים או שותף להקמת כעשרים חברות, ובהן Synaptics (1986, יחד עם פדריקו פאג'ין) — שפיתחה את טכנולוגיית משטח-המגע (touchpad) שהפכה לתקן במחשבים ניידים — וכן Foveon ו-Impinj.
פרסים
בין הכרותו: מדליית-הטכנולוגיה הלאומית האמריקאית (National Medal of Technology) ב-2002, פרס למלסון-MIT (Lemelson-MIT Prize) ב-1999, מדליית פון-נוימן של ה-IEEE ב-1996, פרס אלן ניואל של ה-ACM ב-1997, ופרס קיוטו לטכנולוגיה מתקדמת ב-2022 — אחד הפרסים המדעיים היוקרתיים בעולם. מיד נבחר גם לעמית (Fellow) של מוזיאון תולדות-המחשוב (Computer History Museum) ב-2002, הכרה נוספת בתרומתו המכוננת הן לתחום השבבים והן לתחום ההנדסה הנוירומורפית.